fbpx

תחזית הגולשים: מי תזכה בגביע?

מדינהאחוז
ארגנטינה 40%
ברזיל 25%
צרפת 14%
גרמניה 6%
אנגליה 5%



המצב הכלכלי



המצב החברתי


שישים-שישים: תחזית הבחירות כהטלת מטבע

הממוצע לא משקר. הממוצע מלמד על התמונה האמיתית. פעם סקר עולה במנדט, ופעם יורד במנדט, ופה ושם אין ברירה אלא לנסות לייצר מזה דרמה (״הגוש בעלייה״ או ״העלייה נבלמה״). אבל המדד המשוקלל של ממוצע הסקרים נותן תמונה שמאזנת את התזוזות האקראיות, וזו תמונה של יציבות. מי זז? אף אחד לא זז. רק שינוי אחד משמעותי התחולל בספטמבר, וזה המעבר משתי מפלגות ערביות לשלוש. אחת מהן לא עוברת את אחוז החסימה (בל״ד), ומורידה את השנייה (תע״ל-חד״ש) קרוב מאוד לאחוז החסימה. בממוצע – מנדט אחד פחות. אבל זה מנדט משמעותי, כי הוא מקרב את האפשרות שתע״ל-חד״ש לא תעבור, ולצד האפשרות שגם רע״מ לא תעבור (ממוצע: 4.1), מדובר על שמונה מנדטים שתלויים באוויר.

רוצים להשיב לשאלון על איתמר בן גביר? לחצו כאן

מה יקרה לנו בשנה החדשה תשפ״ג? נראה אתכם חוזים

תכף נחזור אליהם, אבל קודם לכמה דברים אחרים שרואים בטבלה. צירפנו טבלה. הצבנו בה את הנתון הממוצע לכל מפלגה ב-1 בספטמבר, תחילת החודש, והיום, כמעט סוף החודש. הצבנו בה גם את ההפרש בין מה שהיה למה שעכשיו. ברוב המקרים, הפרש זעום. שימו לב: שמונה מפלגות זזו בפחות משליש מנדט. זה אומר לא זזו. יש עתיד עלתה כמעט בחצי מנדט, על חשבון המחנה הממלכתי שירד בחצי מנדט. הסיפור על המחנה הממלכתי הוא לא סיפור על ירידה, אלא סיפור על לא-עלייה. אם מישהו ציפה שהמחנה ימריא – נניח, אחרי צירופו של גדי איזנקוט – זה לא קרה.

עוד לא הייתה, ככל שהצלחתי לברר, מערכת בחירות כל כך סטטית. לא הייתה – בתולדות המדינה. זה לא בהכרח מפתיע, בהתחשב בנסיבות. אחרי ארבע הצבעות רצופות, כל אחת ואחד יודעים כבר מי המפלגה שלהם. אחרי התארגנות שלא כללה שינויים משמעותיים של המחנות או המפלגות (למעט אצל הערבים), גם לא היה לאן לזוז. כמו בשיר של הגששים ״אף אחד לא קם״ (זוכרים? ״מי שחושב שיוכל להרכיב ממשלה ליהודים בלי המפד”ל – שיקום…״), בבחירות האלה אף אחד לא זז.

רק הערבים זזו. כבר הזכרנו את זה. זזו פעמיים: ליותר מפלגות ולפחות הצבעה. כמובן – הצבעה נמדדת ביום הבחירות, ויש עוד חודש, אבל נכון לעכשיו, האינדיקציות הן ששיעור ההצבעה יהיה נמוך. כמה נמוך? על זה יקומו ויפלו שתי מפלגות ערביות, על זה יקום ויפול כנראה גם גוש נתניהו. ואם רוצים לדייק את המצב עוד קצת: הגוש יקום ויפול על שיעור הצבעה נמוך אצל הערבים וגבוה בקרב בוחרי הימין. למעשה, בבחירות 2021 היה שיעור ההצבעה הנמוך אי פעם במגזר הערבי, אך הוא לא הספיק לנתניהו בגלל ירידה מקבילה בשיעור ההצבעה של מצביעי הימין. אולי זה הקושי: לפחות בחלק מהמקרים, מה שמביא בוחרים ערבים לקלפי, ומה שמביא בוחרי ימין לקלפי, אלה אותם דברים. כך שלפיד רוצה להעיר את הערבים בלי להעיר את הימין, ונתניהו רוצה להעיר את הימין בלי להעיר את הערבים, ובינתיים שניהם זהירים ואף אחד לא מתעורר. המפה תקועה על תיקו.

הצצה בתחזיות גולשי המדד וכאן חדשות, שמשחקים איתנו בתחזית הבחירות (נשאר עוד חודש – הצטרפו, עדכנו, שחקו איתנו!) מלמדת גם היא על כמה דברים. הראשון: הגולשים הבינו שהמפלגות הקטנות, בשולי המפה, כנראה לא עוברות הפעם. מספר המנדטים שהולך ל״מפלגות אחרות״ ירד בחדות. זה אומר שהגולשות והגולשים מקבלים בהכנעה את מה שאומרים הסקרים: לא הדר מוכתר, לא ירון זליכה, לא אלי אבידר. עכשיו גם רוב הגולשים מעריכים שאלה יישארו בחוץ. תיקון נוסף: מספר המנדטים של הציונות הדתית קפץ גם בתחזית. יש לא מעט משתתפות ומשתתפים שהם תומכי מרכז ושמאל. לפני חודש, הם עוד סירבו לקבל את מה שאומרים הסקרים, ודחקו את מספר המנדטים שהם חוזים לציונות הדתית למטה. אבל הסקרים המשיכו להתעקש, והגולשים הבינו שהציונות הדתית כנראה אינה אשליה אופטית. היא כנראה באמת גדולה ממה שציפו. זו אמנם מפלגה שהתחזית נותנת לה פחות מנדטים מהסקרים (11 לעומת 12.1), אבל הפער כבר לא גדול.

איפה יש פער גדול? אין פער גדול. הציבור יכול להמשיך לספר לעצמו שהוא לא מאמין לסקרים. אבל כאשר הוא מתבקש לחזות את תוצאות הבחירות, הוא לא מוצא מקור אחר מלבד הסקרים. בממוצע, התחזיות קרובות מאוד לסקרים. כאמור, פער קטן ביחס לציונות הדתית, ויש גם הבדל בשאלה מי יקבל יותר, ישראל ביתנו או העבודה (בסקרים, ליברמן, בתחזיות, מיכאלי). בסקרים, גוש נתניהו עומד על 60 מנדטים. בתחזית הגולשים, גוש נתניהו עומד על 60 מנדטים (אחרי שמזיזים החוצה את המפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה ומשקללים). לומר ״שישים״ זו לא רק תחזית – זה גם מצב תודעתי. מצב תודעתי של תיקו ללא שינוי. מצב תודעתי של הטלת מטבע.

, , ,



02/12/2022גידול בהשכלה, בתעסוקה ובצריכה, אבל היישובים הערביים נשטפים בדם מירב ארלוזורוב, הארץ
מינוי מעוז הוא תחילת הסוף של החינוך הממלכתי שי פירון, Ynet
האנשים שמריעים לסוף האנושות (אנגלית) Adam Kirsch, The Atlantic
יום אבל על הקמתה של ישראל מנוגד לרוח האו"ם עדי שורץ, ישראל היום
איזנקוט הפך למטרה החדשה של הביביזם בן כספית, מעריב
האירועים בגדה מרמזים על כיוון אחד: התלקחות עמוס הראל, הארץ
ברית המיעוטים המודרים: מנחם בגין ונאום הצ'חצ'חים אלעד נחשון, השילוח
למה בחוק שיגרום למשכנתה לא לעלות אין היגיון? שאול אמסטרדמסקי, כאן חדשות
אנחנו בדרך למלחמת כל בכל. מלחמת נתניהו אורי משגב, הארץ
האם לאילון מאסק פשוט היה מזל? (אנגלית) Megan McArdle, Washington Post