1.
מה תפקידו של שר? מה תפקידו של שר החינוך? השר יואב גלנט, כך נדמה, מניח שתפקידו הוא לשמור את המערכת פתוחה. לא לנהל אותה, לא לסייע לה בתקציבים, לא לקבוע לה סדר יום רציונלי. פשוט לשמור אותה פתוחה. גלנט כנראה מניח שאם המערכת פתוחה, זה סימן שהמערכת חשובה. לא סוגרים את צה״ל – סימן שהוא חשוב. לא סוגרים בתי חולים – סימן שהם חשובים. סוגרים בתי ספר – סימן שהם פחות חשובים. החרדים לא סוגרים בתי ספר – סימן שלחרדים הם יותר חשובים.
יש בזה משהו. בתי הספר חשובים מאוד, אבל בתקופת משבר אפשר לוותר עליהם לזמן מה. אי אפשר לוותר על צה״ל. אי אפשר לוותר על בתי חולים. קצת פסיכולוגיה בגרוש: גלנט כנראה חושב שאם בתי הספר פחות חשובים זה עושה גם אותו, כשר החינוך, פחות חשוב. אולי כדי שיסכים לסגור את בתי הספר, כפי שראוי, צריך לתת לו איזו מדליה של חשיבות. שיירגע.
2.
השקר מתחיל ברטוריקה: ״אני קורא לחסן את כל המורים ואנשי הסגל הרפואי בעדיפות ראשונה״. זה ציטוט של גלנט. אולי כדאי להזכיר לו כמה דברים שהוא בטח יודע. קודם כל, ״עדיפות ראשונה״ יש רק אחת. אי אפשר שיהיו גם ״כל המורים״ וגם ״אנשי הסגל הרפואי״ ב״עדיפות ראשונה״. או שאלה ראשונה, ואז אלה שנייה, או שאלה שנייה, ואז אלה ראשונה.
ועוד: הקריאה להעלות מגזר כזה או אחר לעדיפות גבוהה יותר היא קריאה ריקה מתוכן אלא אם מצרפים לה הבהרה את מי מורידים לעדיפות נמוכה יותר. לדוגמה: ״צריך לחסן עובדי הוראה בעדיפות ראשונה, ולהוריד את חולי הסוכרת לעדיפות נמוכה יותר״. או: ״צריך לחסן עובדי הוראה בעדיפות ראשונה, ולחסן בני שישים עד שישים וחמש רק בעדיפות שנייה״. ככה זה בעולם של משאבים מוגבלים. כשמשהו עולה, משהו אחר צריך לרדת. אלא שלפוליטיקאים כמובן לא נוח להגיד מי יורד. כי מי שיורד יתרגז, ואולי לא יצביע להם. לכן, אצלם כולם עולים. במציאות – זאת שמנהלים אנשי משרד הבריאות – אין דבר כזה שכולם עולים בסדר העדיפויות.
3.
חיסון המורים בעדיפות ראשונה הוא מעשה לא רציונלי מכמה סיבות. הראשונה – מבוגרים מעל גיל שישים נמצאים בדרגת סיכון גבוהה יותר. השנייה – אנשים עם מחלות רקע נמצאים בדרגת סיכון גבוהה יותר. השלישית – בתי הספר תכף נסגרים, והמורים ישבו בבית.
4.
האם חשוב ששר החינוך יהיה אדם רציונלי? האם חשוב ששר כלשהו יהיה אדם רציונלי? בישראל, שרים הם אנשים פוליטיים, כלומר, אין תנאי סף, בטח לא רציונליות. תנאי הסף היחיד הוא יכולת להיבחר ולקבל מינוי על פי מפתח של כוח פוליטי. ובכל זאת, יהיה נחמד אם שר החינוך, הממונה לכאורה על כך שתלמידי ישראל יהיו, בסופו של תהליך חינוכי ארוך, אזרחים רציונליים, יהיה גם הוא רציונלי. כאשר שר החינוך אומר שמערכת החינוך איננה ״מקור של הדבקה״, כאשר הוא אומר שהיא ״עוגן של יציבות״, עולה חשד אחד משניים: או שמעולם לא ביקר בבית ספר (והרי יש תצלומי יחסי ציבור שמוכיחים שביקר), או שהוא אדם לא רציונלי.
שהרי, הווירוס הוא וירוס. כאשר הוא בסביבה, ויש מקבץ של בני אדם, הוא מדבק. בבתי ספר יש מקבץ של בני אדם, וגם לא הבני אדם הכי זהירים, השוהים יחדיו במבנים סגורים לשעות ארוכות. האם יכול להיות שדווקא במבנה הסגור הזה אין הדבקה? שר רציונלי יודע שלא יכול להיות. פשוט לא. שר לא רציונלי עשוי לטעון שכן יכול להיות. בשוך המגפה אפשר יהיה להשתמש בגלנט כדוגמה בספר הלימוד המלמד להבין בין התנהגות רציונלית לבין התנהגות לא רציונלית. יראו התלמידים וילמדו משהו משר החינוך שלהם.
שתי הערות לסיום.
הגרף המצורף שייך לסיפור של לפני כמה ימים, על המצב המשתפר של ישראל (נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
אם עוד לא נרשמתם לפאנל המדד, ולא מילאתם את סקר החינוך הגדול שלנו, הנה הזדמנות.
