fbpx

תחזית דירוג הבתים בגביע העולם

בית: A
מדינהדירוג
הולנד1
סנגל2
אקוודור 3
קטאר 4


בית: B
מדינהדירוג
אנגליה 1
ארה״ב 2
ויילס 3
איראן 4


בית: C
מדינהדירוג
ארגנטינה 1
פולין 2
מקסיקו 3
ערב הסעודית 4


בית: D
מדינהדירוג
צרפת 1
דנמרק 2
אוסטרליה 3
טוניסיה 4


בית: E
מדינהדירוג
גרמניה 1
ספרד 2
יפן 3
קוסטה ריקה 4


בית: F
מדינהדירוג
בלגיה 1
קרואטיה 2
מרוקו 3
קנדה 4


בית: G
מדינהדירוג
ברזיל 1
שוויץ 2
סרביה 3
קמרון 4


בית: H
מדינהדירוג
פורטוגל 1
אורוגוואי 2
גאנה 3
דרום קוריאה 3



המצב הכלכלי



המצב החברתי


מסכמים את 2021: זוכרים איפה הייתם בשישה בינואר?

השישה בינואר רודף את אמריקה לתוך חודש דצמבר. שנה הלכה, שנה באה, טראמפ הלך, ביידן בא – אבל השישה בינואר עוד איתנו. חקירת בית הנבחרים מתנהלת, בתי משפט מתכנסים כדי לבחון אילו מסמכים יועברו ולא יעברו לחוקרים, עדים מזומנים, מסרבים, מדברים, שותקים. הפרטים חשובים למי שהם חשובים. השבוע זומן רוג׳ר סטון, ממקורבי טראמפ. שופטים פדרליים יחליטו היום (שלישי) אם כן או לא להעביר מסמכים, שטראמפ טוען שאין להעביר לקונגרס. המגזין ניו יורקר כבר שאל בכותרת, לפני שבועיים או שלושה, ״מתי השישה בינואר ייגמר?״. ולא – זו לא היתה כתבה שביקשה לגמור עם זה כבר. לא בניו יורקר הנוטה לשמאל. להפך, בכתבה, הנשיא הואשם בגרירת רגליים, אולי מתוך חישובים פוליטיים. חקירת הוועדה תוארה כאירוע חשוב, שמביא לחשיפת חומרים מטרידים על נסיונותיו של הנשיא לשעבר להפוך את תוצאות הבחירות. כל זה כאשר ברקע לא נפסקים הלחשים, המוקדמים מאוד, על האפשרות שיתמודד שוב ב-2024.

נפתלי בנט או בנימין נתניהו? דרגו מי מהם מתאים יותר להיות ראש ממשלה

כמה שעות תנ״ך הילדים שלכם צריכים? בואו לסדר מחדש את מערכת הלימודים

מי מהישראלים זוכר איפה הוא או היא היו בשישה בינואר? אולי יש מי שזוכר, אך הזיכרון עמום. זה לא הזיכרון של ה-11 בספטמבר 2001. כל אחד, אם כבר היה בגיל מתאים, זוכר איפה היה כאשר התברר שמגדלי התאומים מתרסקים לאדמה. כל אחת זוכרת, אם היה בגיל המתאים, היכן היתה כאשר נשמעה צפירת אזעקה בצהרי יום הכיפורים של 1973. אבל לא בהכרח את השישה בינואר 2021. אני לדוגמה לא זוכר. כן זוכר איך שמעתי על הרצח של ג׳ון לנון, בשנת 1980 (הייתי בן 12). כן זוכר איפה הבנתי שחומת ברלין נופלת (חייל בן 21). לא זוכר זעזוע בשישה בינואר. לא זוכר שהחיים עצרו לרגע מלכת. זה היה עוד יום של שגרה. קצת דרמה בוושינגטון – אבל לא מהסוג שגרם לי לעצור את הנשימה. אולי לחלקכם דווקא כן?

כך או כך, די ברור בדיעבד שהשישה בינואר היה יום דרמטי, בוודאי בתולדות השנה האחרונה. הוא היה יום דרמטי בעיני כל מי שעוקב בעניין אחרי מה שקורה לחברה האמריקאית ולפוליטיקה האמריקאית. היו מי שחוו בו זעזוע של ממש. היו גם מי שחשבו שהזעזוע מוגזם. השלטון לא באמת עמד בסכנה. הקפיטול לא באמת נכבש. שבועיים אחר כך, ג׳ו ביידן נכנס לבית הלבן כמתוכנן, דונלד טראמפ יצא ממנו כמתוכנן.

ימים, בעצם שבועות, הוקדשו לסיקור, ניתוח, פרשנות של אירועי היום ההוא. היו עוד אירועים כאלה בשנת 2021, שבקרוב תסתיים. אירועים שיהיה מי שיזכור, לפחות לזמן מה. היתה אולימפיאדה, היתה נסיגה מאפגניסטאן, היו חילופי שלטון ביפן, בגרמניה. אנחנו מתעניינים כעת בכל אלה, כאשר אנחנו נערכים לסכם שנה. ״אנחנו״ – משמע, מואב ורדי ואנשי התוכנית ״העולם היום״, דסק הדיגיטל של כאן חדשות, ואתר המדד. ״נערכים״ – משמע, שואלים שאלות (אתכם), מקבלים תשובות (מכם), מנתחים ומסכמים ומציגים. בשבועות הקרובים נשאל בכל שבוע כמה שאלות של סיכום שנה, ונשמח מאוד אם תצטרפו ותשיבו עליהן כדי לעזור לנו לסכם את השנה כמו שגם אתן ואתם רואים אותה.

אמש הצגנו כמה נתונים ראשונים בהעולם היום. נתונים שמתייחסים לשישה בינואר. היום נציג אותם קצת יותר בפירוט, וגם את ההשוואה המעניינת שאפשר לעשות בין מה שחושבים בישראל על אמריקה למה שחושבים באמריקה על אמריקה. במקום להציג את מה שהיה בטלוויזיה, שמראה איך הימין חושב שהשישה בספטמבר קיבל יותר מדי תשומת לב, והשמאל חושב שאם כבר אז פחות מדי, נציג לכם גרף שמשווה את הימין והשמאל בישראל לדמוקרטים ורפובליקנים. את הנתונים על ישראל לקחנו מכלל המשיבים עד כה לסקר המדד-העולם-היום. את הנתונים מארה״ב לקחנו מסקר מכון פיו. סילקנו מהגרף את מי שמגדירים את עצמם בישראל אנשי ״מרכז״, פשוט כדי שיהיה יותר נוח, והעמדנו קבוצה לצד קבוצה. הכי שמרנים בישראל לצד הכי בארה״ב, וכן הלאה. הדמיון בולט לעין.

מה אנחנו לומדים מזה?

הדבר הראשון הוא די טריוויאלי: לעמדות פוליטיות יש השפעה על קריאת המציאות שלנו, ועל המידה שאנחנו מייחסים לאירועים חשיבות, בעיקר כאשר מדובר על אירועים בעלי אופי פוליטי מובהק.

הדבר השני הוא כבר קצת פחות טריוויאלי: העמדות של ״ימין״ ו״שמאל״ אינן מקומיות אלא לפחות במקרים מסוימים גלובליות. במקרה הזה, הימין הישראלי בוחר להידמות לימין האמריקאי בפרשנות המציאות שלו. זה לא דבר הכרחי. אם תבדקו למשל את עמדות הימין בישראל על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שרוב הישראלי רוצים שיתקיים, תגלו פער גדול מול הימין האמריקאי. אבל בשאלת טראמפ והבחירות, או טראמפ והדמוקרטים, או איך שלא תגדירו את זה, הימין הישראלי הולך עם הנשיא לשעבר ואוהדיו, והשמאל הישראלי הולך עם הנשיא המכהן ואוהדיו. אנחנו מביטים על האירועים מרחוק – מישראל – אבל מפרשים אותם כאילו היינו אמריקאים.

 

, , , , , , , , , ,



28/11/2022האם ניתן להחיות את הרשות הפלשתינית? אייל זיסר, ישראל היום
מדינת ישראל נגד יהדות התפוצות? יואב קרקובסקי, יאיר אטינגר, כאן
תורו של גלנט להיות שק החבטות של נתניהו רביב דרוקר, הארץ
דמוקרטיה אינה רק מה שנוח לנדב איל נדב חכם, Ynet
ממשלת הרצון הטוב שלי (אנגלית) Naftali Bennett, New York Times
למה סמוטריץ' עושה לנתניהו חיים קשים? אמנון אברמוביץ׳, N12
הנקודה העיוורת של החרדים הליברלים מאיר הירשמן, צריך עיון
רוח של בדלנות מרחפת מעל ישראל, אוכלת כל חלקה של רצון טוב שמואל רוזנר, מעריב
החרדי העובד זקוק ל"השקפה" אהרן זלץ, צריך עיון
מהי התגלות חילונית? מיכאל אברהם, שו״ת ומאמרים