fbpx

מה דונלד טראמפ חושב על המלחמה? תעלומה

 

הנה תעלומה: מה עמדתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בעניין עזה? נכון ליום שלישי, זמן הכתיבה, זו שאלה שאין לה תשובה. מתמיה, אבל. אין לה תשובה. טראמפ הוא מועמד לנשיאות. הוא מדבר על כל נושא שבעולם בכנסים המשונים שהוא עורך. חלק גדול מהזמן הוא מדבר בלי תסריט מסודר. בעוד שג׳ו ביידן מתקשה להיצמד לתסריט, ומתבלבל, ומגמגם, טראמפ בכלל לא מנסה להיצמד לתסריט. בשבילו, הבלבול הוא דרך חיים, סימן הכר. הקהל בא למופע משום שאין לדעת מראש מה יקרה בו. איזה שפן יישלף מאיזה כובע, ובאילו מילים הנשיא לשעבר ישתמש.

בקרוב: היום השמיני, ספר חדש של מיכה גודמן

קיראו: מה שביידן עושה, זה פחות לתמוך בישראל

כך שגם כאן צריך לכתוב בזהירות: נכון לשלישי, אין לדעת מה דעתו של טראמפ על עזה. ובכל רגע נתון אחר הוא יכול לשלוף דעה – ולמחרת את ההפוכה. טראמפ לא תמיד עקבי. השבוע פתאום נעשה לתומך של טיקטוק. למה? לא בטוח שאפשר להסביר למה. כך או כך, זה היה שבוע טוב מבחינתו. המועמדות הרפובליקנית הובטחה, באחד הקרבות הכי קצרים והכי חד צדדיים בתולדות המפלגה הרפובליקנית. פורמלית, הוא הבטיח את המעמד ב״סופר טיוזדיי״, כפי שעשו לפניו גם מועמדים כמו ג׳ון קרי (דמוקרטים, 2004), או אל גור (דמוקרטי) וג׳ורג׳ בוש (רפובליקני) בשנת 2000. אבל למעשה מועמדותו הובטחה מרגע שניקי היילי, היחידה שניסתה לאתגר אותו, הפסידה בניו המפשייר.

בשבועיים האחרונים, מומחי הסקרים באמריקה העבירו את תשומת הלב שלם מהפריימריס לבחירות הכלליות. ממוצע הסקרים מלמד על יתרון קל לטראמפ – כשני אחוזים. אבל מה שיותר מעניין הוא מצבו בספירת האלקטורים, לפי תוצאות הסקרים במדינות השונות. נכון לעכשיו, כמאה אלקטורים מוגדרים כ״טוס אפ״, כלומר, יש עליהם תחרות. אם מתעקשים להכריע גם ביחס אליהם, כפי שעושים הסטטיסטיקאים של ריל קליר פוליטיקס, טראמפ צפוי לנצח בבחירות עם 293 אלקטורים, מול 245 לביידן.

הוא ינצח, לפי הסקרים, בכל מדינות המפתח מלבד אחת – פנסילבניה. יש שבע או שמונה מדינות שבהן יוכרעו הבחירות. ג׳ורג׳יה, שכבר עמדה במוקדו של הקרב הקודם, ושמעמידה את טראמפ לדין על ניסיון להטות את התוצאות. אריזונה, שעומדת לאבד את הסנטורית העצמאית שלה, כריסטן סינמה, עוד סימן למצב הקיטוב העגום באמריקה. מישיגן, שהישראלים למדו להכיר כמדינה עם שיעור לא מבוטל של מוסלמים. כרגע, טראמפ מוביל במישיגן, בקצת יותר משלושה אחוזים. מה יקרה אם ידבר לפתע על עזה, ואם יישמע כמו ביידן, או הפוך מביידן? קשה לדעת. כל מי שנדמה לו שרק ביידן חושב על מישיגן צריך לקחת בחשבון שגם טראמפ חושב עליה. גם אותו מפתה האפשרות של ניצחון במישיגן, שאולי יהפוך אותו לנשיא הבא של ארה״ב.

מה שמחזיר אותנו לתעלומה: טראמפ כבר אמר שבמשמרת שלו מה שקרה לא היה קורה. זו כמובן אמירה שאין שום דרך לבדוק, ולכן אין לה ערך. שגרירו לשעבר של טראמפ בירושלים, דיוויד פרידמן, אמר ש”הגישה של ארה”ב תהיה שישראל צריכה לנצח במלחמה הזו, היא הותקפה באכזריות”. פרידמן עודו מעורב בקמפיין של טראמפ, אבל הקביעה שלו רחוקה מלספק מידע מפורט על עמדתו של הנשיא לשעבר.

השאלה המעניינת לא מה היה קורה אם היה נשיא, אלא מה יקרה אם יהיה נשיא. השאלה המעניינת היא האם טראמפ יבחר להתעמת עם ביידן – כי ביידן תומך פחות מדי בישראל. או יבחר להתעמת עם ביידן – כי ביידן תומך יותר מדי בישראל. או יבחר לא להתעמת עם ביידן בעניין של עזה. לטראמפ יש מספיק דרכים להתעמת עם ביידן, ומספיק נושאים שמאפשרים להתנגח בו. הוא יכול להחליט שוויכוח על עזה לא משרת אותו. אם כי, קשה לראות אותו צולח את השנה הקרובה בלי להציע איזושהי עמדה.

אם וכאשר ידבר, יציב לישראל דילמה: אם יישמע כמו ביידן, זה יהיה איתות שלישראל אין למה לחכות. משיח לא יבוא. אם יישמע הפוך מביידן, הפיתוי לשחק בפוליטיקה אמריקאית יהיה גדול, ובממשלת ישראל יש מספיק שחקנים שיתקשו להתאפק. בשנים האחרונות, לנוכח התמיכה של ביידן, ובעיקר בחודשים של תחילת המלחמה כאן, הישראלים שינו את טעמם ביחס לטראמפ וביידן. אם לפני ארבע שנים רובם רצו בנצחונו של טראמפ, אחרי הסכמי אברהם, העברת השגרירות לירושלים, ושאר המחוות שהעתיר על ישראל כנשיא – לפני ארבעה חודשים רובם כבר רצו בנצחונו של ביידן, נרגשים מהגב הרחב שהעניק לממשלה, נרגשים מביקור ההזדהות המיידי, נרגשים מהרטוריקה האנטי חמאסית.

גם זה מתחיל להשתנות, כפי שעלה השבוע מסקר המכון למדיניות העם היהודי. אבל לא יכול להתהפך בחזרה כל עוד טראמפ שומר על ערפל בעניין עזה.  אין טעם לייחל לטראמפ, אם מחר יתברר שהוא רוצה להפסיק את משלוחי הנשק או את הסיוע בגלל נטייה בדלנית. אין טעם לייחל לטראמפ, אם יתברר שעודו מעריץ את עורמתם ואכזריותם של אויבי ישראל, כפי שאפשר היה לחשוד לנוכח כמה התבטאויות שלו בתחילת המלחמה. לפחות כרגע, מוטב להמתין.

, , , , ,

14/04/2024איפוק הוא לא תבוסה. המתנה אינה הכלה רונן ברגמן, Ynet
כמה ימי מילואים כל אחד יחסוך אם החרדים יתגייסו ליאור באקאלו, N12
אנחנו נלחמים, ובחוץ חוזרים לריב קלמן ליבסקינד, מעריב
"להרצי אין אויבים, אבל גם אין לו חברים" איתי אילנאי, ישראל היום
קו אחד לשתי התנקשויות: חוסר מחשבה על התוצאות עמוס הראל, הארץ
בירקנפלד, למה הפסקנו להיות ציידים-לקטים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
הסכנה הקיומית למדינת ישראל מגיעה דווקא מניו יורק מוריס הירש, מקור ראשון
ההישגים הצבאיים אינם מתורגמים להישגים אסטרטגיים אבי יששכרוף, Ynet
מה מכשיר את הרמטכ"ל להבין את סינוואר? אבי גיל, וואלה
ישראל יכולה להיגמל מהתלות בווטו האמריקני ניצן דוד פוקס, מקור ראשון








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-04-12)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 30 30
הליכוד 32 19 20
יש עתיד 24 15 12.7
ש״ס 11 9 10.1
ישראל ביתנו 6 12 9.4
עוצמה יהודית 6 10 9.4
יהדות התורה 7 7 7.2
רע״מ 5 5 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.6
מרצ 0 4 4.5
תקווה חדשה 4 4 3.6
הציונות הדתית 8 0 2.9
עבודה 4 0 1
בל״ד 0 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר