fbpx

תנו לזלנסקי לדבר (גם שטויות)

הנשיא זלנסקי הוא מנהיג תחת אש. מכאן צריך להתחיל. הוא פועל תחת אש, הוא כותב נאומים תחת אש, הוא מתכנן את צעדיו קדימה תחת אש, הוא חושב על מילותיו תחת אש. זלנסקי איננו מי שיושב בשלווה במשרדו, מוקף ביועציו, נינוח במצבו. נאומו בכנסת היה נאום שנעשו בו לא מעט טעויות. הוא אמר דברים לא מוצלחים על הדמיון שהוא רואה בין המלחמה באוקראינה לבין השואה. הוא דיבר על ההפצצה בבאבי-יאר, שכנראה לא הייתה. הוא הזכיר לטובה את חסידי אומות העולם האוקראינים, שכמובן היו, אבל לא היו היחידים – מלבדם, היו גם לא מעט משתפי פעולה עם הנאצים.

כבר דירגתם השבוע את בנט, לפיד, ליברמן, מיכאלי, סער, שקד, כהנא? בואו ודרגו

מצד אחד רוצים עולים, מצד שני, אתם לא מודאגים ממחירי הדיור? בואו ושתפו אותנו

כך שהחלק הזה בנאום לא היה מוצלח. בעיקר לא היה מוצלח, משום שישראל מגלה רגישות גדולה, יש שיאמרו רגישות יתר, לכל ניסיון לנכס את זכר השואה למה שישראל לא נתנה לו חותמת כשרות. לנו, בישראל, מותר להשוות כל שונא להיטלר וכל מדיניות כנועה לזו של צ׳מברלין. ערפאת היה היטלר, אחמדניג׳אד היה היטלר, ברק אובמה היה צ׳מברלין, וגם ג׳ורג׳ בוש. כן, כן, הנשיא בוש. ההוא שיצא למלחמה בעיראק, ונחשב בעיני רבים מאזרחי העולם לתוקפני וקיצוני, הושווה על ידי אריאל שרון לנוויל צ׳מברלין (למי ששכח, הארכיון זוכר). זלנסקי לא ביקש את רשותנו, וערך השוואות שרק לנו מותר. צודקים כל מי שאמרו שההשוואות היו מיותרות, מביכות. אבל לחלקם מומלץ להביט לעיתים במראה.

והיתה עוד בעיה עם הנאום: לא ברור מה זלנסקי חשב שיצליח לחולל. מה תכלית הנאום. לנזוף בישראל? לבייש אותה? לגרום לעם לאלץ את מנהיגיו לשנות את מדיניותם? אם זה מה שהתכוון לעשות, הוא טעה בחישוביו, גם מסיבות מהותיות וגם מסיבות מבניות.

אולי צריך לפתוח דווקא בסיבות המבניות: בוושינגטון, הקונגרס דחף את הנשיא ג׳ו ביידן לפעולה שלא התכוון לה בתחילה. אבל שלא כמו הקונגרס באמריקה, לכנסת בישראל אין השפעה משמעותית על מדיניות החוץ והביטחון של הממשלה. היא לא תקשה על ממשלת בנט-לפיד. אין לה תפקיד פעיל באירוע הזה. מיקי לוי יכול להגיד יפה תודה שבאת. אבל הוא לא ננסי פלוסי. הוא לא מחזיק בכוח פוליטי ממשי שאפשר להשפיע איתו על ראש ממשלה.

יש גם סיבה מהותית: הציבור הישראלי איננו סבור שהמדיניות הישראלית שגויה. אפשר אולי להתווכח קצת על הפליטים, אבל בוודאי שהציבור לא מזהה שגיאה בהחלטה המהותית להיזהר בכבודה של רוסיה. לכן, לזלנסקי אין בישראל אופציה אמיתית של לחץ על השלטון באמצעות פניה לעם מעל ראשו. אגב, היו כמה מנהיגים שניסו זאת בעבר, כמו הנשיא ברק אובמה בעניין תהליך שלום עם הפלשתינים. זה לא הצליח גם להם.

ומצד שני, לא ברורה התגובה הנרגנת, הילדותית, של חברי כנסת ושרים לנאום הזה. יושבים בביתם, מתחברים לזום, רואים מנהיג במצוקה, תחת אש, מנהיג שנלחם על עצמאותו ועל מדינתו ומבקש סיוע – ומיד מזדרזים לחנך אותו. למה אמר ככה ולמה אמר ככה, למה לא דייק, למה מתח ביקורת, למה הגזים, למה השווה, ועוד למה ולמה. על זה אפשר לשאול: למה על כל דבר אתם צריכים להגיב. למה אתם לא מסוגלים לשתוק. לעימות הפומבי הראשון שלה עם הנשיא ברק אובמה ישראל נכנסה, כאשר זה טען בנאום קהיר, שישראל קמה בגלל השואה. באותו אירוע, ישראל צדקה. אובמה התכונן היטב, חשב על דבריו, התכוון להם. הוא לא היה נשיא תחת אש, הוא היה נשיא שפתח באש (רטורית). הוא לא היה נשיא במצוקה, הוא היה נשיא שניסה לקלוע את ישראל למצוקה.

לאובמה לא הייתה סיבה לוותר. גם הוא אמנם לא התכוון לרע, הוא התכוון לטוב. הוא חשב שהעובדה שיאזכר את השואה מול קהל ערבי בקהיר תוכיח שאיננו מתעלם מההיסטוריה היהודית ומשליחותה הציונית של מדינת ישראל. אבל הוא היה נשיא אמריקאי חזק שרצה לכפות על ישראל את התזה שלו. לא ביקש, דרש. לא סיכן את חייו, אלא ביקש שישראל תסכן את חייה.

זה לא מצבו של זלנסקי. לנשיא אוקראינה מגיע קצת מרווח לתמרון, קצת אוויר לנשימה. הוא לא היה מוכן היטב לנאום. הוא לא חשב היטב על כל מילה שאמר. הוא ביקש יותר ממה שישראל מוכנה לתת. קצת יותר ממה שישראל יכולה לתת. הוא מתח ביקורת. נו, אז מה? ביקש כיפת ברזל וישראל לא נותנת. ביקש עוד אשרות לפליטים וישראל לא נותנת. ביקש אמצעי הגנה ותקיפה וישראל לא נותנת. אבל יש מה שישראל יכולה לתת: היא יכולה לתת לו לדבר.

, , , ,



12/07/2024חמש סיבות לאופטימיות, אפילו בעיצומה של התקופה החשוכה הזאת שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט
ישראלים רבים בדרך החוצה מכאן ג׳וש בריינר, הארץ
תחקיר בארי: תמונה מבהילה של קריסת מערכות עפר שלח, Ynet
הגאומטריה של ״מרחב הריח״ ג׳ייסון קסטרו, אלכסון
על חשיבה מחוץ לקופסה מיכאל אברהם, שו״ת ומאמרים
בטח שאפשר להרוג רעיון, גם את זה של חמאס אבי גרפינקל, הארץ
משרד התרבות נגד עם הספר רותם ידלין, ישראל היום
ההסכמות והפערים בדרך לעסקה עם חמאס אבי יששכרוף, Ynet
על משטר, אמריקה וחרדים. שאלות לקיפוד והשועל שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
סקר המנדטים של i24NEWS נדב אלימלך, i24








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-07-09)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 22 22.2
הליכוד 32 21 21.9
יש עתיד 24 15 14
ישראל ביתנו 6 14 12.9
ש״ס 11 11 9.9
עוצמה יהודית 6 10 9.3
מפלגת הדמוקרטים (עבודה-מרצ) 4 8 8.3
יהדות התורה 7 8 7.6
רע״מ 5 6 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.6
הציונות הדתית 8 0 4
בל״ד 0 0 0
תקווה חדשה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר