fbpx

למי בנט חוזר ומזכיר שהוא ״איש ימין״?

אני איש ימין. למקרה שלא שמתם לב, זה היה המסר. ראש הממשלה נפתלי בנט חזר עליו, ושוב חזר. ״אני איש ימין״, אמר לנחום ברנע בידיעות. ״אני עדיין איש ימין״, אמר לבן כספית במעריב. ״אני איש ימין״, אמר לחגי סגל במקור ראשון. ״אני ימין ועמדותי לא השתנו״, אמר למוריה קור בישראל היום.

למה אמר? יש לזה לפחות שלוש סיבות (חוץ מהסיבה הפשוטה, שהוא איש ימין).

מי אשם באלימות במגזר הערבי: האם זה הממשלה, התרבות, המשטרה, או ההזנחה – לחצו וחוו את דעתכם

בואו לדרג את ראש הממשלה – וגם את הרמטכ״ל, המפכ״ל, ראש האופוזיציה, ועוד כמה שרות, וכמה שרים

האחת – רוב הבוחרים בישראל הם אנשי ימין. או ימין מרכז. אם בנט חפץ בחיים פוליטיים גם לאחר קץ ימיה של הממשלה הזאת, זה המרחב שבו נמצאים יותר בוחרים.

השנייה – בנט הבין שמרחבים אחרים סגורים עבורו. גם אחרי שהקים ממשלה עם לפיד ועם מנסור עבאס, הוא לא יזכה לקולות במרכז ובשמאל. לא בגלל שבוחרי המרכז-שמאל נגדו. הם דווקא מעריכים את מה שעשה, אבל יש להם אלטרנטיבות שקרובות יותר ללבם. בנט הוא לא אריאל שרון. הוא לא מנהיג ששווה לאנשי מרכז-שמאל להצביע עבורו, למרות הרקורד שלו, כי קשה לעמוד בפיתוי להעמיד איש ציבור כל כך משמעותי בראש המחנה שלך. בנט הוא כלי. הוא עושה עבודה, שכרגע נוח אתה למרכז-שמאל. אבל לא הפך למותג שהמרכז-שמאל ישים בראשו. לא עכשיו, וכנראה גם לא אחר כך.

השלישית – חלק ניכר מבוחרי הימין מתחילים לשכוח שבנט הוא איש ימין. מקבץ הראיונות הצפוף שלו בסוף השבוע נועד להזכיר להם את העובדה הזאת. הוא יודע שרבים מהם כועסים על הצעד שעשה. הוא מקווה שיש מי שפחות כועסים, או שכועסים, אבל מסוגלים להתגבר על הכעס ביום פקודה. אלה אמורים להיות בסיס התמיכה שלו בסיבוב הבא. ימין שאיננו ״סמוטריצ׳י״ (ההתבטאויות שלו נגד סמוטריץ׳ החריפו במידה שעולה ממנה ויתור על הזן הזה של בוחרים). ימין שאיננו ״ביביזם״ (גם על הימין הזה בנט מדבר בחריפות). הנה, השאלה היא האם יש מספיק ימין שהוא לא זה ולא זה ויראה בבנט כתובת.

לשאלה הזאת יש תשובה. אבל לא תשובה מספקת. התשובה היא – ״תלוי״. במה זה תלוי? קודם כל, במה שיקרה בליכוד. אם נתניהו ממשיך לעמוד בראשות הליכוד, ישנם כנראה לא מעט בוחרים שיחפשו את האלטרנטיבה של ימין בנוסח ״לא סמוטריץ׳ לא ביבי״. אלה המצביעים של בנט וסער בבחירות האחרונות. קצת פחות או קצת יותר מעשרה מנדטים. לעומת זאת, ליכוד בראשותו של מישהו שאיננו נתניהו עשוי לייתר את הצורך הזה, בעיקר אם זה יהיה מנהיג שיצליח לרסן כמה מהנציגים הקולניים יותר של מחנה ה״ביביזם״. ובמילים אחרות: נתניהו טוב לבנט. הוא טוב משום שהוא מחזיק לו את הקואליציה עכשיו. הוא טוב משום שהוא ישלח אליו בוחרים אחר כך.

זה תלוי גם בשאלה מה הבוחרים האלה, שבסיבוב האחרון בחרו בנט וסער, חושבים על בנט היום. גם לזה יש תשובה, ואולי בגללה בנט נלחץ להדהד שוב ושוב את המסר ״אני ימין״. התשובה בקיצור היא שבנט מאבד אותם. בהדרגה, אבל מאבד. איך אנחנו יודעים? צירפנו שתי ראיות: האחת, פשוטה להבנה. סיכום כל הסקרים מהבחירות ועד היום, ומספר המושבים שהם צופים לימינה. כפי שאפשר לראות על הגרף, הסקרים תזזיתיים, אבל יש מגמה, והיא ברורה: כלפי מטה. פה ושם יש סקר שנותן לימינה יותר מאחרים (האחרון שבהם, בערוץ 13, לפני קצת יותר מחודש). אבל בחמשת הסקרים האחרונים ימינה מתנדנדת בין 4 ל-6 מנדטים. תקווה חדשה, שאולי גם בוחריה שייכים לאותו גוש של ימין חדש שבנט בונה עליו, נמצאת ברוב הסקרים מתחת לאחוז החסימה.

הגרף השני הוא היותר מורכב, וגם יותר מעניין. הוא מבוסס על הצבעות חוזרות של משתתפים במדד האמון של אתר המדד. במדד האמון הגולשים מדרגים את רמת האמון שלהם במנהיגים ומנהיגות מאפס עד עשר. בגרף שהרכבנו בחנו דירוגים חוזרים, ואת הפער ביניהם. לדוגמה, מצביעת ליכוד, שלפני חודשיים דירגה את בנט, ולפני שבועיים דירגה אותו שוב. או מצביע יש עתיד, שלפני ארבעה חודשים דירג את בנט, ולפני יומיים דירג אותו שוב (אנחנו מעודדים דירוג חוזר, בדיוק בשביל זה – לעקוב אחרי המגמה). לכל אחד מהמדרגים פעמיים או יותר, החשבנו את הדירוג הראשון והאחרון, ובחנו מה קורה לפי מפלגה. התוצאה מרתקת: הדירוג של בנט עולה אצל כל המצביעים שהם מצביעי מרכז ושמאלה מובהקים, ויורד אצל כל מי שמצביעים ימינה מהמרכז. ושימו לב, זה לא ״קואליציה״ ו״אופוזיציה״. מצביעי הימין של בנט עצמו, של סער ושל ליברמן, הורידו את רמת האמון שלהם בראש הממשלה. מצביעי המרכז ושמאל של יש עתיד, אבל גם של מרצ ושל המשותפת, העלו את רמת האמון שלהם בראש הממשלה.

במילים אחרות, השותפים של בנט בוטחים בו יותר מבעבר, אבל המצביעים שהוא זקוק להם בוטחים בו פחות מבעבר. זה שהוא איבד אמון בעוד חצי נקודה בקרב בוחרי ליכוד, או ש״ס, זה לא מאוד מעניין. הדירוג שלו אצלם היה נמוך מאוד מלכתחילה. אבל זה שהוא איבד דירוג גם בקרב בוחרי ימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו, אומר שהאופן שבו הוא ממלא את התפקיד לא מחזק אותו בציבור הבוחרים שהוא זקוק לו כדי שהקריירה הפוליטית שלו לא תסתיים אחרי קדנציה אחת בפסגה.

 

, , ,



24/05/2024נתניהו צריך לפטר את מירי רגב רותם שטרקמן, הארץ
כך התובע בהאג הפיל אותנו בפח רוברט נוייפלד, וואלה
המאבק בין סמוטריץ' לצה"ל על השליטה ביהודה ושומרון חנן גרינווד, אמיר אטינגר, ישראל היום
איך יוצאים מהפלונטר האסטרטגי מיכה גודמן, Ynet
ההיערכות להילולה במירון: פני ההר כפני המדינה חן ארצי סרור, Ynet
אורנה לנדאו, למה את בוכה? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
הקרע בין נתניהו לגלנט מונע את בחירת הרמטכ"ל הבא אמיר בוחבוט, וואלה
מרוצה, או נקמני ודורסני? כך תיראה חזרת טראמפ שמואל רוזנר, מעריב
האג: ישראל נרדמה בשמירה רונן ברגמן, Ynet
מיתוס היום שאחרי: מול חמאס – אין לישראל קיצורי דרך יוסי קופרווסר, N12








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-05-24)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 29 28.3
הליכוד 32 20 20.7
יש עתיד 24 14 14.3
ישראל ביתנו 6 11 10.3
ש״ס 11 9 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.5
יהדות התורה 7 7 7.3
רע״מ 5 5 4.9
חדש תע״ל 5 6 4.8
הציונות הדתית 8 0 4.6
מרצ 0 5 3.8
עבודה 4 4 1.2
תקווה חדשה 4 0 0.3
בל״ד 0 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר