fbpx

לעולם יש ״ערכים״? לישראלים יש ״בעיות״!

ישראל איננה כשאר המדינות. לא בכל דבר. ישראל איננה כשאר המדינות שנדמה לה שהיא דומה להן – היא איננה כשאר מדינות ה״מערב״. זה הוכח ונצפה כבר בלא מעט מחקרים, והנה הזדמנות נוספת. מחקר חדש, נתונים חדשים, של מכון המחקר פיו, על לא פחות מ-19 מדינות, שישראל אחת מהן. נשתמש מתוכו בשלוש דוגמאות:

לישראלים אין דעה חיובית על האו״ם. בזה הם שונים מספרדים, אוסטרלים, איטלקים, קוריאנים, בריטים, קנדים, הונגרים, צרפתים. כמעט מכולם.

ישראלים לא סבורים ש״ערכים משותפים״ מקרבים מדינות אלו לאלו. הם סבורים ש״בעיות משותפות״ חשובות יותר. בזה הם שונים מצרפתים, מבלגים, משבדים, מסינגפורים, מהולנדים, מאמריקאים.

ישראלים אינם סבורים שההתחממות הגלובלית היא ״איום משמעותי״ עליהם. שיעור הישראלים שסבורים שכן נמוך יותר מאשר בפולין, ביוון, בגרמניה, בקנדה, בסינגפור, בקוריאה. רק במלזיה דירגו את ההתחממות הגלובלית נמוך יותר.

כבר נרשמתם למשחק תחזית הבחירות שלנו? בואו לנצח את הסקרים ואת הפרשנים

כמה חשוב לכם שחרדים ילמדו לימודי ליבה? בואו להתמודד עם אתגר של קבלת החלטות

יש קשר בין כל אלה. כולם נוגעים ליחסים בין מדינות, לשאלה האם המבט מופנה פנימה, או החוצה. וגם לשאלה אם המבט מופנה לעכשיו או לעתיד. האו״ם הוא מוסד בינלאומי. ישראלים אינם בוטחים בו. בצדק אינם בוטחים בו. ההתחממות הגלובלית היא בעיה בינלאומית. החשדנות של ישראלים ביחסם לכל מה שהוא ״בינלאומי״, לכל מה שנעשה לשיח אופנתי במוסדות כמו האו״ם, מקרינה גם על יחסים להתחממות הגלובלית. כאילו – לא בעיה שלנו. כאילו – אנחנו עסוקים בדברים חשובים יותר, בבעיות אמיתיות של החיים עכשיו, לא בבעיות תיאורטיות שדנים בהן בפריז או בדאבוס.

חברו את אלה לקביעה הנחרצת של ישראלים שמה שמחבר מדינות הן בעיות משותפות ולא ערכים משותפים והתמונה תתבהר עוד יותר. ההתחממות הגלובלית עוד לא נתפסת בעיניהם כ״בעיה״. היא מזוהה כמשהו שקרוב יותר ל״ערך״. השיח הבינלאומי על התחממות גלובלית דומה יותר לשיח דתי-אמוני מאשר לשיח תכליתי על בעיה שמונחת מול האף. מה זאת בעיה? טרור בשומרון זאת בעיה. ישראלים לא יכולים לסמוך על האו״ם שיפתור אותה. הם לבד. מה זאת בעיה? גרעין איראני זאת בעיה. ישראלים מזהים שזאת בעיה משותפת להם ולעוד מדינות, כמו ערב הסעודית, או מצרים. בסיס לשיתוף פעולה. האם יש לישראל ולסעודיה ערכים משותפים? ספק רב. ובכל זאת, נוח להם לשתף פעולה עם הסעודים נגד איראן, כי זאת בעיה משותפת, ולא נוח להם לשתף פעולה עם הבלגים נגד איראן, למרות שיש להן יותר ערכים משותפים עם הבלגים (חופש ביטוי, דמוקרטיה, חופש דת, שוויון זכויות, יחס ללהט״ב, קפיטליזם).

קל לחבר את הנתונים הללו לנתונים של סקר המכון למדיניות העם היהודי שפרסמנו לא מזמן, על מוסר ומדיניות בדעת הקהל בישראל. הוצגו בהם שני נתונים העומדים ביסוד התפיסה הישראלית (לא בהכרח התפיסה המדינתית, אלא תפיסת האזרחים): אמונה במוסריות הבסיסית של ישראל ומוסדותיה, וחתירה להגנה על שלומם של היהודים בישראל ועל מדינתם כמטרת העל. מנתונים אלה נגזרות הבחירות של ישראלים כאשר מוצגות להם דילמות שונות של מדיניות חוץ ובטחון. לדוגמה, ההחלטה של ממשלת ישראל לא לנקוט בעמדה לעומתית מול רוסיה התוקפנית כאשר פלשה לאוקראינה. הציבור, כך נמצא בסקר ההוא, ״מבין, וגם מקבל, את הצורך בניסיונות הממשלה לאזן בין הציפיה להצטרפות של ישראל לגוש המערב הפועל לבלום את רוסיה, לבין הנסיבות המיוחדות שמחייבות את ישראל לפעול בזהירות מול רוסיה״. עמדתם העקרונית הכללית של הישראלים היא ״שראוי לבחון את האינטרסים של ישראל כנתון יסודי ראשון, ולהוסיף עליו, במידת האפשר, שיקולי מוסר״. החליפו ״אינטרסים״ ב״בעיות״ – החליפו ״מוסר״ ב״ערכים״ – והנה אותו מסר בלבוש קצת אחר. הלבוש של מחקר מכון הסקרים פיו. הישראלים נוטים לתעדף בעיות על פני ערכים, ומניחים שכך נוהגות גם מדינות אחרות.

בעצם, אם בוחנים את עמדתם של הישראלים מקרוב, ברור שהם מביטים בשאר העולם ומזהים בעמדתו צביעות, העמדת פנים. אם הספרדים (71%), הבריטים (62%), השבדים (61%), האוסטרלים (65%), אומרים שערכים משותפים הם המנוע לשיתוף פעולה, ולעומתם רוב מובהק של ישראלים (59%) סבורים שבעיות משותפות הן המנוע לשיתוף פעולה – משמע שרוב הספרדים, הבריטים, השבדים, האוסטרלים פשוט לא אומרים את האמת, או לא מבינים את האמת, על מה שמניע את מדינותיהם. הם אומרים את מה שאופנתי, דיבור על ערכים, במקום לומר את מה שנכון, דיבור על בעיות.

מתוך מצבור הבעיות המוגבל שהוצג למשתתפים במחקר, הישראלים בחרו כבעיה מספר אחת את ״הפצת מחלות מדבקות״. זו בעיה מוכרת מקרוב, מוכרת מהזמן האחרון. בעיה קונקרטית שנמצאת על סדר היום עכשיו – לא בעיה מעורפלת שתשפיע על כדור הארץ בעוד עשרים שנה (היא משפיעה כמובן גם עכשיו, אבל באופן הרבה פחות ברור ובהיר ממגפה כמו הקורונה). הבעיה שישראלים מדרגים שניה היא ״מתקפות סייבר ממדינות אחרות״. גם זו בעיה בהירה. בישראל מכירים אותה מההקשר של מלחמת הסייבר עם איראן. יש עוד מדינות שמדרגות אותה גבוה: יפן, סינגפור, קוריאה. ובמילים אחרות, מדינות שמתמודדות בזירה המורכבת של מרחב ההשפעה הסיני.

אבל מה שהכי בולט אצל הישראלים, בהתייחס לכל חמש הבעיות שהוצגו להם – התחממות, מידע כוזב, מתקפות סייבר, מצב הכלכלה העולמית, מחלות מדבקות – זה עד כמה הם נוטים לדרג את כולן יחסית נמוך. כלומר, יחסית לאחרים, ישראלים פשוט לא רואים באף אחת מאלה ״איום חמור״ על מדינתם. התחממות גלובלית: ישראלים מדרגים השני הכי נמוך (אחרי מלזיה). מידע כוזב: הכי נמוך. סייבר: חמישי מלמטה (כאמור מתוך 19 מדינות). כלכלה עולמית: שני מלמטה (שוב אחרי מלזיה). מחלות: ישראל מקום תשיעי מלמעלה – וזו הבעיה שישראלים מדרגים הכי גבוה!

מה זה אומר? או שישראלים פשוט קצת פחות היסטריים ביחס לעתיד, ולא רואים בכל עניין ״איום חמור״. או שישראלים מזהים הרבה מאוד איומים חמורים, אבל שונים מאוד מאלה שאזרחי מדינות כמו ה-19 שנסקרו מזהים. בעיות כמו מלחמה, טרור, אויבים, גרעין. בעיות מקומיות. בעיות של פעם.

, , , , , , , ,




19/06/2024על גיוס בני ישיבות וחרדים – מבט הלכתי מיכאל אברהם, שו״ת ומאמרים
גדי היימן, אז איפה המנוע של ההיסטוריה? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
המו"לים מופתעים ממבול הספרים על המלחמה שירי לב ארי, כלכליסט
מלחמות ונסיגות: 40 שנות המאבק הישראלי בלבנון יהודה יפרח, מקור ראשון
אורוול 1984? בית הנשיא 2024! אשר כהן, ישראל היום
אף על פי כן, אסור למחאה להתייאש נחום ברנע, Ynet
בממשלה הבאה החרדים כנראה לא יהיו שותפים חגי סגל, מקור ראשון
חשש מהורדת דירוג האשראי סוניה גורודיסקי, ישראל היום
קברניטי הספינה מכלים את זמנם בקטטות חסרות תוחלת קלמן ליבסקינד, מעריב
המגעים לאיחוד גדול בימין לקראת הבחירות אנה ברסקי, מעריב








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-06-14)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 24 23.9
הליכוד 32 21 21.9
יש עתיד 24 15 14.2
ישראל ביתנו 6 14 11.7
ש״ס 11 10 9.9
עוצמה יהודית 6 9 9.3
יהדות התורה 7 7 7.3
עבודה 4 5 5.9
רע״מ 5 5 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.8
הציונות הדתית 8 5 4.2
מרצ 0 0 1.7
בל״ד 0 0 0
תקווה חדשה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר