לבנט נוח יותר להקים קואליציה עם לפיד, אחרי שהתברר שנתניהו כשל. מי יוודא שנתניהו ייכשל? סער. נדמה שלסער כבר לא אכפת להיות מואשם בקטילת המלך. סער כבר ניפץ מחסום פסיכולוגי בנט לא רוצה לנפץ. אז סער יתעקש לא להצטרף. עריקים לא יבואו (הסברנו למה). נתניהו ייכשל. ואחרי שייכשל, לבנט יהיה תירוץ טוב לחפש אלטרנטיבה (לא אשמתו שביבי נכשל).
אם נתניהו ינצח בבחירות האלה, אם לא יפסיד בבחירות האלה, זה בעיקר בזכות המתחסנים. בוחרי מרצ ויש עתיד, בוחרי העבודה וכחול לבן, בוחרי תקווה חדשה וימינה – כל מי שמיהרו להתחסן יותר מהר מאחרים. הציבור סומך על נתניהו לטפל בקורונה יותר מאשר על מנהיגים אחרים, ועכשיו, כשהקורונה דועכת, או לפחות מעמידה פני דועכת, היתרון שלו בולט יותר מתמיד.
יש מספיק מנדטים כדי להעביר את מרצ את אחוז החסימה. כל מה שצריך לקרות, זה שכמה מצביעי עבודה יזוזו בחזרה למרצ. הבעיה היא איך לתכנן את זה במדויק. ובמילים אחרות: איך להזיז מספיק בוחרים שיורידו את העבודה במנדט ויעברו את מרצ פנימה, ולא להזיז יותר מדי, כך שבסקר של השבוע הבא יתברר שמרצ עוברת אבל לא העבודה.
לנתניהו אין כרגע קואליציה. נכון שפה ושם יש סקר שמאפשר לו את זה, אבל הממוצע המשוקלל לא. אלא אם סער יחליט בכל זאת ללכת איתו. בטבלה נכללות גם קואליציות שלכאורה אין אפשרות להקים, כמו של סער ונתניהו או של החרדיות עם ישראל ביתנו. זה משקף, בין השאר, את ההבנה שלא כל מה שנאמר לפני הבחירות תקף גם אחריהן.
נניח. ששוב שישים אחוז מהדתיים יצביעו לאחת משתי מפלגות הציונות הדתית. כלומר – שישים אחוז מעשרים אחוז של דתיים. זה כשניים עשר אחוזים. עכשיו נניח שבנט מביא עוד שלושה אחוזים של לא דתיים (הוא ירצה כמובן להביא יותר). זה מעמיד את הסך הכל על 15% מהמצביעים היהודים. כבר הצענו קודם, לשם הנוחות, לחשב את המנדטים מתוך 105. כמה זה נותן לשתי המפלגות?