fbpx




22.9%27.3%16.4%24.5%

שאלות ותשובות על סקר הסקרים

אתמול הצגנו בפעם הראשונה בחדשות הערב של כאן את ״סקר הסקרים״, שהוא, למעשה, הממוצע של כלל הסקרים בישראל על פי הנוסחה של פרופ׳ קמיל פוקס לאתר המדד. הפרסום עורר מבול של שאלות. על כמה מהן ננסה להשיב כאן.

במה סקר הסקרים שונה מכל סקר?

סקר הסקרים הוא לא סקר. הוא תחשיב של ממוצע של סקרים. רק שבמקום לעשות סתם ממוצע, כלומר, לקחת סקרים, לסכם ולחלק, אצלנו בהמדד עושים את זה על פי נוסחה קצת יותר מורכבת, שיש לה שתי מטרות עיקריות: אחת, לתת ביטוי משמעותי יותר לסקרים מאוחרים (ולכן מעודכנים) יותר. השנייה, לחתור לצמצום של סטיות מהממוצע. לכל סקר יש את המדגם שלו, הסוקר שלו, היום שלו, החישוב שלו, ולכן לכל סקר יש ״אופי״ מסוים על פי המדגם והשקלול שלו. כאשר אנחנו לוקחים את כל הסקרים ביחד, אנחנו מקווים לטשטש קצת את ה״אופי״ הייחודי לכל סקר, ולקבל תמונה יותר מדויקת.

היא בטוח יותר מדויקת?

לא. יש סיבות להניח שהיא אמורה להיות יותר מדויקת, בגלל מה שהסברתי. אבל תמיד יכול להתברר בסוף שלאחד הסוקרים היה מדגם הכי מדויק, או שקלול הכי נכון, ושמוטב היה לדבוק בו מאשר להסתכל על ממוצע שלו ושל עוד סוקרים. הבעיה היא כמובן שאי אפשר לדעת מראש איזה סוקר יהיה הכי מדויק, ולכן עדיף – לפחות כמידע משלים – להסתכל גם על הממוצע של כולם.

ניכנס לפרטים: איך יכול להיות שכמעט אף סוקר לא נותן לליכוד שלושים, אבל בסקר הסקרים יש לליכוד שלושים?

ההסבר פשוט: כאשר עושים ממוצע של כל הסקרים, חלק מהמפלגות עוברות את אחוז החסימה וחלק לא. את אלה שלא עוברות צריך לבטל, ואז לחלק את המנדטים שלהם מחדש בין המפלגות האחרות (כמו שעושים אחרי הבחירות לפי. חוק בדר עופר והסכמי המפלגות). במילים אחרות: הליכוד עולה בממוצע לשלושים, בגלל שמפלגות אחרות נופלות מתחת לאחוז החסימה, והמנדטים שלהם מחולקים מחדש, חלקם לליכוד. אגב, אם אתם רוצים לראות את הממוצע של כל מפלגה לפני שמחלקים את המנדטים מחדש, אתם יכולים לעשות את זה כאן.

יש הרבה יתרונות למבט בלי הפילטר של חלוקת המנדטים מחדש, כי זה נותן מידע על המגמה של כל מפלגה. אבל יש עם זה גם בעיה: כי בחישוב כזה של ממוצע לא תמיד מגיעים בדיוק ל-120, וגם כי יש מפלגות מתחת לאחוז החסימה, שבעצם מפסיקות להיות חשובות ברגע שהבחירות נגמרו. מה שהצגנו בטלוויזיה זה לא רק את הממוצע לכל מפלגה, אלא את הממוצע כפי שייראה לאחר חלוקת הקולות מחדש – ובעצם, איך תיראה הכנסת לפי הממוצע של כל הסקרים.

באיזה סקרים אתם משתמשים?

בכולם. אתם יכולים לראות אותם כאן. סקרים של העיתונים, של ערוצי הטלוויזיה (כולל, כמובן, הסקרים של דודי חסיד בכאן חדשות), של תחנות רדיו. אבל – לא בסקרים של מפלגות. לא בסקרים פנימיים. רק באלה של כלי התקשורת.

אולי בכל זאת כמה מילים על התוצאות של סקר הסקרים?

בשמחה, נחזור על מה שאמרנו אתמול בחדשות הערב, ונוסיף עוד כמה מילים.

מבחינת הרכבת קואליציה, לנתניהו יש כרגע את הסיכוי הכי סביר לנצח. הוא עוד לא שם, כי הרוב של 62 שיש לו כרגע בסקר הסקרים תלוי בהמון גורמים, ורחוק מלהיות תוצאה סופית. אבל הדרך שלו לקואליציה די ברורה. הוא תלוי בעצם רק בשני דברים: שהציונות הדתית באמת תעבור את אחוז החסימה, ושיצליח לשכנע את בנט להצטרף אליו. אם שני אלה יקרו, מצבו נראה לא רע.

ומה עם אפשרויות אחרות?

מספרית, יש עוד אפשרויות. לדוגמה, האפשרות של בנט עד מרצ שהצגתי אתמול אצל קלמן ליבסקינד בתוכנית עצם העניין. לקואליציה כזאת, עם בנט, סער, לפיד, ליברמן, מיכאלי והורוביץ, יש 61 מנדטים. רוב קטן. אבל ברור למה היא מסובכת. קודם כל, פערי אידיאולוגיה חריפים, וגם פערי אגו לא קטנים (מי יהיה ראש הממשלה). כדי שהיא תקרה צריך להניח שבנט יעדיף ישיבה עם אבתיסאם מראנה על פני ישיבה עם משה גפני. האם דבר כזה יכול לקרות? אולי – אם יציעו לבנט את ראשות ממשלת בנט עד מרצ. אבל אתם רואים את לפיד מוותר לו ככה?

דיברת הרבה על אחוז החסימה.

נכון. אחוז החסימה יכול לקבוע את גורל הבחירות האלה, וזה יכול לקרות בגלל חמש מפלגות. קודם כל כחול לבן, שהלחץ עליה לפרוש (כמו שגם מיכאל שמש אמר אתמול) ילך ויגבר. כחול לבן לא עוברת בממוצע הסקרים, וגם תחזית הגולשים שלנו מנבאת לה המשך ירידה. כלומר, אף אחד כבר לא מצפה שהיא תעבור (״אף אחד״ זו כמובן הפרזה, אבל הרבה מאוד). העניין הוא שכחול לבן לא המפלגה היחידה שקשה לדעת מה יקרה איתה. הייתי מונה לפחות עוד ארבע.

מרצ והעבודה: אולי שתיהן יעברו, אבל בהחלט ייתכן שאחת מהן תפיל את השנייה. קמפיין הגוועלד של הרגע האחרון יקבע את מי המצביעים ירוצו להציל, ואם תהיה נהירה כזאת דווקא לאחת מהן, השנייה תתרסק.

רע״ם: היו כמה צופים שהרימו גבה אתמול בערב, כאשר אמרתי שצריך לקחת בזהירות את התחזית שרע״ם לא עוברת. אבל אני בכל זאת ממליץ על זהירות: הסקרים במגזר הערבי לא תמיד נותנים אינדיקציה טובה למה שקורה שם, וגם אם רע״מ לא נראית כרגע הימור בטוח – היא עשויה (או עלולה, כל אחד לשיטתו) להפתיע. וכמובן, אם היא תפתיע, חלוקת המנדטים הכללית תהיה קצת אחרת. היא תיקח מהמשותפת, אבל יכולה גם להות המפלגה שמעלה קצת את הרף, ומפילה מתחתיו את מי שקרוב לאחוז החסימה (כמו כחול לבן או מרצ).

הציונות הדתית: נדמה שהמפלגה בטוחה, עוברת. אבל, גם זה לא לגמרי סופי. עוד כמה תעלולים של בן גביר יכולים לשכנע מצביעים להעדיף בכל זאת את בנט, או את הליכוד, או את יהדות התורה, או את ש״ס.

מתי תציגו שוב את סקר הסקרים?

עכשיו. מחר. מחרתיים. בשבוע הבא. סקר הסקרים מתעדכן על פי הנוסחה שלנו כל הזמן. למעשה, כל פעם שסקר חדש נוסף, הנוסחה מעדכנת את הממוצעים של המפלגות, ובהתאם גם את מה שאמור לקרות בכנסת. במקביל, אנחנו עושים את אותו תהליך עם תחזית הבחירות של גולשי המדד וכאן חדשות, שכבר נתנה לנו כמה אינדיקציות מעניינות על מה שקורה במערכת הבחירות הזאת. אם עוד לא הצטרפתם לאלפי המשתתפים באתגר התחזית, נשמח את תעשו את זה (כאן).

 

, , , , ,