סקרי מנדטים יש הרבה. כלומר, בתקופת בחירות יש הרבה. באתר המדד, אנחנו מלקטים את כולם ועושים מהם ממוצע משוקלל על פי נוסחה של פרופ׳ קמיל פוקס. כך אפשר לראות תמונה שקצת פחות מושפעת מהטייה ספציפית של סקר כזה או אחר.
בואו לסקר המתגלגל של המדד: אם הבחירות היו נערכות היום, למי הייתם מצביעים?
סקרי מנדטים מלמדים אותנו היכן נמצאת כל מפלגה ברגע מסויים, אבל אינם מלמדים אותנו מה קורה לבוחרים של כל מפלגה. על מה הם חושבים, איזה אלטרנטיבות הם מחפשים. זה מה שאנחנו מנסים לעשות בסקרים של המדד – להשאיר את המנדטים לסוקרים המצוינים של כלי התקשורת (שמהם אנחנו עושים ממוצע), ולהתמקד בניסיון לזהות מגמות. והנה, יש לנו משהו להראות לכם. יהיו בו הרבה מספרים, שלא כולם חשובים. יעלו ממנו תובנות שעשויות להיות יותר חשובות. זו טבלה, שפרופ׳ פוקס עיבד מתוך נתונים שאספנו מגולשי המדד בשבועות האחרונים. הם מלמדים על תזוזה של מצביעים ומצביעות ממפלגה למפלגה בתוך תקופה של כמה שבועות. בערך לפני חודש, לעומת בערך עכשיו. הנתונים האלה ייחודיים לעומת מה שאתם רואים בסקרים אחרים, בין השאר, משום שאנחנו בודקים שינוי הצבעה של אותם אנשים לאורך זמן במה שהוא סוג של ״סקר מתגלגל״. זה ניסוי מעניין, שאנחנו עושים ברצינות, וגם בזהירות. אז נזהיר גם אתכם: רואים כאן מגמות, אבל לא נעשה מזה דרמה גדולה. פשוט נצביע על מה שרואים, בלי כותרות גדולות.
מה רואים? רשימה של מפלגות, לא כולל המפלגות הערביות והחרדיות שבוחריהן מתנהגים קצת אחרת, ולא הרגשנו שיש לנו מהם מספיק נתונים שמצדיקים הצגה. רשימה של מפלגות ומעברים בכוונות ההצבעה בשני המועדים. ניקח לדוגמה את הליכוד. מתוך מי שאמרו לנו לפני חודש שלו הבחירות התקיימו אז הם התכוונו להצביע ליכוד, בערך שמונה מכל עשרה עדיין מתכוונים להצביע לליכוד. זה הריבוע שמסומן באדום, כך לליכוד וכך לשאר המפלגות. אפשר לראות שתשעה מכל עשרה מצביעים של הציונות הדתית לא שינו את כוונות ההצבעה שלהם בחודש האחרון. המפלגה שומרת על מצביעיה. אפשר לראות ששיעור כמעט זהה של מצביעי יש עתיד נשארו עם יש עתיד (88%). גם המפלגה הזאת שומרת היטב על בוחריה.
אבל חשוב להדגיש, וסליחה אם זה קצת מבלבל. כל זה לא אומר שהליכוד איבדה חמישית ממצביעיה. זה אומר שחמישית ממי שאמרו לפני חודש שהם מתכוונים להצביע ליכוד לא אומרים כך היום. אבל כמו שהיו בוחרים שעזבו את הליכוד בחודש האחרון, כך גם היו בוחרים שהצטרפו לליכוד בחודש האחרון. כלומר, הליכוד לא רק “מאבדת” כחמישית מהתמיכה בגלל מעבר של מצביעים למפלגות אחרות, אלא עשויה גם “להרוויח” אחוזי תמיכה של מצביעים שלפני חודש תמכו במפלגות אחרות וכעת מעבירים את תמיכתם לליכוד. את המספרים האלה עוד נציג לכם, אבל בפעם אחרת.
מה קרה לבוחרים שאמרו ליכוד לפני חודש ועכשיו כבר לא אומרים ליכוד? הם עברו לאפשרויות אחרות. כ-8% מאלה שאמרו לפני חודש שהם מתכוונים להצביע ליכוד אומרים כעת שיצביעו לציונות הדתית. עוד כ-8% אומרים עכשיו שעוד לא החליטו, אחרי שבפעם הקודמת היה נראה שכבר החליטו להצביע לליכוד. בסך הכל, בערך אחד מכל חמישה בוחרי ליכוד לפני חודש אומר עכשיו משהו קצת אחר. זה אומר שעוד יש אפשרויות לתזוזה. זה אומר שהליכוד קצת פחות יציבה בשמירה על המצביעים שלה מאשר יש עתיד. מצד שני, הליכוד לא מאבדת שיעור גבוה מאוד של מצביעים לאף מפלגה ספציפית. הכי הרבה לציונות הדתית, אבל זה פחות מעשרה אחוזים. יש מפלגות שמצבן הרבה יותר דינמי.
הביטו לדוגמה במרצ. ידוע לכל שמרצ בצרות, כי בכמה מהסקרים היא לא עוברת את אחוז החסימה, ובסקרים אחרים היא על גבול אחוז החסימה. ממוצע המדד שלה הוא כרגע 3.2 מנדטים, שזה כמובן מתחת לאחוז החסימה, וגם הכי נמוך לעומת כל המפלגות האחרות שיש להן נציגות בכנסת. ואכן, רק שישה מכל עשרה מבין אלה שלפני חודש אמרו שהם מתכוונים להצביע למרצ, אומרים כך גם כעת. עכשיו נשאל: למי מתכוונים להצביע מצביעי מרצ לשעבר אם לא יצביעו למרצ? לאן הם עוברים? הטבלה מאפשרת לזהות לאן הבוחרים של מרצ פוזלים. מתוך כל מי שאמרו מרצ לפני חודש, יותר מעשירית עברו ליש עתיד, ועוד יותר מעשירית עברו לומר ״לא החלטנו״. כמובן, לא החלטנו יכול להיות גם ״מרצ״ בהמשך הדרך. וגם מי שעבר ליש עתיד עוד יכול לחזור למרצ. אבל יש כאן שתי קבוצות לא מבוטלות שניתקו בחודש האחרון מהמפלגה וזזו לכיוון מובהק – יש עתיד – או לכיוון של הרהור מה לעשות – לא החלטנו. זאת הסיבה שמרצ בצרות.
ומה על מפלגת העבודה? שווה לשים להבדל בינה לבין מרצ. גם העבודה קצת יורדת בסקרים, אבל קודם כל, עוזבים אותה פחות בוחרים, ובנוסף, אלה שעוזבים אותה לא עוזבים כדי להתלבט. הם עוזבים כדי להצביע ליאיר לפיד. נדמה לי שזה מלמד על הבדל בין מצביעי מרצ, שפשוט לא מרוצים מהמפלגה שלהם, ולכן, גם אם אין להם יעד ברור, הם מחפשים ומתלבטים. לעומתם, לבוחרי העבודה יש פחות תלונות. אין להם סיבה לעזוב אלא אם יש להם יעד ברור. ולחלקם יש. חלקם הגיעו למסקנה שבסיבוב הזה יותר חשוב לחזק את המפלגה העיקרית בגוש, יש עתיד, מאשר להישאר עם מרב מיכאלי.
נסתכל על עוד מפלגה אחת – ימינה. זו מפלגה שטולטלה כהוגן בשבועות האחרונים. קודם התברר שראש המפלגה כבר לא יהיה ראש הממשלה. אחר כך התברר שראש המפלגה הוא כבר לא ראש המפלגה. במקומו תבוא ראשת מפלגה. צריך לומר: הנתונים שיש כאן לא מתייחסים לאיילת שקד. הם נאספו לפני ששקד החליפה את בנט, מה שהופך את הבדיקה הבאה שנעשה, בטח בעוד זמן לא רב, לעוד יותר מעניינת. כך או כך, גם כשנדמה היה שבנט עוד בראש המפלגה, ימינה איבדה קהל. היא איבדה קהל מזמן, עם כניסתה לממשלה, והמשיכה לאבד גם אחר כך. הנתונים מלמדים אותנו לאן מביטים בוחרי ימינה המתלבטים או העוזבים. לא אלה שעזבו כבר מזמן: גם על אלה אפשר לדבר, ואולי נעשה את זה בהזדמנות אחרת. אבל במקרה הזה אנחנו מדברים על מי שנשארו עם ימינה עד לפני כמה שבועות, ונוטשים אותה בימים אלה. לאן? כמעט עשירית לליכוד, כמעט עשירית לכחול לבן (שימו לב: נטישה לגושים נפרדים), אבל בעיקר, הם נוטשים כדי להתלבט.
במובן הזה, בוחרי ימינה דומים קצת לבוחרי מרצ. הם עוזבים את המפלגה אפילו אם עוד אין להם יעד ברור. אולי הם מחכים לראות מה יקרה עם שקד, ואיזו רשימה תציג. אולי הם מחכים לאיחוד שיהיה או לא יהיה בין כחול לבן לבין תקווה חדשה. אולי הם מנסים להבין איך תיראה רשימת הציונות הדתית, והאם תכלול גם דתיים קצת יותר ממורכזים מבצלאל סמוטריץ׳. אולי הם מחכים להחלטה של מתן כהנא. אם זה הקהל שלו, זו הנדוניה שיביא למפלגה שתיקח אותו אליה (וככל שידוע, היעד שלו עדיין לא נקבע).
זהו: אתם מוזמנים לעיין בטבלה עוד קצת. יש בה עוד כמה נתונים מעניינים. ועוד יותר מזה, אתם מוזמנים – ואתן מוזמנות – לקפוץ לאתר המדד כדי לשתף אותנו במה שאתם חושבים. זה עוזר לנו להבין את הזירה הפוליטית קצת יותר טוב. ואם זה עוזר לנו, זה יעזור גם לכם.
