אם אינכם מרחמים על מפכ״ל המשטרה, קובי שבתאי, אין לכם לב. שנים שאדם כמותו מטפס לאט בסולם הדרגות. שנים שהוא חולם על שרביט המפקד. שנים שנמשכות ונמתחות, ואז עוד קצת, כי למה למנות מפכ״ל כשאפשר גם בלי, ובסוף – זה קורה. המפכ״ל שבתאי. באמצע ינואר, לפני שנה, נכנס לתפקידו. באפריל החל שלב ההוכחות במשפט נתניהו. בסוף אפריל היה אסון בהר מירון. במאי היו מהומות של ערבים, ואז של יהודים, ברחבי ישראל, ובעיקר בערים המעורבות. בינתיים, הוקמה ממשלה חדשה. היא מקשה על פעולות שיטור נגד מתנחלים – כי יש בה מפלגות ימין. היא מקשה על פעולות שיטור נגד בדואים בנגב – כי חברה בה מפלגה ערבית. בכל מקרה, הציבור מתוח, כי יש קורונה. האלימות במגזר הערבי גוררת כותרות וביקורת. וכאילו לא די בכל זה, באה פרשת ההאזנות מבית כלכליסט ומציגה את המשטרה כגוף לא רק מסכן וחסר שיניים, אלא גם ככזה ששכח מה תפקידה של משטרה בדמוקרטיה.
בואו והצביעו: האם לדעתכם צריך הפרדה בשכונות מגורים בין חרדים וחילונים? ומה עם בריכות השחייה?
את מה הייתם מייקרים קודם, את התרופות, הירקות או הממותקים? בואו והצביעו במדד היוקר של משחקי הכיס
אם אינכם מרחמים על מפכ״ל המשטרה, קובי שבתאי, אין לכם לב. הוא קיבל את המשטרה במצב גרוע, וספק אם היו לו הזמן, האמצעים והגיבוי לעשות שינוי. הפשע במגזר הערבי התבשל הרבה לפניו. האזנות הסתר הלא חוקיות, אם היו כאלה, נעשו כנראה לפני זמנו. בתיק נתניהו לא הוא טיפל. אסון מירון הוא תוצאה של הזנחה נמשכת ומעורבות פוליטית כבדה. מפכ״ל טוב צריך לשדר עוצמה, מנהיגות, הרתעה. שבתאי נראה כמו קורבן של נסיבות. מצד אחד, אי אפשר שלא לחוס עליו. מצד שני, מפכ״ל מעורר רחמים הוא לא בדיוק מפכ״ל שמשדר הרתעה.
כבר כמה חודשים שאנחנו מבקשים לדרג את שרי ושרות הממשלה, ולצידם גם כמה אישים בכירים, בהם המפכ״ל שבתאי. עד כה, לא פרסמנו את הציון שלו. חיכינו לזמן מתאים, וגם לוודא שיש מספיק נתונים מעודכנים שאפשר לשקלל. הנה – יש נתונים. שיקללנו מתוך מדגם של כ-700 משיבות ומשיבים מהשבועות האחרונים. הבסיס הוא אותו מדגם, רק מעודכן להיום, שאפשר לנו לפרסם לפני כמה שבועות את רמת האמון ברמטכ״ל ובנשיאת בית המשפט העליון. איזה הבדל בין הרמטכ״ל לבין המפכ״ל. האחד נהנה מרמת אמון גבוהה (הציון מעל שבע), השני סובל מרמת אמון נמוכה (הציון 3.6). האחד עומד בראשו של ארגון פופולרי, השני עומד בראשו של ארגון שמתקשה מאוד להרים את הראש. לפני כמה ימים, בסקר של המכון לדמוקרטיה, התברר שרק 29% מהציבור נותנים אמון במשטרה. זה שפל שלא היה כמוהו מאז שהמכון החל למדוד את האמון במשטרה.
פילוח מידת האמון במשטרה לפי הגדרת דתיות העלה שבכל הקבוצות רק מיעוט נותן אמון במשטרה. לפי המכון לדמוקרטיה, האמון הנמוך ביותר הוא בציבור החרדי. לא סומכים על נתוני המכון? הביטו בנתוני המדד, ובציון שבוחרי יהדות התורה נותנים למפכ״ל: 1.8 מתוך 10. לפי המכון לדמוקרטיה, הערבים נותנים פחות אמון במשטרה מהיהודים. לא סומכים על נתוני המכון? הביטו בנתוני המדד, ובציון שבוחרי הרשימה המשותפת נותנים למפכ״ל: 2 מתוך 10. השיעור הכי הגבוה של אי אמון במשטרה הוא של מי שהגדירו את עצמם ימין (72%), לאחר מכן שמאל (62%) ולאחר מכן מרכז (54%). ואכן, בוחרי יש עתיד וכחול לבן, בוחרי המרכז, הם אלה שאיכשהו נותנים אמון במפכ״ל המשטרה. לא ממש גבוה, אבל סביר, בהתחשב בנסיבות. אם כי, וגם את זה כדאי לזכור, הנתונים הללו נאספו לפני הפרסום של שני בבוקר בכלכליסט, שהרעיד את המשטרה עוד הרבה יותר מהרעד הראשוני של לפני שבועיים.
מה בנתונים? רבע מהמדרגים מסתפקים בציון 0 לשבתאי. אפס מעשר. אם מוסיפים את אלה לכל מי שנותנים למפכ״ל ציון עד 4 – כלומר, ציון נמוך, מגיעים לכמחצית מכלל הציבור. עוד כחמישית נותנים למפכ״ל את ציון הביניים 5. זה בטח לא ציון לשבח, אבל בכל זאת לא ציון רצפה. כשליש מדרגים את המפכ״ל מ-6 ומעלה. אבל 9 ו-10 כמעט ואין. האמת, לא הייתה לא הזדמנות להפגין ביצועים שיצדיקו ציון כזה. הוא היה עסוק מדי בכיבוי שריפות ומרדף אחר שערוריות (אתם כמובן מוזמנים להצטרף ולדרג בעצמכם את מפכ״ל המשטרה – לחצו כאן).
השאלה על שבתאי, אכזרית ככל שתהיה, היא האם בכלל יש לו סיכוי. בהינתן הנסיבות, בהינתן רמת האמון, האם המפכ״ל יכול להרים את הראש ולהצעיד את המשטרה לעתיד טוב יותר – או שהמכות שהיא סופגת, והאתגרים שהיא צריכה להתמודד איתם, גדולים על מי שכבר קיבל כמה מכות יותר מדי. זו שאלה אכזרית, כי שבתאי באמת הגריל קלפים גרועים.
את חלקם חילק לו המפכ״ל רוני אלשייך, שהשאיר מורשת שנויה במחלוקת. את חלקם חילקה לו הממשלה הקודמת, שסירבה למנות מפכ״ל של קבע והשאירה את המשטרה תלויה באוויר. גם הממשלה הנוכחית עוד לא סימנה בבירור דרך חדשה, לא התייצבה לתת גב למפכ״ל, לא החליטה להפוך את חיזוק המשטרה ושיפורה למשימה עיקרית על סדר היום. בממשלה הנוכחית יושבים לא מעט פוליטיקאים שמבינים שהמשטרה היא כרגע צרה שמוטב לברוח ממנה – או להתנגח בה. ארגון שרמת האמון בו נמוכה, שרמת האמון בראשו נמוכה, שלפוליטיקאי שוחר קריירה אין מה להרוויח מגיבויו. המפכ״ל, בתבונה, ביקש מהשר לביטחון פנים שתוקם ועדה חיצונית לבחינת הסקנדל. השר הזכיר, וזה נכון, ״שהכשלים, באם היו, היו תחת מפכ״לים קודמים, תחת שרים לביטחון פנים קודמים ותחת ממשלות קודמות״.
אבל ההיררכיה ידועה לכל: אם יצטרכו קורבן קטן בכדי להרגיע את הציבור, יתחילו בקציני עבר, יעברו לקציני הווה בדרג בינוני – והבא בתור הוא המפכ״ל. הפוליטיקאים ישלמו על מחדלי המשטרה, אם בכלל, רק אחרונים.
