fbpx




22.6%27.7%16.4%24.6%

קואליציה מופרכת? לא בהכרח! חמש הערות על הממשלה המסתמנת

1.

עוד אין ממשלה חדשה. צריך לקחת בחשבון שאולי גם לא תהיה. לא כשכל אורבך מלך. לא כשכל שקד יכולה לתקוע מקל בגלגלים. צריך לראות אם אורבך מחליט לעשות מעשה עמיחי שיקלי. צריך לראות אם מישהו אחר עושה מעשה שיקלי. וגם אם תושבע ממשלה חדשה, ברור שקל זה לא יהיה. אחד רוצה להט״ב, השני רוצה לא לדבר על להט״ב, אחת רוצה למנות שופטים שמרנים, השנייה רוצה למנות שופטים לא שמרנים, אחד רוצה רב רפורמי כשר התפוצות (ולא פחות מתאים: יו״ר ועדת חוקה), השני יתפלץ ממראה כזה. ואחרי שאמרנו שלא יהיה קל, כמצוות השעה, אפשר להציע עוד זווית: ראו באיזה נועם יחסי התנהלה הקמת הקואליציה. הביטו בהערכה – כן, זה ראוי להערכה – ביחסי האמון בין לפיד לבין בנט. ציינו לעצמכם כמה לפיד למד להסיט את הטפל ולהתרכז בעיקר. ציינו כמה בנט (ברור, גם אמביציה אישית משחקת תפקיד) הלך רחוק בהתנתקות מהבייס – זה הבייס שכפת אותו בעבותות, שאילצו אותו להיות פוליטיקאי אחר מכפי שרצה. ראו איך מרב מיכאלי התפשרה. ראו איך איש ימין מתיישב בטבעיות ובחיוך לחתום על הסכם היסטורי עם מנסור עבאס. ראו איך עבאס יושב עם הורוביץ, נציג לובי הלהט״ב. אלה לא דברים של מה בכך. אלה דברים שאזרח ישראלי השואף לחברה שבה מתנהלת שיחה נוקבת אבל מנומסת צריך לשמוח בהם.

2.

התקשורת חייה מקונפליקט. זה מה שעושה סיפור. גם פוליטיקאים חיים מקונפליקט. זה מה שמביא בוחרים. לכן, בימים האחרונים, רוב מה ששמענו היה על מחלוקות. רוב מה שאנחנו שומעים בדרך כלל הוא על מחלוקות. ויש לא מעט מחלוקות. איך לנהוג בבית המשפט, בבדואים בנגב, במוסד היועץ המשפטי, בהקצבות לחרדים. מה שנהוג לשכוח, ואולי המבנה הקואליציוני המוזר שהוקם אתמול יזכיר, זה שיש גם לא מעט הסכמות (על מעגלי לכידות ומחלוקת בישראל, כולל הסבר לגרף המצורף, קראו כאן). הישיבה של בנט ולפיד לא כל כך משונה. העובדה שהם מרגישים יחדיו נוח לא כל כך בלתי טבעית. ישראלים רבים, על ספקטרום אידיאולוגי די רחב, מרגישים נוח אל עם אלה, גם כאשר אינם מסכימים על כל דבר. קחו את בנט ולפיד כדוגמה, כמשל. לשניהם חשובה מדינת ישראל כמדינה יהודית, כמדינה דמוקרטית, כמדינה שמאפשרת התקדמות והצטיינות, כמדינה שמסרבת להיכנע לבערות ולפופוליזם. שניהם מבינים שישראל צריכה צבא חזק, מול אויבים מסוכנים. שניהם מבינים את הצורך בכלכלה חזקה ותחרותית, הנשענת על מוסדות יציבים. יש ביניהם מחלוקות. אבל אלה מחלוקות שרובן בשוליים, וחלק ניכר מהן נוגעות לטקטיקה יותר מאשר לאסטרטגיה. כלומר, היעד משותף, גם אם אין הסכמה על הדרך. וכמובן, לא תמיד קל להסכים על טקטיקה. לא תמיד אפשר להסכים על טקטיקה. אבל כאשר היעד משותף, זה נעשה קצת קל יותר, וגם נעשה מנומס יותר. היריב הוא לא אויב – הוא שותף שיש לך אתו מחלוקת.

3.

לא כל מי שחבר בקואליציה החדשה שותף ליעדים של לפיד ובנט. שותפים להם ללא ספק, סער וליברמן, וגנץ. שותפים להם גם חלק מחברי העבודה וכמה מחברי מרצ, אבל לא כולם. יש בקואליציה מפלגה ערבית, עם יעדים אחרים. יש בקואליציה חברי כנסת שהתבטאויות עבר שלהם מעידות על יעדים רדיקלים, שאינם במסגרת החזון המשותף. את אלה הקואליציה החדשה מכילה משתי סיבות. האחת – כי אין ברירה. זה מה שהמתמטיקה של קואליציה דורשת. השנייה – כי לא נורא. קואליציה שראשיה ורוב מפלגותיה שותפות לאותם יעדים, יכולה להתמודד עם אתגר מבפנים, כל עוד זה נעשה בהדברות מנומסת.

4.

זאת בעצם השאלה שתרחף כל הזמן כחרב דמוקלס מעל ראשי הקואליציה. האם אפשר, לא רק לשבועיים של ירח דבש, אלא גם לזמן ארוך יותר, להתמקד במשותף ולדחוק את המפלג לשוליים. ניקח דוגמה: הוועדה לבחירת שופטים. זו דוגמה מצוינת לאירוע – לדיון – שחרג מכל פרופורציה סבירה. כמובן, חשוב מי יישב בבית המשפט העליון, ועל כן חשוב גם מי ימנה אותו. אבל נדמה שמרוב רטוריקה על כמה בית המשפט הוא זה שמנהל את מדינה נשכחה העובדה שזה לא באמת נכון. בית המשפט לא באמת מנהל את המדינה. הוא מתערב מעת לעת, מפריע, או מועיל (אם מפריע או מועיל, זו כבר שאלה אידיאולוגית). אבל הוא לא המנהל. הרבה יותר חשוב מי יארגן בישראל הגיון תעבורתי מאשר מי ימנה שופט או שניים לשנה. הרבה יותר משמעותי שתהיה לישראל מערכת בריאות טובה, מאשר שיהיה עוד שופט אחד או פחות שופט אחד עם תפיסת עולם כזאת או אחרת. הוועדה לבחירת שופטים נעשתה לאירוע כל כך חשוב משום שהפוליטיקאים, שבויים בהצגה של עצמם על כמה ישראל (סמן את עמדתך) היא דיקטטורה משפטית / עוד רגע חדלה מלהיות מדינת חוק. קואליציית בנט ולפיד תשרוד אם תמעיט בהצגות ותתמקד במהות. זה אומר שלשקד צריך ליפול האסימון. אחרת עוד אפשר יהיה לחשוד שכמו משה כחלון בשעתו, שהיה, בסופו של דבר, איש של טריק אחד (הוזלה בסלולר), גם איילת שקד היא אישה של טריק אחד (מינוי שופטים שמרנים).

5.

יותר קל להניח שהממשלה הזאת לא תשרוד. זה יהיה סדר הדברים הטבעי. יותר מעניין להניח שדווקא תשרוד. זה יהיה שינוי אמיתי.

, , , , , , , ,