נדבר על איילת שקד, ועל הבית היהודי. על מה יש כבר לדבר, אם לא עליהם. שקד תקועה לכולם כמו עצם בגרון. לא יודעים מה לעשות איתה. יש שאומרים: היא צריכה לפרוש, וזה מה שיספק לגוש הימין את הקולות שחסרים לו. יש שאומרים: היא צריכה להתעקש ויש מה שיספק לגוש הימין את הקולות שחסרים לו. יש שאומרים: נתניהו עובד עם אגו ולא עם שכל. יש שאומרים: נתניהו מבין שקואליציה שתלויה בשקד לא תחזיק מעמד. וגם: שאין לה סיכוי. וגם: שהיא לא זאת שתתן את המנדט – אלא זאת שתיקח את המנדט, כאשר שלושה מנדטים יושלכו לפח.
מה האתגרים הכי חשובים של ישראל? בואו והצביעו
מה יקרה לנו בשנת תשפ״ג? נראה אתכם חוזים
מה מכל אלה נכון? נתחיל בעובדות: שקד לא עוברת באף סקר. אפילו לא אחד. יש לה סקרים ״פנימיים״, ופה ושם נרשמות ״הדלפות״ על ״עלייה״. כל זה כרגע לא מקבל ביטוי בשום סקר של אף סוקר שמוכן להסתכן בתחזית ששמו מוטבע עליה. שקד לא עוברת, היא לא מתקרבת, היא לא קרובה. במקרה הכי טוב, חסר לה כמעט אחוז שלם. בערך ארבעים אלף קולות כדי לעבור. ברוב המקרים, חסרים 60-70 אלף קולות. אלה העובדות, והספינים הם רק ספינים.
עכשיו לפרשנות של העובדות. מצד אחד, יש לשקד בוחרים. אפילו בשלב הנואש הזה יש לה בוחרים. הסוקרים מזהים ציבור של 70 עד 100 אלף בוחרים שעדיין הולכים איתה. זה לא דבר טריוויאלי. אם אתם הייתם מכריזים מחר על התמודדות, היו באים אחריכם שבעים אלף איש ואישה? אדבר על עצמי: אולי היו באים שבעה, ואם הייתי מתאמץ, שבעים. בטח לא שבעים אלף. שניים-שלושה מנדטים עוד הולכים עם שקד, ואלה מנדטים שחסרים לגוש נתניהו כדי להשלים גרוש ללירה. או כך לפחות זה נראה בסקרים. מכאן, המסקנה של תומכי ואויבי אסטרטגיית נתניהו: אם רק יילקחו ממנה כל הקולות לכיוון הגוש – אם רק תצליח לגרד עוד כמה קולות בעזרת הגוש – תהיה לנתניהו קואליציה.
עם הטענה הזאת יש כמה בעיות. הראשונה – לא כל מצביעי שקד הם מצביעים של גוש נתניהו. למעשה, די ברור שרוב מצביעי שקד הם מצביעים שאין להם חשק גדול להצביע למפלגות בגוש נתניהו. זה אומר שהורדתם ממצבת המצביעים של שקד לא בהכרח תעביר אותם לליכוד או לציונות הדתית. חלקם יישארו בבית, חלקם יצביעו למחנה הממלכתי. ברור שאם נתניהו משוכנע שהוא זה ששותה את רוב הקולות, יש לו סיבה טובה להצטייד בקש. אבל אם הוא משוכנע בזה, נדמה שהוא קצת משוכנע מדי. לדבוק בשקד בשלב הזה של המרוץ זה סוג של הצהרה. מה היא אומרת? אני לא רוצה את הליכוד, יהדות התורה, ש״ס, הציונות הדתית. אני מוכן לסכן את הקול שלי ובלבד שלא אצביע לאלה.
הבעיה השנייה – לא בטוח שלנתניהו יש כוח לעזור לשקד לעבור את אחוז החסימה. אולי יש לו, אבל לא בטוח. מי שלא מצביעים לשקד לא רוצים את שקד. חלקם עוינים אותה ממש, בגלל שהצטרפה לממשלת בנט-לפיד. נניח שמחר בבוקר נתניהו קורא לבוחרים להצביע לה, מי בדיוק עושה את הצעד הזה? אתם רואים מצביעה של סמוטריץ׳ הולכת לקלפי ושמה שקד? אתם רואים מצביע של דרעי הולך לקלפי ושם שקד? כמו שלא בטוח שלנתניהו יש יכולת לשתות את הקולות שלה, כך לא בטוח שיש לו יכולת לחזק אותה. כמו שהבוחרים של שקד הם בוחרי ימין שמאסו בנתניהו, כך הבוחרים של נתניהו הם בוחרי ימין שמאסו בשקד.
אם כך, למה נתניהו מתאמץ לשכנע את בוחרי הימין ששקד לא תעבור? שתי סיבות: האחת, משום שהוא מניח שיקבל חלק מבוחריה, ושווה לו לקבל מה שאפשר. השנייה, משום שהוא לא סומך על קואליציה עם שקד. אחד מהיתרונות של גוש הימין הנוכחי הוא יתרון הצמצום. קואליציה של ארבע רשימות (צריך לומר: שתיים מהן, הציונות הדתית ויהדות התורה לא לגמרי מאוחדות מבפנים). זה אומר פחות משא ומתן, יותר משמעת קואליציונית, פחות צורך של כל סיעה קטנה להוכיח עצמאות ומנהיגות. נתניהו מבין ששקד בקואליציה זה כאב ראש. מספיק לו בן גביר, שיהיה מקרה טיפולי. הוא לא רוצה גם אותה.
ולמה שקד מתעקשת? כי אין לה מה להפסיד. אם תמשיך לשמור על השני-אחוז שלה איכשהו, אולי ברגע האחרון יקרה לה נס. וזה צריך להיות נס, כי היא פחות או יותר צריכה להכפיל את מספר הבוחרים שלה. משבעים אלף למאה וחמישים אלף זה להכפיל. על כל מצביע שיש עכשיו, עוד אחת. לא קל. בטח לא קל כאשר הבחירות מתקרבות, והבוחרים מתחילים לחשוב ברצינות על ההצבעה שלהם, ולבחון מחדש האם עשו בחירה סבירה בהתחשב בנסיבות.
אז מה יקרה עכשיו? שימו לב לחברים של שקד ברשימה. לחלקם יש בוחרים, ויש תורמים. לחלקם יש ילדים במערכת החינוך הדתית. לחלקם יש סיבות טובות לא להיות מי שעל שמם רשומה מפלת גוש הימין בבחירות הקרובות. לשקד אולי אין מה להפסיד, להם יש מה להפסיד. אם שקד תחליט לפרוש, זה יהיה משום שיאותתו לה שדי. שהמשחק גמור. נתניהו יודע להגיע לחברים של שקד ברשימה. הוא יודע לשלוח שליחים, להבטיח הבטחות. האם יוסי ברודני רוצה שבגללו תפעל תחבורה ציבורית בשבת – כי מיכאלי תישאר בתחבורה? האם משה חניא רוצה שבגללו יאיר לפיד ימשיך לדבר כראש ממשלה על שתי מדינות לשני עמים – כי הוא יישאר במשרד ראש הממשלה? במקום איילת שקד, לא בטוח שכדאי להמר על זה (ומצד שני, איזו ברירה יש לה?).
