סיבה אחת לתמוך, ארבע להתנגד – האם זה אומר שצריך להתנגד? התשובה היא לא בהכרח
ישראלים חושבים שהמינוי בעייתי. ישראלים מרוצים שהפרשה מאחורינו
“אמון הציבור הוא נכס חשוב שאותו על הרשות השופטת לשמר ולטפח״. אבל ״נכס חשוב״ זה לא אומר נכס יחיד. לבית המשפט יש עוד נכסים
בעוד שהרצון בפשרה הוא כללי, פרטי הפשרה הם קונקרטיים. אפשר לרצות פשרה בלי לרצות את הפשרה הזאת. אפשר גם לרצות את הפשרה הזאת בלי לרצות פשרה
צדיקים אין כאן. גם לא תמימים. לא בצד של העירייה, גם לא בצד של העותרים
הם בוודאי חכמים מספיק להבין שמוטב היה להכריע ברוב משמעותי
כשאמיר אוחנה לבש את החליפה של האיומים
הביטו במציאות שנוצרה והבינו ששתי קבוצות בישראל רואות אותה לגמרי אחרת
ונכון, יש מתח מסויים בין הרצון להיות הכי דמוקרטים, לבין השפעת האליטות
דמיינו סיטואציה דומה במקח וממכר בבזאר טורקי
