רשימת המועדפים ל״עמדת הנהגה משמעותית במדינת ישראל״
ראש המחנה הממלכתי בני גנץ זוכה לציון הגבוה ביותר כ״מועדף״ לתפקיד הנהגה משמעותי בישראל בסקר של הציבור היהודי בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו זוכה לציון נמוך, וכמוהו גם רוב חברי הממשלה מטעם הליכוד, הציונות הדתית והמפלגות החרדיות שנבחנו בסקר. ברשימה של קרוב לשלושים מועמדים שנבחנו, מופיעים בדירוג גבוה גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, הרמטכ״ל לשעבר גבי אשכנזי, שר הבטחון יואב גלנט ושר הפנים משה ארבל.
שאלת הסקר שנבחנה היא ״עד כמה היית רוצה שכל אחד מהאישים הבאים יהיה (או ימשיך להיות) בעמדת הנהגה משמעותית במדינת ישראל?״ והמשיבים התבקשו לדרג כל אחד מהאישים והנשים על סולם של 5- עד 5. הממצאים שוקללו על ידי פרופ׳ קמיל פוקס, היועץ המדעי של אתר המדד, ומוצגים כאן על סולם של 1 עד 100. לסקר שנערך בסוף חודש אוקטובר 2023 קדם סקר עם שאלה זהה שנערך בחודש יולי 2023, וממצאיו הושוו לסקר הנוכחי. השינויים הבולטים ביותר הם עלייה משמעותית בציון של השר לשעבר אביגדור ליברמן, כנראה בשל העמדה העקבית שהציג בנושא עזה, עלייה בציון של גדעון סער מהמחנה הממלכתי, וירידה בציון של רוב אנשי הליכוד שהופיעו בסקר, ובהם יו״ר הכנסת אמיר אוחנה, השר יריב לוין והשרות מירי רגב וגלית דיסטל.
אחרונה בכלל הדירוג, ללא שינוי מהפעם הקודמת, נמצאת יו״ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי. הציון של מיכאלי נמוך גם בקרב בוחרי אופוזיציה (35 מתוך 100).
ממצא בולט נוסף בסקר הוא הפער הגדול ביחס לנתניהו בין מי שהצביעו לליכוד בבחירות 2022, לבין מי שאומרים שהם מתכוונים להצביע לליכוד היום. בשקלול הממצאים על פי כוונות הצבעה (למי המשיבים היו מצביעים אם הבחירות היו נערכות כעת), ציונו של נתניהו בקרב מצביעי ליכוד הוא 97 מתוך מאה. כלומר, כמעט כל מי שנותרו מצביעי ליכוד מדרגים אותו בציון מקסימלי. אולם בבחינת אותה שאלה על פי הצבעה בפועל (לאיזו מפלגה המדרגים הצביעו בפועל בבחירות 2022), הציון של ראש הממשלה כמועמד מועדף להנהגה נמוך בכמעט עשרים נקודות (78). ממצא זה מעיד על כך שהמצביעים הרבים שבחרו בליכוד וכעת אומרים כי יבחרו במפלגה אחרת מייחסים העדפה נמוכה יחסית לנתניהו כמנהיג לאומי (שיעור הבוחרים האומרים כעת כי יצביעו לליכוד ירד בערך בשליש על פי כמה סקרים שנערכו לאחרונה).
בטבלאות המצורפות מוצג הדירוג המלא של המדורגים בסקרי יולי ואוקטובר, וכיוון השינוי. כמו כן, מוצגים הציונים שניתנו על ידי בוחרי הקואליציה והאופוזיציה (על פי כוונות הצבעה: כלומר, באיזו מפלגה היו בוחרים היום). בטבלה זו, המשווה את הציון של תומכים משני המחנות, ניתן לראות כי הפער ביחס למנהיגים גדול הרבה יותר כשמדובר במנהיגי הקואליציה (נתניהו, סמוטריץ׳ ובן גביר) וקטן יותר ביחס לכמה מהמנהיגים שאינם חברים קבועים בקואליציה (גנץ כמובן חבר אליה זמנית לתקופת המלחמה). הפער הקטן ביותר בדירוג הוא של שר הבטחון יואב גלנט, שזוכה לציון בינוני ומעלה בשני המחנות.
לסקר השיבו 776 ישראלים במגזר היהודי, שתשובותיהם שוקללו על פי הצבעה ודתיות כך שיהוו מדגם מייצג של האוכלוסייה.
