fbpx

המצב הכלכלי




המצב החברתי


4 ביולי: קצת פחות גאים להיות אמריקאים

נתחיל בחדשות הטובות: רוב האמריקאים עדיין גאים להיות אמריקאים. ולמה שלא יהיו גאים להיות אמריקאים? המדינה שלהם היא עדיין החזקה בתבל, העשירה בתבל, המנהיגותית בתבל. יש לה לא מעט בעיות, והיא עומדת מול לא מעט אתגרים, אבל כל דבר מצריך פרופורציה, ועדיין, להיות אמריקאי או אמריקאית זו משאת נפש של הרבה מאוד בני אדם בעולם, ולעומת זאת, לא להיות אמריקאים זאת משאת נפש של מעט מאוד אמריקאים. כמעט בכל מדינה תמצאו הרבה מאוד אזרחים שישמחו לקבל גרין קארד ולעבור לגור באמריקה. אבל באמריקה לא תמצאו כל כך הרבה אזרחים שרוצים לעבור למדינות אחרות, נגיד, ארגנטינה, או ניגריה, או רוסיה, או בלגיה. גם לא לישראל. ראו את שיעור העולים לישראל מקרב יהודי אמריקה.

יודעים כמה מנדטים תקבל ימינה של שקד? בואו לשחק איתנו בתחזית הבחירות

קר? חם? לוהט? איך אתם מרגישים כלפי המפלגות? בואו לכוון את המדחום

עכשיו לחדשות הפחות טובות: אמריקה חוגגת יום עצמאות ברוח קצת שפופה. עד כדי כך, שיש מי שאומרים שהיא לא צריכה לחגוג. כמובן, אלה אנשים בשוליים, ממורמרים וכועסים. בעיקר השבוע, על רקע ההחלטה לבטל את פסיקת ההפלות ״רו נגד וייד״. אבל קולותיהם נשמעים, והמצב רוח שלהם אולי קיצוני, אבל יש לו הדים גם בקרב האמריקאים שכן רוצים לחגוג. לדוגמה, בבדיקה השגרתית הבוחנת האם ועד כמה האמריקאים גאים להיות אמריקאים.

זו בדיקה שעורך מכון הסקרים גאלופ מעת לעת, ובשבוע שעבר נשבר בו שיא שלילי: שיעור האמריקאים ש״מאוד גאים״ להיות אמריקאים הוא הנמוך ביותר אי פעם. עכשיו צריך לשים לב, ולדייק: זה לא ששיעור האמריקאים ש״גאים״ להיות אמריקאים הוא הנמוך ביותר אי פעם. אם סופרים את מי שאומרים גם ״גאים מאוד״ וגם ״גאים״ (בעצם, באנגלית זה ״גאים במידה קיצונית״ ו״גאים מאוד״ – אבל אנחנו כאן מעדיפים להימנע מהפרזות), כבר היה קצת נמוך יותר. לפני שנתיים. אז 63% אמרו ״גאים״ בשתי הגרסאות הכי גבוהות, והיום זה 65%. נמוך, אבל לא הכי נמוך. ומצד שני, אם בוחנים רק את מי שהכי-הכי גאים, אז כבר נשבר שיא. 38% גאים-גאים (וגאות-גאות). השוו את זה לשיעור הגאים-גאים לפני עשרים שנה בדיוק, ותקבלו בערך חצי. מסביבות שבעים אחוז לפחות מארבעים אחוז.

ולא רק זה: הירידה ברמת הגאווה משותפת לכלל המחנות הפוליטיים. לא הגאווה – הירידה בגאווה. מצד הגאווה, כמו תמיד, הימין השמרני הרבה יותר גאה להיות אמריקאי מאשר השמאל הפרוגרסיבי. 58% מהמצביעים הרפובליקנים ״מאוד גאים״ לעומת 26% מהדמוקרטים. פער גדול מאוד. אבל אם לא מסתכלים על הפער הקבוע, אלא על המגמה המשותפת מגלים שאצל אלה ואלה הכיוון הוא למטה. עשרים שנה אחורה, בתחילת שנות האלפיים, וקצת אחרי תחילת המלחמה נגד הטרור של ממשל בוש, נרשם שיא של גאווה: 86% מהרפובליקנים היו הכי גאים שאפשר (בסקר) וגם 65% מהדמוקרטים. היום, הרפובליקנים בשפל של כל הזמנים (או לפחות כל העשרים שנה) והדמוקרטים כמעט-בשפל. בתקופת דונלד טראמפ הגאווה שלהם הדרדרה עד ל-22%, עם בחירת ג׳ו ביידן עלתה קצת ל-31%, ועכשיו שוב ירדה. אולי זו פסיקת בית המשפט, אולי אכזבה כללית ממצב האומה, אולי הבנה מוקדמת שהשלטון הדמוקרטי המכהן ישיג הרבה פחות מכפי שהתכוון.

 

ומה שהכי פחות מעודד:  הצעירים האמריקאים הכי פחות גאים להיות אמריקאים. כרבע מהם אומרים שאינם גאים כלל, או שהם גאים רק קצת. זו קפיצה דרמטית לעומת הדורות המבוגרים יותר. אולי עניין של התבגרות וקצת פרופורציות על העולם, אולי תחילתו של תהליך לא בריא של ירידה בתחושת הערך העצמי, הפטריוטיות והמיוחדות.

מיוחדות, או תחושת מיוחדות, היא דבר חשוב, יסודי, בזהות של אומות. אמריקה נוסדה כאומה שלחבריה תחושת מיוחדות, חדשנות. אמריקה היא ״העיר הבוהקת שעל הגבעה״, כך הם התרגלו לחשוב. היא המקום שבו נברא עולם חדש, חברתי ופוליטי, צודק יותר, שוויוני יותר, דינמי יותר. בסקרים שבחנו את שיעור האזרחים הסבורים שמדינתם היא ״הטובה ביותר בעולם״, האמריקאים בדרך כלל הגיעו ראשונים. 41% מהאמריקאים סבורים כך (סקר יו.גוב) לעומת ממוצע עולמי של כ-16%. מהאוסטרלים, 34% חושבים שמדינתם היא הטובה ביותר בעולם. מהצרפתים, רק 5%. מהבריטים, 13%. מהאמירתים, 27%.

אבל יש עוד דרכים לבדוק עמדות של אזרחים כלפי מדינתם. מכון הסקרים ״פיו״ אפשר לאזרחי מדינות שונות לומר האם הם ״גאים״, ״מתביישים״ או ״שילוב של גם וגם״ ביחס למדינתם. במקרה הזה, האמריקאים כבר לא בראש. רוב הגרמנים (53%) רק גאים במדינתם. מהאמריקאים, הקבוצה הבולטת היא זו של גם וגם (50%). למה? בין השאר, זו תוצאה של קיטוב פוליטי. בקרב הגרמנים יש רק הבדל קטן בתחושת הגאווה בין בוחרים של הימין ושל השמאל. לעומת זאת, בקרב האמריקאים ההבדל גדול. בימין, 55% אמרו ״רק גאים״, בשמאל 16% אמרו ״רק גאים״. השמאל האמריקאי מרגיש גאווה, אבל גם לא מעט בושה. על כך שבאמריקה יש כל כך הרבה נשק, על כך שבאמריקה יהיו מדינות שלא תותר בהן הפלה, על כך שבאמריקה כיהן נשיא שהוא והסובבים אותו ניסו לטרפד את תוצאת הבחירות. הם מרגישים שיש במה להתבייש. אולי אפילו ביום הולדת.

, , , , , ,

הקליקו על הכותרת כדי לעזור לנו לכוון את ״המדחום הפוליטי״ של ישראל (התוצאות משוקללות על פי מפתח פוליטי כדי לייצג בקירוב את עמדת הציבור הישראלי)
07/08/2022מהי מדיניות אחרת ביחס לעזה? עפר שלח, Ynet
ישראל משלימה עם רעיון מסוכן: הסרת האחריות מחמאס יוסי קופרווסר, N12
לאן נעלמו הבכי והדמעות? שלמה פיוטרקובסקי, מקור ראשון
מאה ימים לבחירות האמצע באמריקה, ואיך זה נוגע לישראל שמואל רוזנר, מעריב
במאבק בג'יהאד האיסלאמי, לחמאס ולישראל יש אינטרס משותף צבי בראל, הארץ
מה גרם לנסראללה לנפח את השרירים מול ישראל? רועי קייס, כאן חדשות
הר הבית בידינו? ובכן... איל זיסר, ישראל היום
מפולגים, שונאים - אבל מוכנים להתפשר נדב שרגאי, ישראל היום
אולי הדמוקרטים ינצלו מתבוסה בנובמבר (אנגלית) Ronald Brownstein, The Atlantic
במטמנה עם 110 אלף טונות זבל, קבורים 8,000 מטבעות ביטקוין רוני דורי, כלכליסט








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2022-08-05)
ממוצע המדד
הליכוד 30 34 34.5
יהדות התורה 7 7 6.7
ש"ס 9 8 8.2
הרוח הציונית 7 4 1.1
כחול לבן 8 11 12
יש עתיד 17 23 22.7
המשותפת 6 6 5.9
ישראל ביתנו 7 5 5.3
מרצ 6 4 4
עבודה 7 5 5.2
הציונות הדתית 6 9 10.3
רע"מ 4 4 4.2