חילונים

האיסור/היתר לחמץ בפסח שנוי במחלוקת, ולכן צריך לשאול לא רק מה הישראלים מעדיפים, אלא גם מה הם מוכנים לתת בתמורה

ככל שיהודים בישראל מרגישים יותר אחריות לתפוצות – כך הם פחות מוכנים להתפשר אידיאולוגית כדי לאפשר להם להרגיש כאן בבית

האם יש מיליונים של מסורתיים בישראל? ננסה להכניס בנתונים קצת סדר

שליש מהחילונים (37%) היו מלמדים 0 שעות תנ״ך בכיתה יו״ד. שיעור זהה היו מלמדים שעה אחת

יש מי שחושב שהשבת היא בעיקר עניין פרטי: זה יום המנוחה שלי, בתנאים שלי. יש מי שחושב שהשבת היא בעיקר עניין לאומי: זה יום המנוחה שלנו, בתנאים שמתאימים לכולנו

באופן כללי, אם זה היה תלוי במשחקי התקציב, שכר השופטים ושכר רבני השכונות היה יורד. אבל מגזרים שונים היו מחלקים את המשכוורות שלהם אחרת

אם יהיה מסלול נישואים שאיננו עובר ברבנות רוב הישראלים, ובוודאי רוב הישראלים החילונים, יבחרו בו

אפשר לשאול מה חייבים יהודים לעשות. אפשר גם לשאול, ומה אם אינם עושים. האם יהודיה שאיננה מדליקה נרות חנוכה היא ״פחות יהודיה״

רוב לשליש מהחילונים לחלוטין (שהם כשליש מכלל היהודים במדינה), מדרגים את חיוב החרדים בלימודי ליבה, גיוס ותעסוקה כאחד משלושת החשובים. רק למיעוט קטן (6%) וידוא יהודיות המדינה נמצא גבוה בסדר העדיפויות. וזה כמובן לא אומר שיהודיות המדינה לא חשבה להם, זה אומר שבעיניהם אין מה לוודא – המדינה יהודית והכל בסדר. בקוטב הנגדי, אצל הדתיים והחרדים, יש כנראה תחושה חזקה של צורך להגן על היהודיות של המדינה

החילונים כועסים על החרדים, ומדרגים אותם נמוך – בעוד שהחרדים הרבה פחות שליליים כלפי החילונים. רק חמישית מהחרדים סבורים שלחרדים תרומה שלילית למדינה. הערכת החרדים את החילונים גבוהה מהערכת החילונים את החרדים.