fbpx

המצב הכלכלי



המצב החברתי


שנת בחירות טובה, שנת פעמיים-בחירות טובה

חמישי הוא יום של סיכום סקרים ותחזיות למערכת הבחירות החמישית. בשבוע הבא, שבוע ראש השנה, יהיו מן הסתם מעט סקרים, אם בכלל. מערכת הבחירות, שהפריעה לנופשים בקיץ, תפריע כעת לחוגגים בשלווה את ארוחות החג, לצמים, ליושבים בסוכה. כשייגמרו החגים, הבחירות כבר יהיו ממש קרובות. באופן רגיל, היינו מרחמים על הפוליטיקאים שצריכים לנהל קמפיין בתנאים כאלה. אבל במערכת בחירות חמישית אין רחמים. שיזיעו קצת, ואנחנו נחגוג, ובקושי נתייחס. אחרי החגים נחליט סופית למי להצביע (רובנו כבר ממילא יודעים).

אם כבר, אז בואו גם אתם לחזות מה יקרה לנו בשנת תשפ״ג

חרדים? לא חרדים? בואו לפצח את האתגר המורכב של היחסים

מצב הסקרים כרגיל די סטטי, אבל לא לגמרי סטטי. הפילוג במחנה המפלגות הערביות הוריד חלק מהבוחרים, מי שנותרו עם בל״ד, מתחת לאחוז החסימה. כרגע, שתי המפלגות שנותרו מעל אחוז החסימה די קרובות אליו: רע״מ, בממוצע הסקרים, עם 4.1. תע״ל-חד״ש, באותו ממוצע, עם 4.9 שקצת משקר. כי הממוצע מתייחס לשתי המפלגות כאל המשך של המשותפת, כך שהוא יורד קצת יותר לאט מהסקרים עצמם. בפועל, בחמשת הסקרים האחרונים תע״ל-חד״ש עמדה על 4 מנדטים. ואם תמשיך לקבל את המספר הזה, גם הממוצע ימשיך לרדת בהתאם.

זו התפתחות דרמטית, לא פחות: יציאה מאיזון ביום הבחירות יכולה להוביל למצב שבו לא תהיה בכנסת ישראל הבאה אף מפלגה ערבית. זה לא התסריט הסביר, אבל זה בהחלט תסריט אפשרי. הכל תלוי בשאלה מה יעשו מצביעי בל״ד (יישארו על העגלה התקועה או יעברו למפלגה אחרת או יישארו בבית), הכל תלוי בשאלה מה יהיה שיעור ההצבעה במגזר הערבי (כרגע, הוא עדיין נמוך מאוד), הכל תלוי בשאלה כמה בוחרי ימין, בעיקר ליכוד, יצאו הפעם מהבית. אם יצאו רבים, וזו מטרת הגוש, זה יעלה את הסיכוי שמפלגה ערבית, או שתיים, יפלו מתחת לרף.

גולשי המדד וכאן חדשות עודם נותנים לגוש נתניהו פחות – קצת פחות – מכפי שצופים לו הסקרים. צירפנו את עשרת הסקרים האחרונים. רק בשניים מהם יש לגוש נתניהו רוב. שני סקרים של אותו מכון סקרים – דירקט פולס. אבל הממוצע של גוש נתניהו זוחל כלפי מעלה גם אצל סוקרים אחרים. עוד לא נוגע בקו ה-61, אבל מתחיל להתקרב אליו. כמובן, הגולשים לא מחויבים לסקרים וגם אין להם עמדה אחידה. גולשי ימין מאמינים שהניצחון בפתח. גולשי מרכז-שמאל סבורים שלנתניהו לא תהיה קואליציה. כך או כך, גם הגולשים העלו קצת את התחזית הממוצעת לגוש. אפשר לראות בטבלה את העלייה הקטנה הזאת. היא מחושבת על פי אותם גולשים שחזו יותר מפעם אחת, ובודקת כמה השתנתה בממוצע התחזית שלהם מלפני חודש לתחזית שלהם היום. עלייה של חצי מנדט.

אבל שימו לב לתחזית היותר מעניינת. היא לא ממשחק תחזית הבחירות, היא ממשחק תחזית אירועי שנת תשפ״ג (אם עוד לא שיחקתם, בואו לעשות זאת עכשיו). אנחנו שואלים האם ״יהיו בחירות נוספות לכנסת (חוץ מבחירות נובמבר)״. שאלה ברורה. גם התשובה ברורה. אבל לא בהכרח אחידה. יש שלוש אפשרויות לבחור מתוכן: לא יהיו בחירות נוספות – תשובה שבחר בה מיעוט של קצת יותר מעשירית מכלל המשיבות והמשיבים. אחד מעשרה מהמשיבים חשב שלא יהיו עוד בחירות, שישיות, בשנה הבאה. השאר נחלקים לשתי קבוצות: קבוצת הרוב סבורה שיהיו בחירות כבר בתשפ״ג. כלומר, שבחירות נובמבר הן בסך הכל חזרה גנרלית לבחירות נוספות, אולי במרץ, אפריל, מאי, מי יודע. הקבוצה השנייה קצת יותר אופטימית (אם אפשר לקרוא לזה כך). זו קבוצה של קרוב לשליש מהמשיבים המניחה שבשנה הבאה יוכרז הסיבוב השישי אבל לא ייערך. הוא ייערך בשנה שאחרי. בעצם, כמו שקרה הפעם – הבחירות הוכרזו בתשפ״ב, השנה היוצאת, וייערכו בתשפ״ג, השנה הנכנסת.

כל זה נכון לכלל המשיבים. אבל כלל המשיבים לא מייצג את כלל הציבור. כדי לבדוק איך הציבור חושב צריך לנתח את הנתונים לפי קבוצות האוכלוסייה. האם יש פער משמעותי בין התחזית של בוחרי ימין, מרכז ושמאל? התשובה היא כן ולא. כן – כשמדובר בפער בין ימין לבין כל השאר. לא – כשמדובר במרכז ובשמאל, שחושבים די דומה בעניין הזה. את החלוקה עשינו כך: ימין לבד. כל המרכז ביחד: שזה אומר ימין-מרכז, מרכז ושמאל-מרכז. שמאל לבד. תשאלו: למה את הימין-מרכז והשמאל-מרכז שמתם עם המרכז ולא עם הימין והשמאל? התשובה היא, בגלל שהימין-מרכז והשמאל-מרכז חושבים יותר כמו המרכז מאשר כמו השמאל, ובעיקר חושבים כמו המרכז הרבה יותר מאשר כמו הימין. ובמילים אחרות: הימין הוא היוצא דופן. כדאי לזכור: יוצא דופן גדול. הרבה מאוד בוחרים בישראל נמצאים בימין. אבל במקרה הזה פחות מעניין אותנו מה הימנים בוחרים, ויותר מעניין אותנו למה הם מצפים.

בקצרה – לנצח. הם מצפים לנצח. ומכיוון שהם מצפים לנצח, הם מניחים שלא יהיה צורך בעוד סבב בחירות בשנת תשפ״ג.

השאר מהססים. הם רואים מערכת תקועה, מגמגמת. הם מניחים שגם הבחירות הקרובות לא יבשרו על יציבות. לכן, הם מניחים שיהיו בחירות נוספות בשנה הבאה. ואם לא יהיו, אז יוכרזו, ויהיו מייד בתחילת השנה שאחרי.

ובעצם, אלא גם אלה למעשה מצפים לשנה טובה. לצד אחד שנה טובה משמעה ניצחון ושלטון. לצד שני שנה טובה משמעה בחירות בלי הכרעה ויציאה לסיבוב נוסף, עם סיכוי נוסף להכרעה מסוג אחר. שנה טובה לכולם – או פעם, או פעמיים.

 

, , , ,


הקליקו על הכותרת כדי לעזור לנו לכוון את ״המדחום הפוליטי״ של ישראל (התוצאות משוקללות על פי מפתח פוליטי כדי לייצג בקירוב את עמדת הציבור הישראלי)
07/10/2022נתניהו זיהם לתמיד את הדיון על ההסכם עם לבנון נחום ברנע, ידיעות אחרונות
גם הכשיר את הסעודים וגם קיבל אגרוף (אנגלית) Eugene Robinson, Washington Post
שני האנשים שמתנגדים להסכם על המים הכלכליים הם נסראללה ונתניהו בן כספית, מעריב
שיקלי הוא מפא"י החדשה אריאל הורוביץ, ישראל היום
איך כל אדם מפרש באופן סובייקטיבי את העולם שמולו עידן דוויב, N12
לפיד לא נכנע לחיזבאללה בעניין לבנון. הוא נענה לביידן אלוף בן, הארץ
הנצרות והיהדות מנהלות מערכת יחסים מורכבת. מה הקשר המקורי ביניהן? יגאל בן נון, אלכסון
האחריות של פוליטיקאים ערבים לפריחת הפשיעה והטרור נאיל זועבי, Ynet
אין כמעט מדינה שבה בחוק אי־העברת תקציב מובילה לבחירות גידי רהט, ישראל היום
האיום הגרעיני של פוטין אמיתי (אנגלית) Walter Russel Mead, Wall Street Journal








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2022-10-07)
ממוצע המדד
הליכוד 30 32 32.3
יהדות התורה 7 7 7
ש״ס 9 8 8.1
המחנה הממלכתי 12 12 12
יש עתיד 17 23 23.9
חדש תע״ל 4 4 4
ישראל ביתנו 7 6 5.8
מרצ 6 5 5
עבודה 7 5 5.2
הציונות הדתית 6 14 12.6
רע״מ 4 4 4
בל״ד 2 0 0