fbpx

3.85/104/10

46% 54%


פרדוקס הזהות היהודית והקשר עם התפוצות

פתחנו בזה אתמול, נמשיך קצת גם היום, שהרי, זה ״שבוע התפוצות״ (מה שזה לא אומר), ויש מחקר חדש של משרד התפוצות – ובמחקר נחשפת מציאות. סיפרתי עליה אתמול ב״עצם העניין״ של קלמן ליבסקינד, אבל כאן נרחיב קצת, וגם נראה נתונים. על מה הם מלמדים? בפשטות, על פער ניכר בין מגזרים בחברה היהודית בישראל ביחס ליהודי התפוצות. ובפירוט: על עלייה בייחוס החשיבות לקשר עם התפוצות ככל שעולה רמת המסורתיות-דתיות. כלומר, חילונים מייחסים פחות חשיבות לקשר עם יהודי התפוצות, דתיים יותר.

מה דעתך על ההשקעה של מדינת ישראל בעולים: פחות מדי, יותר מדי או בערך כמה שצריך?

מה רמת האמון שלך במפכ״ל המשטרה, קובי שבתאי? ומה ברמטכ״ל, אביב כוכבי?

זה כמובן לא כולם, וזה כמובן גם לא אומר שאלה טובים מאלה. אולי הדתיים צודקים, אולי החילונים צודקים, כל אחת ואחד באמונתו יחיו. אנחנו לא מחלקים ציונים על אידיאולוגיה, אנחנו מתארים מציאות. המציאות היא, שכאשר שואלים האם לישראל ישנה אחריות לקיום יהודי בתפוצות, כמחצית מהחילונים אומרים כן, ולעומת זאת, שלושה מכל ארבעה דתיים אומרים כן. זה פער גדול.

הנה עוד דוגמה: משרד התפוצות שאל ״עד כמה אתה מסכים עם ההיגד ׳אני מרגיש שיהודי התפוצות הם אחים שלי׳?״. מכלל האוכלוסייה, התשובה היא שקצת יותר ממחצית מרגישים כך, או אומרים שהם מרגישים כך. כבר אתמול עסקנו בהבדל בין לומר שמרגישים אחים לבין להסכים להתנהג כמו אחים. לומר זה קל, להיות אח טוב זה לפעמים קצת יותר קשה. כך או כך, יותר ממחצית אומרים ״אחים״. אבל – השיעור הזה קצת מטעה. כי הוא לא מפוזר שווה בשווה על פני כלל המגזרים, אלא נוטה באופן מובהק לכיוון אחד. 93% מהחרדים ו-83% מהדתיים מרגישים ״אחים״ של יהודי התפוצות, בעוד שמקרב החילונים 44% מרגישים אחים. כלומר, פחות ממחצית.

עוד דוגמה. בסקר נבדק מי מסכים להיגד ״הייתי מוכן לתרום מכספי לפרויקטים של חיזוק הזהות היהודית בתפוצות״. אגב, בעיני זה לגמרי לא פשוט להסכים לתרום מכספי למטרה כזאת. אולי לא הייתי מסכים. אולי הייתי מסכים אבל רק במקומות מסוימים, בטח שלא באמריקה, או באוסטרליה, או בצרפת, שם יש ליהודים די והותר ממון להקים בעצמם פרויקטים של זהות יהודית. אבל אפשר להתווכח על זה. יש גם נימוקים בעד תרומה כזאת בלי קשר לצורך הממשי בה (כדי להפגין ערבות הדדית). לעניינינו, מה שחשוב הוא ההבדל בין מגזרים. שוב, פער גדול. מהדתיים-חרדים 41% מוכנים לתת מכספים. זה כבר פחות ממחצית, כלומר, היגד שנוי במחלוקת, לא מוסכם על הרוב. אבל הפער מול החילונים שוב בולט: 12% מהם מוכנים לתרום מכספם לפרויקטים של זהות יהודית בתפוצות.

למה? יש לזה כמה הסברים אפשריים: קודם כל, זהות יהודית פחות חשובה בעיני חילונים. ואין מה לקפוץ ולמחות, גם על זה יש נתונים בסקר. 97% מהדתיים מסכימים במידה רבה ש״העובדה שאני יהודי מאוד משמעותית עבורי״, לעומת 65% מהחילונים. זה אומר שגם רוב החילונים מרגישים שזהות יהודית חשובה מאוד, אבל רוב הרבה יותר קטן. באופן טבעי, הקבוצה שבעיניה זהות יהודית פחות חשובה, תהיה גם זו שהנכונות לחזק זהות יהודית בתפוצות תהיה פחות חזקה.

רק בעניין אחד התמונה מתהפכת. רק בעניין אחד, לחילונים יש דחף חזק יותר להתחשב ביהודי התפוצות, ולדתיים פתאום זה נעשה קצת פחות חשוב. מה שמעלה הרהורים על מה שנהוג לקרוא לו ״הפוזיציה״. כלומר, על איך בסופו של דבר גם בדברים עקרוניים כמו היחסים עם יהודי התפוצות, לכל אחד ואחת יש את חישובי העלות-תועלת שלהם, שגוברים על חישובי האידיאולוגיה והאחווה. הם האחים שלנו – עד לגבול מסויים. מה הגבול? הגבול נמתח סביב השאלה הבאה: ״עד כמה לדעתך החברה הישראלית צריכה להתחשב בדעתם של יהודי התפוצות בשאלות של דת ומדינה?״

הנה הרגע שבו החילונים מגלים את אהבתם ה(יותר) גדולה ליהודי התפוצות. הנה הרגע שבו הדתיים מאבדים באחת את התחושה שמדובר ב״אחים״. רק רבע מהחילונים מוכנים שישראל תשקיע בתפוצות יותר מחצי מיליארד שקלים בשנה – אבל חצי מהם מוכנים להתחשב ביהודי התפוצות בשאלות של דת ומדינה. כמחצית מהחרדים מוכנים שישראל תשקיע בתפוצות יותר מחצי מיליארד בשנה – אבל רק 29% מוכנים להתחשב ביהודי התפוצות בשאלות של דת ומדינה.

אם לדייק, השינוי הגדול בשאלה הזאת הוא לא בצד החילוני, הוא בצד החרדי-דתי. החילונים נשארים, בכל מה שנוגע לשיעור המעוניינים בהשפעה וקשר עם יהודי התפוצות, בערך באותו מצב. מי שמאבד ברגע את תחושת האחווה הם רבים מהדתיים והחרדים. מה שבכל שאלה קודמת נראה כמעט מובן מאליו, בטח שהם אחים, בטח שצריך להשקיע בהם, בטח שצריך לסייע להם במשבר, בטח שחשובה הזהות היהודית שלהם – כל זה מאבד ממשמעותו ברגע שנוסף לו האיום (בעיני החרדים והדתיים) של התחשבות בעמדות יהודי התפוצות בנושאי דת ומדינה. למה? ברור למה. הדתיים לא ששים לתת חלקה בכותל ל״רפורמים״. הם לא ששים לקבל גיורים שאינם של רבנים אורתודוכסים. הם לא מתלהבים מהכרה ביהודים על פי האב. כל מה שהתחשבות ביהודי התפוצות מביאה אתה.

כל זה כמובן מייצר סוג של פרדוקס: ככל שיהודים בישראל מרגישים יותר אחריות לתפוצות – כך הם פחות מוכנים להתפשר אידיאולוגית כדי לאפשר ליהודי התפוצות להרגיש כאן בבית. ככל שיהודים בישראל מוכנים לתת ליהודי התפוצות להרגיש בבית – כך פחות אכפת להם הקשר עם יהודי התפוצות. הנה, גם זה סוג של הסבר לחלק מהמשברים ביחסים בין ישראל לבין התפוצות. מי שרוצה יחסים – לא מוכן להתגמש בעניינים של זהות יהודית. מי שמוכן להתגמש בעניינים של זהות יהודית – לא במיוחד מתעניין ביחסים.

 

, , , , , , ,
20/05/2022משבר זהות: כך ניתן לפתור את המחלוקת על חוק הלאום שמואל רוזנר, מעריב
מי יהיה ראש ממשלת המעבר דפנה ליאל, N12
האם אנחנו מוכנים לאיראן עם גרעין (אנגלית) Peter Brookes and James Phillips, 1945
המפלגות האמריקה הפכו לקריקטורה של עצמן (אנגלית) Charlie Cook, The Cook Political Report
הממשלה לא יכולה לנהל את המדינה במרדף מתמיד אחר פורשים שלום ירושלמי, זמן ישראל
למה המכוניות החשמליות כל כך יקרות? תומר הדר, כלכליסט
קמתי, התלבשתי ושיניתי אישיות אולגה קזאן, אלכסון
סיור מודרך במחולל הקלישאות של #ממשלת_השינוי עירית לינור, ישראל היום
התפוררות הקואליציה הפכה רשמית למגמה טל שלו, וואלה
לא רק השלום. בגין אחראי גם למהפך הכלכלי דרור בר יוסף, וי-נט








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2022-05-09)
ממוצע המדד
הליכוד 30 36 36
תקווה חדשה 6 4 2.77
יהדות התורה 7 7 7
ש"ס 9 7 7.37
ימינה 7 8 6.89
כחול לבן 8 7 7
יש עתיד 17 18 18.73
המשותפת 6 8 7.32
ישראל ביתנו 7 5 5.36
מרצ 6 5 5
עבודה 7 6 6.38
הציונות הדתית 6 9 8.62
רע"מ 4 0 1.63