כבר שבועיים וקצת שאנחנו משחקים עם התקציב. מעלים מורידים, בוחנים אותו מכל מיני זוויות. היום הוספנו נדבך (את הפרטים שידרנו במשחקי הכיס – אנחנו מציעים לכם לקבוע מחדש את המשכורות של עובדי המדינה), אבל בינתיים אנחנו עם קצת נתונים שכבר אספנו ממאות השחקניות והשחקנים שניסו להתמודד עם אתגר חלוקת התקציב מחדש. בעזרת הנתונים, ננסה לפצח כתב חידה חברתי. כשפרופ׳ קמיל פוקס מנחה אותנו איך לזהות את הקשר בין הנתונים שאנחנו אוספים לבין המשמעות שאפשר להקנות להם, זה בדיוק סוג השאלות שהוא עוזר לנו להשיב עליהן.
אז הנה השאלה, ותחילת פתרונה, וכמו בהרבה שאלות, לפעמים הדרך יותר חשובה מהתוצאה (שגם היא מעניינת).
כמו שכבר רמזנו בשבוע שעבר, אם יש דבר שכמעט כל המשתתפים במשחקי התקציב מסכימים עליו, זה תקציב הבריאות. משבע מאות המשיבים הראשונים, שאת הנתונים שלהם ניתחנו ביומיים האחרונים, רק בודדים חשבו שאפשר לקצץ בתקציב הבריאות כדי לתת למשרדים אחרים. הרוב העדיפו לקצץ באחרים כדי לתת לבריאות (לקצץ במה? – לדוגמה בתקציב הביטחון).
האם יש לכם אמון בראש הממשלה בנט? בשר החוץ לפיד? בואו ודרגו אותם
מיהו יהודי? מיהי יהודיה? אנחנו ממשיכים לברר – אם עוד לא הצטרפתם, בואו והצטרפו
כמה להוסיף לבריאות? לא מעט. כדאי לזכור: כל אחוז בתקציב המדינה משמעו מיליארדים של שקלים. בדרך כלל, מי שמקצץ, לא מקצץ הרבה באחוזים, ומי שמוסיף לא מוסיף הרבה באחוזים. אין מה לצפות לשינוי של חמישה או שישה אחוזים, כי זה באמת משאיר את הסעיפים האחרים בלי משאבים. שינוי של אחוז או שניים הוא מספיק משמעותי. אפשר לראות את זה בדוגמה של משרד החינוך, שכתבנו עליה בשבוע שעבר. הממעיטים חשבו שצריך לקצץ בחינוך אחוז, ולהוריד מ-18% ל-17% (המספרים הם מתקציב המדינה האחרון שאושר, שנת 2019). המרבים חשבו שצריך להוסיף קצת, ולהעלות את תקציב החינוך עד 18.5%. מה ההבדל בין אלה לאלה? מי שנתן 17% מקצה לחינוך 81.5 מיליארד שקלים. מי שנתן לחינוך 18.5% מקצה לו 88.7 מיליארד שקלים. כלומר, פער תקציבי של יותר משבעה מיליארד שקלים.
עכשיו בריאות. בעיצומה של מגפת קורונה, כשהמחלקות מלאות והישראלים עומדים בתור לחיסון (לצערנו, עוד לא כולם), אין הפתעה גדולה בנטייה להוסיף לתקציב הבריאות, ולא סתם להוסיף, אלא די הרבה. ראינו שבחינוך מדובר על תוספת ממוצעת (לפי קבוצות גיל) של חצי אחוז, או קיצוץ של אחוז. הנתונים ביחס לבריאות יותר מכפולים. הבסיס הוא 10%, שזה מה שהיה בתקציב האחרון, וביחס לבסיס הזה הממעיטים רוצים להוסיף כמעט שני אחוזים, והמרבים רוצים להוסיף קרוב יותר לשלושה אחוזים.
וכאמור, זה לא בהכרח מפתיע. מה שהפתיע אותנו, לרגע, הוא הפילוח לפי גילאים. הייתם מניחים – לפחות כך אנחנו הנחנו – שהקבוצות בסיכון הן אלה שיצביעו על הצורך הדחוף ביותר בתוספת תקציב לבריאות. אבל זה לא המצב. מקבוצת המשיבים שלנו, מי שרוצים להוסיף הכי הרבה, בממוצע, הם בני ובנות ה-35 עד 44. הקבוצה שרוצה להוסיף הכי מעט – הכי מעט! – היא זו של בני ובנות השישים וחמש פלוס. ולא שהמבוגרים פשוט אוהבים לחסוך. לחינוך הם הוסיפו יותר מאחרים. ובכל זאת, ידם כבדה יחסית על ברז התוספת של מיטות, מכונות הנשמה, משכורות לרופאות ואחים.
למה? כאן זה מתחיל להסתבך. כמו חידה. האם המבוגרים שלנו בכלל מייצגים את כלל המבוגרים? אולי יש סיבה אחרת לבחירה שלהם, שאיננה הגיל?
עשינו ניסוי, ובדקנו עוד התפלגויות לפי גיל. כמו השקעה בתשתיות. במקרה הזה, הבחירה של היותר מבוגרים נראתה הגיונית, לפחות מנקודת המבט האנוכית שלהם. נותרו להם בממוצע פחות שנים של הנאה מתשתיות, שהם בדרך כלל פרויקטים ארוכי טווח, ואכן, הם מקצים לתשתיות פחות מבני קבוצות גיל אחרות. בני ה-55 ומעלה מקצים בערך אחוז פחות מבני ה-34 ומטה. אלה נותנים קצת פחות משישה אחוזים, ואלה קצת פחות משבעה אחוזים. האם אפשר למצוא הסברים דומים בסעיפים אחרים? מכיוון שהופתענו קצת בסעיף הבריאות, הלכנו לבדוק מה עושים בני השישים וחמש פלוס במדגם שלנו בשאר הסעיפים.
כאמור, לבריאות הם מוסיפים, בערך 2% מעל ה-10% שבתקציב
לביטחון הפנים הם מוסיפים בערך חצי אחוז ל 4.5% שבתקציב.
בחינוך הם לא נוגעים.
את הדת מקצצים ברבע (הורדה משתי עשיריות לעשירית וחצי מהתקציב)
את הרווחה מקצציםמ-15% לבערך -13.5%.
את הביטחון ביותר מעשרה אחוזים, מ-17% לפחות מ-15%.
תקציב אחד הם מכפילים: תרבות ומדע. תמיכה בתיאטרון, בקולנוע, בספרות, במחקר. כיום הוא חצי אחוז, הם מעלים אותו ליותר מאחוז. זו תוספת של שניים וחצי מיליארד שקלים. נראה לכם שזה בגלל הגיל? נשמע הגיוני, אבל כנראה שזו לא התשובה הנכונה. בדקנו גם את הצעירים, עד 25 ואחר כך עד 35. גם הם כמעט מכפילים את תקציב התרבות והמדע. בקיצור, לא הוכחנו שגיל משפיע כל כך על ההחלטות בכל הנושאים האלה. אם לא גיל, מה כן? הנה רמז אפשרי. אנחנו מדברים על תקציבים, על כסף. במקום ללכת לשאלת הגיל אפשר לבחון התפלגות על פי שאלת ההכנסה. ופתאום – נדמה שהתמונה מתבהרת. מי שיש להם הרבה, מוסיפים קצת פחות לבריאות, מי שיש להם מעט, מוסיפים קצת יותר לבריאות. בדקנו עוד סעיפים לפי הכנסה. באיזה עוד סעיף בעלי ההכנסה הגבוהה מקצצים? ברווחה. לא מפתיע. ובאיזה הם מוסיפים הרבה? תשתיות, תרבות ומדע. גם זה לא מפתיע.
האם ענינו על השאלה? זוכרים בכלל מה הייתה השאלה? איך קבוצות שונות מעלות או מורידות תקציבים שונים. ונדמה שהתקדמנו לכיוון של תשובה, אבל אנחנו עוד לא בטוחים. מחכים לעוד צופים ועוד גולשים ועוד נתונים. אם אתם רוצים לסייע לנו להבין טוב יותר את סדרי העדיפויות של הישראלים, נשמח את תצטרפו, ותשחקו.
