הבחירות עוד ארבעה שבועות בדיוק. ארבעה. ולא – לא התבלבלנו. בחירות באמריקה יבואו שבוע לאחר הבחירות בישראל. בחירות אמצע, שיכריעו מי תהיה מפלגת הרוב בשני בתי הקונגרס, בית הנבחרים והסנאט, ומי יהיו מושלים במדינות רבות. הרבה פרטים, קצת פחות עניין. לא בוחרים נשיא. בוחרים חבר קונגרס מהמחוז השלישי של קנטאקי, בוחרים סנטורית מאוקלהומה, בוחרים מושל לויסקונסין. כמה מהמרוצים מרתקים, צמודים, מעידים על בעיות היסוד של אמריקה, גזע, פופוליזם, קיטוב, פשע. יש מרוץ מעניין לסנאט בג׳ורג׳יה. יש כמה מרוצים מעניינים בפנסילבניה. את הצופה מרחוק – הישראלי – תעניין השורה התחתונה (אם בכלל). האם יש לנשיא ג׳ו ביידן רוב דמוקרטי בקונגרס או אין לו רוב.
זה הזמן לנסות לחזות את תוצאות הבחירות – בואו להשתתף בתחזית
אחרי החגים כבר כאן: מה יקרה לנו בשנת תשפ״ג? נראה אתכם חוזים
ומה מצבו? הנה, זו הסיבה לכתוב על הקרב הפוליטי הזה דווקא הבוקר. עד אתמול, מצבו, ומצבה של המפלגה הדמוקרטית נראה יותר טוב. היום הוא כבר נראה קצת פחות טוב. יכול להיות שהישורת האחרונה של המרוץ מבשרת על מהפך, לטובת הרפובליקנים. צריך להיזהר באמירה הזאת, משום שהיא מבוססת בשלב זה על כמה סימנים, ולא על שטף מבוסס של עובדות. אבל הסימנים מצטברים. ביניהם, סקר חדש של העיתון ניו יורק טיימס. על פי הסקר הזה, 49% מהבוחרים מעדיפים, באופן כללי, מועמד/ת רפובלקני/ת על פני מועמד/ת דמוקרטי/ת. לפני חודש, היה יתרון של נקודה לדמוקרטים. עכשיו יתרון של ארבעה אחוזים לרפובליקנים. אם היתרון הקטן הזה יתורגם לעוד כמה ניצחונות בעוד כמה מדינות.
אם רוצים להיכנס לפרטים, השינוי הגדול הוא בעמדתן של נשים עצמאיות, כלומר, לא דמוקרטיות ולא רפובליקניות. זה שינוי מרתק משום שהוא מבשר – אולי – על כשלון האסטרטגיה הדמוקרטית לקראת הבחירות האלה. וזו אסטרטגיה שעד לא מזמן נראה היה כאילו היא עובדת.
עכשיו נסביר: בבחירות אמצע מקובל שמפלגתו של הנשיא מפסידה. לכן, בציפייה לניצחון רפובליקני אין שום דבר מיוחד. בפברואר שעבר היה די ברור שהרפובליקנים מנצחים. גם במרץ. גם באפריל. השאלה הייתה רק בכמה מנצחים. ובפירוט: האם הם מנצחים מספיק בכדי להעביר את השליטה בקונגרס לידיהם.
ואז התחולל מהפך דרמטי. הוא התחולל בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון שביטלה את הזכות החוקתית להפלות. נושא שהיה יחסית בשוליים, נעשה לנושא מרכזי. השמרנים חגגו ניצחון משפטי, אבל רוב הבוחרים לא חגגו – הם חשבו שהפסיקה גוזלת מהם חירות חשובה. הם ראו את הרפובליקנים חוגגים, ופזלו לכיוון הדמוקרטים. וכמובן, המנהיגות הדמוקרטית זיהתה מייד את הפוטנציאל הפוליטי של הפסיקה, והפכה את הזכות להפלות לנושא העיקרי של מערכת הבחירות שלה. קהל היעד: נשים מתלבטות. אם כולן יצביעו – סליחה על הבוטות, אבל כך התבטאו אסטרטגים דמוקרטים – ״עם הרחם״ – הדמוקרטים יוכלו לבלום הישג רפובליקני ואולי לשמור על הקונגרס, או לפחות על הבית העליון, הסנאט.
וזה הצליח לא רע. התוכנית עבדה. היתרון הרפובליקני המוקדם נשחק, ובמהלך הקיץ ותחילת הסתיו נראה היה שהרפובליקנים בדרך לניצחון יחסית קטן, הרבה יותר קטן מכפי שרצו וציפו להשיג. אחוזי התמיכה בנשיא ביידן היו נמוכים, אבל זה לא עזר. הכלכלה קרטעה והאינפלציה עלתה, זה לא עזר. הרפובליקנים בחרו כמה מועמדים מטורללים, מכחישי בחירות (למעשה, רוב מועמדים שלהם מכחישי בחירות, לפחות ברמה ההצהרתית), טראמפיסטים, גם זה לא תמיד עזר. יש מדינות שכן, יש מדינות שבהן הציבור אולי היה בוחר מועמדים רפובליקנים מתונים יותר, אבל יתקשה להטיל פתק שבקצהו הכחשת מציאות.
כל זה היה נכון עד אתמול-שלשום. עד שבוע שעבר. כל זה היה נכון בתקופה הפחות חשובה, שבה מדברים בסקרים ולא בפתקים. עכשיו מתקרב הזמן של הפתקים, וככל שהוא מתקרב מתגבר הרושם שאולי הטקטיקה של הדמוקרטים נשחקה, התעייפה, התחילה למצות את עצמה. אולי היא הייתה טובה כל עוד הרושם, הזעזוע, מפסיקת העליון היה בשיאו. אולי היא הייתה טובה כל עוד נדמה היה שהאינפלציה באה לביקור קצר שתכף ייגמר. אוקטובר כבר קצת רחוק מהפסיקה. אוקטובר מבשר שהאינפלציה עקשנית יותר מכפי שהיה נדמה. שהחשש מהאטה ארוכת טווח, אולי מיתון, הוא אמיתי.
שני שלישים מהבוחרים סבורים שאמריקה לא הולכת ״בכיוון הנכון״ (64%). ומה חשוב להם? 26% אומרים שהכי חשוב ״כלכלה״. עוד 18% אומרים ״יוקר מחייה״ ו״אינפלציה״. הפלות? נותרו רק 5% שבעיניהם זה הנושא העיקרי. הפלות – זה הנושא שעובד לטובת הדמוקרטים. כלכלה – זה הנושא שלא נוח לדמוקרטים. לא משום שהם אשמים באינפלציה, אלא משום שהם אוחזים בהגה השלטון. אתם שולטים, אתם אחראים, אנחנו לא מרוצים – נחליף אתכם. כך זה נראה בסקר החדש. כך זה נראה כשהבחירות הולכות ומתקרבות. כמה מהמודלים עדיין נותנים הסתברות גדולה לשמירה של הרוב הדמוקרטי בסנאט. אבל מודלים מושפעים מסקרים. ועוד כמה סקרים שיצביעו על מגמה חדשה, בעיקר אם יצביעו עליה במדינות המפתח, וגם המודלים ישנו את דעתם.
