המאמר “הרצון להאמין” של ויליאם ג׳יימס, התפרסם ממש בסוף המאה ה-19. זה מאמר חשוב, ומוכר בקרב חוקרי הדתות, שמבוסס על הרצאה של ג’יימס, פילוסוף ופסיכולוג נודע. ג’יימס מתווכח בהרצאתו עם הגישה הלוגית, המתייחסת לאמונה הדתית כדבר הבל. הוא טוען שלבני אדם יש “זכות” להאמין כאשר האמת נסתרת. בין השאר, משום שהאמונה עשויה לקדם את התוצאה הרצויה למאמינים.
אני מודה ומתוודה, אמר ג׳יימס לקבוצת הפילוסופים הנכבדת שבאה להאזין לו, ״שאיני רואה כיצד אפשר להימנע מן ההיגיון הזה״ – ההיגיון המאפשר את האמונה. ״אבל מניסיוני העגום״, כתב, ״אני חושש שחלקכם עשויים בכל זאת להירתע מפני הצטרפות אליי… כיוון ש… את החירות ‘להאמין במה שנרצה’ אתם מחילים על מקרה של אמונה תפלה מובהקת כלשהי; והאמונה שעליה אתם חושבים היא האמונה שעליה דיבר אותו תלמיד בית ספר שאמר ׳אמונה פירושה להאמין במשהו שאתה יודע שהוא לא נכון׳. איני יכול אלא לשוב ולומר שמדובר באי־הבנה. באופן קונקרטי, החירות להאמין יכולה לכסות רק ברירות חיות ששִׂכלו של היחיד אינו יכול להכריע בהן בעצמו; וברירות חיות לעולם אינן נראות אבסורדיות למי ששוקל אותן ברצינות״.
מדוע נזכרנו במאמר הזה? (התרגום מתוך גיליון ישן של תכלת). בגלל שכמו שקרה לאחר השואה, וכמו שקורה לאחר כל מיני אסונות אחרים, גם עכשיו מבצבץ קצה של דיון על השאלה ״איפה היה אלוהי-ם ב-7 באוקטובר״. חלקו שטוח ולעומתי, חלקו מנסה להיות קצת יותר ענייני. כמובן, לשאלה איפה היה אלוהי-ם יש כמה תנאים מקדימים. הראשון – צריך להאמין שיש אלוהי-ם. השני – צריך להאמין שהאלוהי-ם הוא אלוהי-ם מעורב, כלומר, שהוא פועל בעולם כדי לכוון אירועים ספציפיים.
השיבו לאלוהי-ם שלי, סקר האמונה הגדול
האזינו להסכת: יהודים, במה אתם מאמינים?
הרבה מאוד ישראלים מאמינים בשתי ההנחות האלה – יש אלוהי-ם והוא מעורב – אם כי הרבה פחות מהם מניחים שאלה הנחות שיש להם הוכחה. יש לנו נתונים בעניין הזה, שאספנו בסקר האמונה הגדול, שערכנו באתר המדד בשיתוף כאן חדשות לפני כמה חודשים (אתם עוד יכולים להשיב עליו כאן). 17% מהיהודים בישראל אומרים שכוונתם באלוהי-ם הוא ל״ישות שמעבר לעולם המוכר לנו, שאנחנו לא יודעים עליה כלום״. להם השאלה ״איפה היה אלוהי-ם״ בעצם לא ממש רלוונטית. גם לא ל-4% שאומרים שאלוהי-ם לא מעורב בעולם, ולאלה שאומרים שאלוהי-ם הוא ״כינוי כללי לפלאי הטבע״ (8%), ולאלה שאומרים שאלוהי-ם הוא ״מצפן פנימי של האדם״ (5%). או שאולי להם בעצם כן, רק שאז צריך להפנות את השאלה החוצה, לטרוריסטים המזוויעים של חמאס. במקרה הזה, איפה היה אלוהי-ם משמעו איפה היה המצפן הפנימי של הטרוריסטים?
השבוע, במסגרת הסכת הקיפוד והשועל, הקדשנו שעה וחצי בערך לשיחה על אמונות של יהודים בישראל. נשמח אם תבואו להאזין לו. הוא נוגע ולא נוגע גם בעניינים שקשורים למלחמה, לדוגמה, בשאלה האם תפילות עוזרות לשנות את המציאות, ובאיזה מקרים הן עוזרות לשנות את המציאות. מהיהודים שחושבים שהתפילה יכולה לעזור, רוב גדול למדי (68%) סבורים שהיא יכולה לעזור לעם ישראל לנצח במלחמה. קרוב למחצית היהודים אמרו לנו כבר אז – כמה חודשים לפני המלחמה הנוכחית – שהם עצמם התפללו כדי שעם ישראל ינצח במלחמה (44%). מעניין היה לשאול שוב את השאלה הזאת, ולהשוות את התשובה היום לתשובה אז. כלומר, לבחון האם הנסיבות הקשות של המלחמה הנוכחית העלתה את שיעור המתפללים לניצחון עם ישראל, וגם מאמינים שתפילתם יכולה לעזור.
הצגנו בשאלון ההוא, גם שאלה רלבנטית למי שעסוקים עכשיו בשאלת האלוהי-ם וה-7 באוקטובר. שאלנו על שורה של אירועים, האם אלה אירועים מחזקי אמונה או מחלישי אמונה. לדוגמה, כמעט מחצית מהמשיבים אמרו לנו ש״לידת תינוק חדש״ היא אירוע מחזק אמונה (יותר ממחצית אמרו שלידת תינוק לא מעלה ולא מורידה את רמת האמונה). שיעור דומה, אבל קצת נמוך יותר אמרו ש״שחרור הכותל המערבי״, והכוונה היא כמובן לשחרורו במלחמת ששת הימים, היה אירוע מחזק אמונה (41%).
ושאלנו גם על שני אסונות כבדים בהיסטוריה של עם ישראל. שאלנו על חורבן בית המקדש, ושאלנו על השואה. ״האם בעיניך זה אירוע שמחזק או מחליש אמונה בא-לוהים?״. בעיקר השואה, אבל גם החורבן, הוזכרו על ידי רבים יחסית כאירועים מחלישי אמונה. זה כמובן בדיוק בגלל השאלה המנקרת ״איפה היה אלוהי-ם״. רק מקרב החרדים היה רוב, לא גדול (56%), שאמרו שהשואה היא אירוע מחזק אמונה. אולי משום שקשה להם מאוד לומר על משהו שהוא מחליש אמונה (שיעור החרדים שאמרו על כל האירועים שהצגנו מחליש אמונה היה זעום). אבל מקרב הדתיים, שכולם מאמינים, ורובם הגדול מעידים שהם מאמינים באמונה שלמה (79%), כשליש אמרו שהשואה היא אירוע מחליש אמונה (31%). ומקרב המסורתיים בערך ארבעים אחוזים אמרו כך. ומקרב החילונים, שחלק משמעותי מהם כמובן לא מאמינים, שני שלישים אמרו כך.
מה שעשוי להעיד גם על תגובת היהודים בישראל ל-7 באוקטובר. איפה היה אלוהי-ם? חלקם יתייסרו, חלקם יאמרו שכוונותיו נסתרות, חלקם יאמרו שהוא פשוט איננו.
