המספרים מסתדרים, אם יהיה רצון (ולא בטוח שיהיה). הם גם מלמדים מה בכוונת ימינה לעשות: קודם כל לברר אם יש לנתניהו קואליציה. אחר כך לברר אם יש התכנות גם לקואליציה אלטרנטיבית בדומיננטיות ימנית ובלי נתניהו. אחר כך לברר מה תרוויח ימינה (ובנט בראשה) מכל קואליציה. אחר כך להחליט: האם בלי נתניהו, או עם נתניהו.
מה לומדים מהטבלה הזאת? יש מה ללמוד ממנה, והוא לא מבוטל: הקואליציה הכי חזקה, נוחה ויציבה שאפשר להקים כרגע, היא כזאת שמכניסה את החרדים יחד עם סער, לפיד ובנט. מן הסתם, קואליציה שסער עומד בראשה, תוך חריקת שיניים של לפיד, וגם של כל מי שהיה רוצה לראות את החרדים מחוץ לקואליציה. לא בטוח שזו קואליציה אפשרית. אבל כרגע היא האפשרות הכי קרובה למי שרוצה להיפטר מנתניהו.
לנתניהו אין כרגע קואליציה. נכון שפה ושם יש סקר שמאפשר לו את זה, אבל הממוצע המשוקלל לא. אלא אם סער יחליט בכל זאת ללכת איתו. בטבלה נכללות גם קואליציות שלכאורה אין אפשרות להקים, כמו של סער ונתניהו או של החרדיות עם ישראל ביתנו. זה משקף, בין השאר, את ההבנה שלא כל מה שנאמר לפני הבחירות תקף גם אחריהן.