fbpx


5.19/105.13/10

18.3%28.8%23.2%26.7%

מי רוצה לתת עוד כסף לקצינים? אתם!

צה״ל בראש החדשות. לעיתים קרובות הוא בראש החדשות, אך לרוב בנסיבות שמעוררות הזדהות – כאשר החיילים יוצאים למשימות להגנה על החיים ולהצלת חיים. עכשיו הוא בראש החדשות במסיבות שעלולות לעורר פחות הזדהות: הקרב העונתי על התקציב, והתחושה הקבועה – לפחות בקרב מי שעוסקים בתקציב באופן מקצועי – שהצבא מנהל את המדינה, ולא להפך. שהצבא שותה ממשאבי המדינה יותר מכפי שראוי. שהצבא, עם כל יתרונותיו כגוף ממלכתי המדבר גבוהה על ערכים וערבות הדדית, לא מגלה גישה ערכית בבואו לארגן למשרתיו תנאי שירות ושכר.

האם יש לכם אמון בשר האוצר ליברמן? בשר הביטחון גנץ? בואו ודרגו אותם

מיהו יהודי? מיהי יהודיה? אנחנו ממשיכים לברר – אם עוד לא הצטרפתם, בואו והצטרפו

להחלטת הממשלה מאתמול לאשר תוספות, המעלות את הפנסיה של אנשי קבע שפורשים מעבודתם בגיל מוקדם, יש כמה היבטים.

ישנו ההיבט הפוליטי המובהק: שר הביטחון, בני גנץ, הוא ראש מפלגה שבלעדיה אין קואליציה. הוא גם ראש מפלגה שמעת לעת מופצות שמועות על חוסר שביעות הרצון שלו ממעמדו כמספר שלוש או ארבע, אחרי בנט ולפיד ואולי גם ליברמן, ועל האפשרות שיחבור בהמשך לקואליציה אחרת. לא בטוח שהשמועות נכונות, אבל זה לא משנה. השמועות הן אמצעי לחץ. מי שרוצים שהקואליציה תשרוד מוכרחים לשמור על גנץ מרוצה (וגם על כל האחרים, כי בקואליציה הזאת, כל קול קובע).

התוצאה היא שלגנץ יש כוח פוליטי רב להעביר את הסעיפים שחשובים לו באמת, ומסתבר שמה שחשוב לו באמת זה הפנסיה של משרתי הקבע. אגב, בקרוב תגיע השעה שבה יתברר מה חשוב באמת לשר האוצר, אביגדור ליברמן, כי בשלב הזה מסתמן שחלק ניכר מהרפורמות שיזם לא יעברו, ואם יעברו, אז לא כפי שתכנן. ספק אם גיל הפרישה לנשים יעלה. ספק אם הרפורמה בחקלאות תתממש. אולי חוק הגיוס זה מה שהיה חשוב לו באמת, אם כי הוויכוח על גיל הפטור – שפוגע בשוויון עוד יותר מכפי שהיה פגוע קודם – רק מתחיל. אולי יהיה עניין אחר שיתעקש עליו. כך או כך, על הפנסיות למשרתי הקבע ויתר בלי קרב גדול.

להחלטה יש כמובן גם היבט כלכלי: היא עולה ממון רב בתקופה של הידוק חגורה – וזה כמובן מעורר ביקורת. היא גם מאפשרת לצה״ל להציע למשרתיו תנאים חלומיים – מערכת הביטחון טוענת שזה הכרחי כדי לשמור על הטובים ביותר בשירות קבע. וצריך לזכור גם את זה: לישראל יש אינטרס מובהק שבצה״ל ישרתו צעירות וצעירים מצוינים. יש לה אינטרס מובהק שצה״ל יהיה צבא מעולה, חזק, מיומן וחכם. יש לה גם קושי לערוך ניסוי בתנאי אמת במה-היה-קורה-אילו היינו פוגעים בתנאי השירות. כי יכול להיות שהיה קורה אסון. צה״ל היה מאבד את טובי הקצינים, ונעשה חלש וטיפש.

התוצאה היא שבנוסף לכוח הפוליטי יש לצה״ל גם כוח הסברתי ניכר. מצד אחד – פקידים מעונבים, ופרשני כלכלה זעופים. מצד שני – קצינים במדים המזהירים מפני החלשות של צה״ל אם לא יקבלו את מה שצריך. נו, מי באמת ינצח בוויכוח? הנה דוגמה למה שקורה כאשר מוצגת לציבור שאלה על שכר הקצינים. במקרה הזה, קצינים זוטרים. במשחקי התקציב שלנו, אפשר להעלות ולהוריד משכורות לעובדי מדינה, ביניהם לקצינים בצה״ל. תשאלו: יש מי שרוצה להוריד את שכר הקצינים הזוטרים בצה״ל? התשובה היא לא. כולם רוצים להעלות את שכר הקצינים. גם בשבוע שבו התקשורת לא מפסיקה להסביר כמה מוגזמים תנאי השירות, המקנים שכר גבוה ותנאי פרישה מוקדמים ונוחים, הציבור הישראלי מצביע בארנק בעד קציניו וקצינותיו.

תאמרו – אלה הקצינים הזוטרים בלבד. נכון, אבל יש סיבה לזה שהם זוטרים. הם צעירים מאוד. וכבר מרווחים לא רע, יחסית להרבה צעירים אחרים שיוצאים לעולם האזרחי כדי למלצר, או לעבוד בעבודות מזדמנות אחרות, או להתחיל מסע ארוך כזוטרים שעובדים קשה ומרוויחים מעט במגזר הפרטי (בדקתם כמה מרוויח עורך דין מתחיל, או רופא מתמחה, או מורה צעיר?). חוץ מזה, חלק מהזוטרים האלה ימשיכו וייעשו לבכירים, ואז יפרשו. מוקדם. עם פנסיה טובה. אז למה לתת להם כבר עכשיו משכורת טובה יותר?

התשובה כפולה: קודם כל, כי עם ישראל אוהב את קציניו וקצינותיו. רואים חייל, רוצים לתת. ועוד: כי אחרת יש חשש שלא יישארו לשרת. לא קל להשאיר קצינים בצה״ל, לא קל למשוך את הטובים לשירות ארוך. מכאן, אפשר להתחיל לחשוב על פרטים: אם לא מוטב היה להציע פחות לקצינים במקצוע מסוים ויותר לקצינים במקצוע אחר? האם לא פשוט יותר היה לאפשר פרישה מוקדמת בתנאים טובים לקצין הקרבי, אבל פרישה מאוחרת יותר בתנאים פחות טובים לקצין האפסנאות, או לעתודאי שלמד משפטים והלך לעבוד בפרקליטות הצבאית. יש הרבה משקיפים מהצד שברור להם שהתשובה היא כן, ומצד שני ישנה היסטוריה ארוכה של ממשלות שהתברר להן שלא. הן לא מצליחות לכופף את צה״ל.

, , , , , , ,