fbpx

רפורמה משפטית? נראה את לוין מגייס שמונים חברי כנסת

האם אתם בעד או נגד הרפורמה של יריב לוין? מסתבר שלא קל לכם להחליט. וזה בסדר. זה סימן שבניגוד לכמה מהפוליטיקאים שלכם, אתם בניאדם שפויים למדי. רואים נושא מורכב, ומתלבטים. האם היא באמת נחוצה? האם באמת תשפר את מצבה של ישראל? האם היא דחופה? ומה על האזהרות שתביא הרבה קלקולים? בקרב תומכי הקואליציה, יש לרפורמה רוב. בקרב מתנגדי הקואליציה, אין לרפורמה רוב. זה צפוי. אבל רגע, לקואליציה יש רוב בכנסת, האם זה לא אומר שבסך הכל הכללי יש לרפורמה רוב גם במה שמכונה ״העם״? מסתבר שלא. העם מתלבט. העם לא בדיוק יודע. העם שומע מסרים כאלה ומסרים הפוכים וחלקו עדיין יושב על הגדר.

ומה דעתכם על הרפורמה המשפטית? בואו להשיב על שאלון המדד

לפני שבוע, סקר של דודי חסיד בכאן חדשות לימד אותנו שהראש של העם בכלל במקום אחר. יוקר המחייה, זה מה שמטריד אותו. לפני שבועיים למדנו שבוחרי הליכוד ״הכי מרוצים״ מהשינויים הצפויים במערכת המשפט (לפי סקר המדד), ובוחרי האופוזיציה ״הכי מודאגים״ מהשינויים הצפויים במערכת המשפט (ומשינויים בנושאי דת ומדינה). אבל כל זה מאוד כללי, מאוד מעורפל. מה עם הרפורמה הספציפית שהציע שר ספציפי ביום ספציפי? שאלה טובה. שני סקרים שניסו להשיב עליה חזרו עם מן תשובת שליש-שליש-שליש – שליש בעד, שליש נגד, שליש לא יודעים מה הם חושבים.

לא בדיוק. לא בדיוק שליש. רק בערך. אבל מכיוון שהסקרים לא נתנו את אותם מספרים, גם אנחנו נעגל למשהו בערך. סקר חדשות 12 נתן יתרון קל למתנגדי התוכנית של לוין. סקר חדשות 13 נתן יתרון קל לתומכי התוכנית. הסקרים נערכו בפער של יום, אז אולי בינתיים נוספו כמה מתנגדים (מהמאגר של לא יודעים). או שאולי הדגימה קצת שונה, ולכן המספרים קצת שונים. או שאולי ההבדל בנוסח השאלה הוא שעשה את ההבדל. במקום אחד שאלו ״ אתמול הציג שר המשפטים יריב לוין את התוכנית לרפורמה במערכת המשפט. האם אתה תומך בתוכנית או מתנגד לה או שלא שמעת עליה?״. במקום שני שאלו ״האם אתה בעד או נגד השינויים במערכת המשפט שמקדם השר יריב לוין?״ אין הבדל גדול בניסוח, ובכל זאת, שאלה אחת מדברת על ״רפורמה״ ועל ״תוכנית״ השנייה על ״שינויים״. מי יודע, אולי זה מה שמזיז אחוז או שניים לכאן או לשם.

מכאן והלאה, עוד פרטים. הרפורמה שמציע לוין כוללת הרבה פרטים. זו אחת הסיבות לקושי לומר האם אנחנו ״תומכים״ בה או ״מתנגדים״ לה. זו חבילה. את החבילה אפשר לפרק לכמה מרכיבים. אפשר לתמוך בחלקם ולהתנגד לחלקם. אפשר להתלבט ביחס לחלקם, ולומר שזה תלוי במה עוד אמור לעבור. אם רק פסקת התגברות, אבל בלי שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, אולי נתמוך בהתגברות. אבל אם יש שינוי הרכב, אולי ניאלץ להתנגד גם להתגברות – וכן הלאה.

אולי בגלל זה שליש עדיין מתלבטים. הם ממתינים לראות מה תהיה הרפורמה לאחר שתעבור את המכבסה של לחצים, מגעים, דיונים, פשרות. אהרן ברק קרא אתמול ללוין להידבר איתו. הוא אמר, לפחות באחד מהראיונות ששמעתי, שהוא בטוח שיוכל לשכנע אותו שהרפורמה היא משגה – מה שמעיד שברק לא איבד את תחושתו שכוח אישיותו חזק מספיק בכדי לעצב את המציאות. יריב לוין אמר שהכנסת תכריע. שהוא לא מקדש את הרפורמה כפי שהיא. זו בשורה טובה. מוטב קצת פחות רפורמה בקצת יותר הסכמה, מאשר יותר רפורמה, שהצד השני ירגיש מחויב לבטל בעלותו לשלטון. תשאלו את שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. תשאלו את שר הדתות מתן כהנא. רפורמות שהצד השני ממש לא אוהב, הן רפורמות שלא תמיד יש להן תוחלת חיים שמצדיקה את המהומה.

והבשורה הטובה, לשני הצדדים, היא שהוויכוח עוד לא הוכרע. לא לגמרי. אם אנחנו במצב של שליש-שליש-שליש אזי קיימת אפשרות, לפחות תיאורטית, לפשרה שתזכה לרוב של שני שליש מול שליש. רק דמיינו את האפשרות הזאת: רפורמה במערכת המשפט, בניצוחו של לוין, בתמיכת הקואליציה, ובהצבעה בעד של שמונים – שמונים! – חברי כנסת. זה מה שמבטאת הסכמה של שני שליש. דמיינו את האפשרות הזאת, ואולי גם אתם תסכימו שהיא עדיפה על אפשרות אחרת, גם אם המשמעות היא רפורמה שתכלול רק חלק מהמרכיבים שרוצה לוין, גם אם המשמעות היא רפורמה שחבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית ירגיש שאיננה מספקת. כמובן, כדי שזה יקרה, לא רק לוין צריך לגלות גמישות. גם המחנה שמולו צריך לגלות גמישות, יצירתיות, נכונות ללכת כברת דרך, ולקבל את הצורך בשינוי משמעותי, לא רק קוסמטיקה. בני גנץ נשמע כמי שמוכן לנהל שיחה כזאת. אבל הקול המכריע יהיה קולו של לפיד.

סקר המכון לדמוקרטיה מצא כי שני שליש מהישראלים צופים הפגנות רחוב בעקבות צעדים שנוקטת הממשלה. בערך רבע מכלל הישראלים אומרים כי יצאו להשתתף במחאה אם תהיה כזאת. זה הרבה מאוד בני אדם. זה בהחלט מה שעלול להצית את ״הפגנת המיליון״ שחזה גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי. זה לא יקרה אם תהיה פשרה. זה לא יקרה אם שמונים חברי כנסת יתמכו ברפורמה. נכון – קשה להאמין שזה יכול לקרות. אבל שווה לדמיין, ואולי גם לאתגר את לוין עם האפשרות הזאת. אם הוא רוצה להיכנס להיסטוריה הישראלית כמי שעשה דבר באמת פורץ דרך, נראה אותו עושה את זה!

, , , , ,



20/06/2024בכנסת מנשבות רוחות של בחירות מורן אזולאי, Ynet
על גיוס בני ישיבות וחרדים – מבט הלכתי מיכאל אברהם, שו״ת ומאמרים
גדי היימן, אז איפה המנוע של ההיסטוריה? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
המו"לים מופתעים ממבול הספרים על המלחמה שירי לב ארי, כלכליסט
מלחמות ונסיגות: 40 שנות המאבק הישראלי בלבנון יהודה יפרח, מקור ראשון
אורוול 1984? בית הנשיא 2024! אשר כהן, ישראל היום
אף על פי כן, אסור למחאה להתייאש נחום ברנע, Ynet
בממשלה הבאה החרדים כנראה לא יהיו שותפים חגי סגל, מקור ראשון
חשש מהורדת דירוג האשראי סוניה גורודיסקי, ישראל היום
קברניטי הספינה מכלים את זמנם בקטטות חסרות תוחלת קלמן ליבסקינד, מעריב








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-06-14)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 24 23.9
הליכוד 32 21 21.9
יש עתיד 24 15 14.2
ישראל ביתנו 6 14 11.7
ש״ס 11 10 9.9
עוצמה יהודית 6 9 9.3
יהדות התורה 7 7 7.3
עבודה 4 5 5.9
רע״מ 5 5 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.8
הציונות הדתית 8 5 4.2
מרצ 0 0 1.7
בל״ד 0 0 0
תקווה חדשה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר