לוין
בבית הנשיא מתכנסים להסכמות על מתווה: כמה חוקים יועברו, ובהם כאלה שמגבילים את עילת הסבירות ונותנים לשרים כלים להתמודד עם יועצים משפטיים שמקשים עליהם בעבודה. כמה חוקים אחרים יידחו למועד בלתי ידוע, מה שנקרא ״המשך השיחות״, ובהם – וזה העיקר – שינוי הועדה לבחירת שופטים. הממשלה תשלם דמי רצינות בבחירת נציג אופוזיציה לוועדה הקיימת, והמשך פעולתה. האופוזיציה תאפשר העברת חוקים שלפני חצי שנה לא הייתה מעלה על דעתה לאפשר.
כך נראית פשרה. כך נראה הישג. של מי ההישג? של יריב לוין. הוא הניח אקדח טעון על השולחן, ובחסות האיום יצליח להעביר חוקים משמעותיים ברוב גדול ובהסכמה רחבה. אם לשר המשפטים יש עניין לצאת מנצח מהסיבוב הזה, הנרטיב מוכן מראש. איימתי, קיימתי. כמובן, לא קיימתי הכל. אבל אף אחד לא מקבל הכל. כמו שמשרד האוצר מכניס עיזים לכל תקציב כדי שיהיה על מה לוותר, כך לוין הכניס עיזים לרפורמה המשפטית כדי שיהיה עם מה לאיים.
כאמור, זה הסיפור שאפשר לספר. האם הוא נכון? כנראה שלא. האם הציבור יאמין לו? באופוזיציה התשובה היא לא, בקואליציה התשובה היא חלק יאמינו, ועם הזמן, הנרטיב של ניצחון יתקבע, כי יותר נעים להרגיש מנצחים ופחות נעים להרגיש מפסידים.
רפורמה
ואגב, גם עם הנרטיב המוצע כאן לא מתאר את המציאות כהווייתה, הרפורמה אכן תהיה רפורמה. כלומר, כותרות בנוסח ״הרפורמה מתה״ פשוט לא נכונות.
הרצוג
הנשיא יצחק הרצוג הוכיח שמוסד הנשיאות עודו נחוץ במדינת ישראל. זו הוכחה שיש לה משמעות, בעידן שבו, בכל פעם שבוחרים נשיא, נשאלת מחדש השאלה מה בכלל צריך את זה. הנה התשובה: ישראל היא מדינה שהמערכת הפוליטית שלה מקוטבת (הציבור פחות מקוטב, אבל זה נושא לדיון אחר). לעיתים קרובות, היא מקוטבת עד כדי טיפשות – הפוליטיקאים מעלים את עצמם על עצים גבוהים ולא מסוגלים לרדת מהם לבד. מה מוריד אותם מהעצים?
במקרים מסוימים זו מציאות שחובטת חזק. לדוגמה, הדולר מזנק במהירות למעלה, ומזכיר לנבחרים שיש מחיר בעולם האמיתי לשטויות שהם עושים במרחב הסגור של הכנסת. במקרים מסוימים אפשר לעזור להם לרדת מהעצים גם בלי שהמציאות תמצה את מלוא הנזק שהיא עלולה לגרום למדינה. כאן נכנס הרצוג. נשיא עם סולם. המציאות לימדה את הקואליציה ואת האופוזיציה שמה שהיה לא יהיה. האופוזיציה לא יכולה להתנגד לכל רפורמה, כי לקואליציה יש רוב. הקואליציה לא יכולה להעביר כל גחמה שיגעונית כי לאופוזיציה יש בוחרים עם כוח. את הבלימה עשתה המציאות – את הסולם הגיש הנשיא. כן – ישראל צריכה נשיא, ומוטב נשיא מוצלח. הכנסת שבחרה את הרצוג ראויה לכל שבח על בחירה טובה. למעשה, בחרה לעצמה את הרופא שיציל אותה בכל פעם שהחום עולה קצת יותר מדי גבוה.
האזינו: שמואל רוזנר וחיים שפירא על סטטיסטיקה בחיי היומיום
בכמה אחוזים הוא הגזים? הרוב הישראלי המדומיין של יאיר לפיד
גנץ
מי שבחנו בחודשים האחרונים את סיבות העומק לזינוק של בני גנץ בסקרים זיהו דבר פשוט: הבוחרים סומכים עליו שיקבל את ההחלטה הטובה בעיניו למדינת ישראל. זה הכל. רובם לא חושבים שהוא הכי חכם, או הכי כריזמטי, או שיש לו את המדיניות הכי טובה, או שהוא הכי מבין בכלכלה, או בטחון, או מה שזה לא יהיה. הם מזהים פטריוטיות פשוטה, ישירה, עניינית. לכן הם בוחרים בו, לפחות בסקרים.
הבוקר גנץ הודיע שהמחנה הממלכתי לא תעמיד נציג/ה לבחירה לוועדה לבחירת שופטים. כך, בפשטות, חיזק את בורג הענייניות בעוד חצי סיבוב (אחריו, גם העבודה ויתרה על המועמדות של אפרת רייטן). השאלה אם בוועדה ישב נציג שלו או של לפיד לא כל כך חשובה. השאלה אם האופוזיציה תתכנס סביב מועמד/ת מוסכם כן חשובה. גנץ בחר במטרה החשובה וכדרכו ויתר על המטרה הפחות חשובה. תשאלו: למה כל כך הרבה ישראלים גילו לפתע את גנץ? ההחלטה שלו מהבוקר היא כל התשובה על רגל אחת.
הנגיד
כמה קל יהיה לראש הממשלה נתניהו למצוא מחליף ראוי לנגיד בנק ישראל אמיר ירון? בימים האחרונים רבו הפרסומים על כוונתו של נתניהו לשחרר את ירון בתום הקדנציה, ולא לבקש ממנו לכהן קדנציה נוספת. זו כמובן זכותו, והצעד לא לגמרי מפתיע. ירון קצת הגזים בהתנגדות לצעדי הממשלה, ובעיקר שגה כאשר התראיין לרשתות זרות וביקר את צעדי הממשלה. יש דברים שמוטב לומר בעברית (ובכל מקרה יצוטטו בחוץ), ולא לומר באנגלית. גם גורמים מתונים יחסית בסביבת נתניהו סבורים שירון לא הותיר לנתניהו ברירה.
ומצד שני, נגיד בנק ישראל הוא תפקיד חשוב, גם מקצועית וגם תדמיתית. מינוי של נגיד/ה שאיננו משדר מקצועיות עניינית והקפדה על עצמאותו וחוסנו של בנק ישראל יכול לעלות לישראל בנזק כלכלי. זה יכול להיות דירוג, זה יכול להיות שער מטבע, זה יכול להיות כל מיני דברים. נתניהו בוודאי יודע את העובדה הזאת, ולכן יחפש נגיד מקצוען. האם ימצא? שאלה טובה. שאלו את עצמכם: האם הייתם רוצים להיות נגיד בנק ישראל כאשר ממשלת ישראל עמוסה בשרים שהנגיד עבורם הוא שק חבטות? האם הייתם רוצים להיות נגיד בנק ישראל כאשר המדיניות הישראלית אינה מבטיחה שגשוג, ואולי אפילו מבטיחה את ההפך? כמובן, יהיו מי שירצו את התפקיד. תמיד יש מי שרוצים את התפקיד. אבל נתניהו צריך למנות לתפקיד מקצוען בעל שיעור קומה. וככל שהקומה תהיה גבוהה יותר, כך ההחלטה של בעל הדבר אם לקחת את התפקיד נעשית מורכבת יותר.
