תשאלו: אז כמה הסקרים באמת שווים? זו שאלה שיש לה תשובות בכמה רמות. את רמת המנדטים ראינו. הדיוק לא היה מרשים. אבל מה עם רמת הגושים? הנה, זו הסיבה שבגללה שווה בכל זאת לעיין בסקרים. כי נכון, היו טעויות, ואי דיוקים, ומנדטים שנדדו ברגע האחרון. אבל בסך הכל, בתמונה הקובעת – שהיא תמונת הגושים – הסקרים, וגם הגולשים, לא טעו בהרבה. מנדט, שניים, לעיתים רחוקות שלושה.
אנחנו עוקבים אחר מצב המפלגות גם באמצעות ממוצע הסקרים, וגם באמצעות תחזית הגולשים של כאן חדשות והמדד (אל תגידו שעוד לא נרשמתם!). כרגע, ביחס לשתי המפלגות הללו, המצב בסקרים וממוצע תחזית הגולשים כמעט זהים. אבל מצאנו שיש הבדל מעניין בתחזית הנוגעת לשתי המפלגות בין קבוצות גיל שונות. גולשים צעירים, נוטים לתת סיכוי רב יותר להישראלים של חולדאי. גולשים מבוגרים יותר, נוטים לתת סיכוי גדול יותר למפלגת העבודה.
כלומר, הפער בין ממוצע של 10 סקרים לבין ממוצע של 3 סקרים מלמד על מה שקרה בין ה-11 בדצמבר לבין אתמול, שבוע וחצי. מפלגה שהממוצע שלה ל-10 סקרים גבוה יותר מהממוצע שלה ל-3 סקרים נמצאת במגמת ירידה (בסקרים). מפלגה שהממוצע שלה ל-3 סקרים אחרונים גבוה מזה של ה-10 האחרונים, נמצאת במגמת עליה (בסקרים).
כרגע נראה שיש רק שלוש אפשרויות ריאליות: חיבור עם מפלגה אחרת (לא ברור מי ירצה להתחבר), דשדוש (כמה מנדטים שבכל זאת ייכנסו גם לכנסת הבאה, כדי לשמש כספיח לקואליציה של אחרים), פירוק (לפני בחירות, מבחירה, או אחרי בחירות, בלי לעבור את אחוז החסימה). כמובן, ככל שהסקרים יעוררו שאלות על הטעם בהצבעה לכחול לבן, כך ירד הסיכוי שתעבור את אחוז החסימה, וככל שירד הסיכוי, כך הבוחרים יירתעו מהשלכת קולם לפח.
שאשה ביטון בשיאה לקחה שמונה מנדטים. והיא לקחה אותם מארבע מפלגות: ליכוד, ימינה, כחול לבן ויש עתיד. מה זה אומר על מה שהיא שווה היום? זה אומר משהו לא לגמרי מחמיא. קשה להראות את זה בביטחון, אבל על פי רוב האינדיקציות, המנדטים של שאשא ביטון – אותם שמונה בשיא – כבר בידיים של גדעון סער. הממוצע של סער בסקרים מתקרב לעשרים מנדטים. בשניים האחרונים הוא קיבל 20 ו-21. השמונה של שאשה ביטון, או לפחות רובם, כבר בפנים.