fbpx

ערב מתן תורה: האם אתם חושבים שישראל הוא ״עם סגולה״?

 

אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים. כך אומר הפסוק, ספר שמות, פרשת יתרו. בחג השבועות יקראו אותו בבתי הכנסת. מה פירושו של המונח עם סגולה? שאלה טובה. זה עם מיוחד, או עם אהוב במיוחד (על אלוהים), או עם שהוא רכוש מיוחד (של אלוהים), או עם שהוא חשוב במיוחד. יש פרשנים שמציעים ש״סגולה״ מבדילה את עם ישראל מהעולם. יש פרשנים שמציעים ש״סגולה״ מחייבת את ישראל להיות מעורב ומשפיע על העולם. האם עם ישראל הוא עם סגולה? התורה אומרת שכן. רוב היהודים מסכימים שכן. קרוב למחציתם סבורים שמשמעותו היא ״שלעם ישראל יש תפקיד מיוחד בעולם״. מיעוט (16%) שפירושו שלעם ישראל ״יש חובות שלעמים אחרים אין״. מיעוט קטן מאוד (2%) סבור ״שלעם ישראל יש זכויות שלעמים אחרים אין״.

הנתונים מתוך הסקר של המכון למדיניות העם היהודים, שערכנו בחודש שעבר. וזו כבר פעם שנייה שאנחנו שואלים את השאלה הזאת, אבל במתכונת השתנתה. בפעם הראשונה – לפני כשנה וחצי – שאלנו שאלה זהה אבל אפשרנו לסמן יותר מתשובה אחת. כלומר, לדוגמה, אפשר היה לומר שמשמעות ״סגולה״ היא גם שלעם ישראל יש יותר חובות וגם שיש לו יותר זכויות. הפעם ביקשנו ״את התשובה הכי קרובה לעמדתך״ ואפשרנו רק תשובה אחת. זה אומר שמי שחושבים ״גם חובות וגם זכויות״, או ״גם תפקיד מיוחד וגם חובות״, נאלצו לבחור איזו מהתשובות נכונה בעיניהם, משמעותית בעיניהם, יותר.

כשליש מהיהודים בישראל אינם סבורים שעם ישראל הוא עם סגולה. האם זה אומר שהם חולקים על הפסוק שציטטנו מהתורה? לא בהכרח. בפסוק נאמר שאם עם ישראל ישמע בקולו של אלוהים – אז הוא יהיה עם סגולה. משמע, מי שאינם סבורים שעם ישראל הוא עם סגולה מניחים אחת משתי הנחות. או שעם ישראל לא שומע בקולו של אלוהים (ולכן אינו עם סגולה), או שמה שקובעת התורה בשמו של אלוהים איננו נכון. אלה שתי הנחות שונות זו מזו.

האזינו: תום שגב ואניטה שפירא על מנהיגות ודוד בן גוריון

האזינו: שיחה עם איל חולתא על קבלת החלטות במשבר

אפשר כמובן לנחש איזו משתי ההנחות היא הנפוצה יותר. קודם כל, משום שמתוך השליש שלא מסכימים שעם ישראל הוא עם סגולה, הרוב (19% מהסך הכל) אומרים שזו אמירה ״מתנשאת/גזענית״. רעיון הסגולה זר לעולמם ולהשקפתם. וזה מתיישב עם המגזר שהם משתייכים אליו: מכלל החילונים בישראל, 58%, כלומר, קרוב לשני שליש (בעיקר אם מנכים מהחשבון את מי שאומרים ״לא יודעים״) לא מסכימים שעם ישראל הוא ״עם סגולה״. רובם (36% מהחילונים) סבורים שהמושג סגולה הוא מתנשא או גזעני. לעומתם, כל הדתיים והחרדים מסכימים שעם ישראל הוא עם סגולה. אם יש פערי השקפה בין דתיים לבין עצמם, הם רק ביחס לשאלה מה המשמעות העיקרית של סגולה. אבל האמת היא שבסך הכל מתקיים קונצנזוס רחב בקרב דתיים וחרדים גם ביחס לשאלה הזאת. רוב גדול של דתיים וחרדים סבורים שלעם ישראל יש תפקיד מיוחד בעולם. זה מה שהופך אותו לעם סגולה.

בסקר הקודם, כשאפשרנו לסמן יותר מתשובה אחת, רוב הדתיים והחרדים באמת סימנו שתיים – הם סימנו גם ״תפקיד מיוחד״ וגם ״חובות שלעמים אחרים אין״. בערך שליש מהם סימנו גם ״זכויות שלעמים אחרים אין״. כלומר, באופן אמיתי, הדתיים והחרדים סבורים שלעם ישראל יש תפקיד מיוחד, יש חובות מיוחדים, ובמידה רבה (אם כי את זה כבר אין רוב שחושב) יש גם זכויות מיוחדות. רוב החילונים שסימנו יותר מתשובה אחת בסקר הקודם, היו החילונים שגם ״לא מסכימים עם האמירה״ וגם סבורים שזו אמירה ״מתנשאת/גזענית״.

האם ההבדל החברתי הזה הוא הבדל חשוב? זו שאלה שלא קל להשיב עליה. יכול להיות שזה הבדל שמשקף בעיקר פערים בשפה. לדתיים אין קושי להשתמש במילה ״סגולה״ שהם רגילים אליה, ורובם מייחסים לה פרשנות של חובה עודפת, כך שמבחינתם אין סיבה לזהות אותה עם דברים כמו התנשאות או גזענות. לחילונים יש קושי להשתמש בסגולה. זו מילה שהם מזהים עם הלך רוח שבטי, בדלני. היא לא שייכת לאוצר הערכים שלהם, המערביים, השוויוניים, הליברליים. אגב, זה לא תמיד היה כך. דוד בן גוריון נדרש לשאלת הסגולה בלי קושי גדול, ובלי צורך להתנצל. הסגולה, לטעמו, מקבילה לתביעת הנביאים מעם ישראל ״לכונן חייו על יסודות חסד ואמת, צדק ושלום״.

אבל הקושי לקבל את המונח ״עם סגולה״ מובן. אם כל בני האדם שווים, אז אין אדם, או קבוצת בני אדם, שיש להם ״סגולה״ מתוקף השתייכות מלידה לקבוצה. בהתאם, גם ההגדרה העצמית הפוליטית של המשיבים על הסקר משפיעה מאוד על האופן שבו מתפרשת אצלם המילה ״סגולה״. במרכז, בשמאל מרכז ובשמאל יש רוב שמסתייג מסגולה, ולא מקבל אותה. בימין מרכז ובימין יש רוב שמקבל אותה. כך שדי ברור שהאימוץ או הדחייה של ״עם סגולה״ מתקשרים גם לתפיסה דתית וגם לתפיסה פוליטית.

שאלנו אם ההבדל חשוב: יכול להיות שכן. יכול להיות שבסוגיות מסוימות – נניח, היחס לאוכלוסיות לא יהודיות – קבלה של המונח ״סגולה״ מובילה למסקנה מעשית אחת, ודחייה שלו מובילה למסקנה מעשית אחרת. מה תהיה המסקנה הזאת? תיאורטית, יכול להיות, שמי שחושב שעם ישראל הוא עם סגולה יסיק מזה שצריך לגלות פחות התחשבות בעמים אחרים. תיאורטית יכול להיות גם ההפך, שמי שחושב שעם ישראל הוא עם שחלים עליו חובות מיוחדים, יסיק מזה שעם ישראל דווקא מחויב לגלות יותר התחשבות בעמים אחרים. תיאורטית – שתי המסקנות אפשריות. אבל מעשית – הביטו בנתונים ותבינו לבד מה קורה מעשית.

 

, , , , , , ,



14/06/2024קברניטי הספינה מכלים את זמנם בקטטות חסרות תוחלת קלמן ליבסקינד, מעריב
המגעים לאיחוד גדול בימין לקראת הבחירות אנה ברסקי, מעריב
איחוד בנט וליברמן משנה את מפת המנדטים יהודה שלזינגר, ישראל היום
הגיע הזמן לומר שלום לאו"ם יהודה בלנגה, ישראל היום
יש אחדות: אף אחד לא מעוניין בחוק ההשתמטות אבי בר אלי, הארץ
המסקנה השגויה של חיים רמון לגבי גיוס חרדים ישראל שמאי, מקור ראשון
מיכה גודמן "פסימי לגבי הטווח הקצר אבל אופטימי לגבי הרחוק" קלמן ליברמן, רשת ב
להפסיק לשחק את המשחק של חיזבאללה אייל זיסר, ישראל היום
השחרור המוצלח לא מוציא את ישראל מהבוץ יוסי ורטר, הארץ
הצלחת הכוח, מגבלות הכוח נחום ברנע, Ynet








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-06-14)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 24 23.9
הליכוד 32 21 22
יש עתיד 24 15 14.2
ישראל ביתנו 6 14 11.5
ש״ס 11 10 9.9
עוצמה יהודית 6 9 9.3
יהדות התורה 7 7 7.3
עבודה 4 5 5.9
רע״מ 5 5 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.8
הציונות הדתית 8 5 4.2
מרצ 0 0 2.2
בל״ד 0 0 0
תקווה חדשה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר