fbpx






5.38/105.08/10

22.6%29%18.9%23.9%

מדד האמון בשרים החדשים: מצביעי העבודה ומרצ לא ממש סומכים על סער

למצביעי גדעון סער יש אמון רב בגדעון סער כשר משפטים. זה לא מפתיע. גם למצביעי העבודה ומרצ יש אמון רב בשרה ובשר החדש, מיכאלי והורוביץ. גם זה לא מפתיע. אבל שלוש המפלגות האלה הן גם שותפות קואליציוניות. האם למצביעיהן יש אמון גם בשרים ממפלגות שותפות אחרות? הנה תשובה אחת: למצביעי סער יש יותר אמון במיכאלי ובהורוביץ, מכפי שיש למצביעי מיכאלי והורוביץ בסער. ובמילים אחרות: מצביעי תקווה חדשה נותנים אמון במיכאלי ובהורוביץ. מצביעי העבודה ומרצ קצת יותר קמצנים במידת האמון שם נותנים בסער.

למה זה המצב? שאלה טובה. ייתכן שהסיבה היא אידיאולוגית. מיכאלי והורוביץ קיבלו משרדים שהמטען האידיאולוגי שלהם יחסית קל משקל. לא שאי אפשר להכניס אידיאולוגיה למשרד התחבורה (תחבורה בשבת). לא שאי אפשר להכניס אידיאולוגיה למשרד הבריאות (הפריות ללהט״ב). אבל שני המשרדים האלה, לפחות על פי הרושם האינסטינקטיבי, נמצאים פחות במחלוקת מהמשרד של סער – משרד המשפטים. כך שבאופן טבעי, למצביעי השמאל (עבודה ומרצ) יש סיבה לחשוש מסער ומסדר היום שהוא מביא אתן למשרד. למצביעי תקווה חדשה אין סיבה מיוחדת להתרגש מסדר היום של מיכאלי והורוביץ במשרדים שלהם.

אתמול הצגנו את רמת האמון של הבוחרים בשרים הכי בכירים בממשלה החדשה. היום נוסיף להם שלושה. רק נזכיר: כבר שבועיים שאנחנו מודדים את אמון הבוחרים בשרות ובשרים החדשים. הציון שאנחנו מבקשים לתת הוא מ-1 עד 10. אתן מוזמנות ואתם מוזמנים להשיב. אז מה מצבם של מיכאלי, הורוביץ וסער? טוב משל ליברמן, טוב משל בנט, לא טוב כשל גנץ, הזוכה לאמון הרב ביותר כשר הביטחון, דומה למדי לזה של לפיד. מיכאלי זוכה לציון הגבוה מהשלושה. זה משום שלכל מצביעי הקואליציה יש בה אמון רב, למעט מצביעי ימינה. ומשום שגם במפלגות האופוזיציה ההתנגדות למיכאלי נמוכה יחסית להתנגדות לבנט, או לפיד. לא שבוחרי ש״ס נותנים אמון רב במיכאלי. אבל בהשוואה, נאמר, לאמון שיש להם בלפיד, מצבה טוב (מיכאלי 2.3, לפיד 0.9).

למה כל זה חשוב? נציג כמה סיבות:

קודם כל, משום שזה מאפשר מעקב, לאורך זמן, אחר התרשמות הציבור מביצועי שרי הממשלה החדשה. בעוד כמה חודשים, אפשר יהיה להשוות את האמון היום לאמון אז, ובעוד שנה שוב, ובעוד שנתיים שוב (כמובן, בהנחה שהממשלה תתקיים, מה שלא לגמרי בטוח).

ועוד: זה מאפשר לזהות את הסדקים בממשלה. ברור שכאשר לבוחרי ימינה יש אמון נמוך במיכאלי, יש לזה משמעות. ברור שכאשר לבוחרי מרצ יש אמון נמוך בסער, יש לזה משמעות. אם נראה את רמת האמון של בוחרי מרצ בסער מטפסת למעלה, גם לזה תהיה משמעות. אגב, משמעות פוליטית – הנוגעת ליציבותה של הממשלה. וגם משמעות חברתית – הנוגעת ליכולתן של קבוצות בעלות עמדה אידיאולוגית שונה לשתף פעולה בתנאים של אמון הדדי. והרי זו אחת ממטרותיה של הממשלה.

ועוד: עם הזמן יהיה מעניין לראות גם את מצב ההתנגדות לשרים בקרב מצביעי האופוזיציה. כרגע הם כועסים, מאוכזבים, נדהמים מאובדן השלטון. אבל נניח שהממשלה תתקיים, ונניח שתתפקד היטב, ונניח ששריה יעשו עבודה טובה, עניינית ומועילה במשרדים השונים – האם במצב כזה נוכל לראות את הכעס פוחת ואת רמת האמון עולה? האם נראה מצביעי ליכוד נותנים לבנט ציון קצת גבוה יותר מ-1.6? האם נראה את מצביעי הציונות הדתית נותנים לניצן הורוביץ ציון גבוה יותר מ-2

כמובן, האמון של בוחרי האופוזיציה הוא לא המדד העיקרי להצלחתה של ממשלה. האופוזיציה, מטבעה, מתנגדת לממשלה. ובכל זאת, אם המחט זזה לכיוון חיובי, מבחינת השרים, זה אומר שאולי ירוויחו כמה קולות בבחירות הבאות. זה אומר שאולי לאופוזיציה לא כדאי ללכת לבחירות, כי מצבה לא צפוי להשתפר. מצד שני, אם נזהה ירידת אמון בקרב מצביעי הקואליציה, אפשר יהיה להתחיל לחשוב על סיום הכהונה, אפשר יהיה להבין שממשלת השינוי והאיחוי לא שינתה ולא איחתה.

יש לכם אמון בהורוביץ כשר הבריאות? בשאשא ביטון כשרת החינוך? בואו והשיבו לסקר המדד

נ.ב: שימו לב שמצביעי מרצ נותנים ציון גבוה יותר למיכאלי מאשר להורוביץ. ושמצביעי העבודה נותנים ציון גבוה יותר למיכאלי מאשר להורוביץ. הפער לא מאוד גדול, אבל נדמה שבקרב, ותמיד יש קרב, על ליבם בוחרי השמאל, מיכאלי מובילה בשלב הזה. לא בטוח שזה טוב ליציבות של הממשלה החדשה. מבחינת היציבות מוטב לכולם, שבוחרי כל מפלגה יתמכו קודם כל במנהיגים שלהם, כדי שהמנהיגים לא ירגישו צורך לטלטל את הספינה.

, , , , , , , , , , ,