חרדים

אחרי שאמרנו את הדבר המובן מאליו – הקריאה הנחרצת לגיוס ערבים היא קלף רטורי משומש נגד גיוס חרדים – ראוי בכל זאת להשיב על השאלה המהותית. וזו שאלה לא קלה

המחויבות של המשרתים מעוררת השתאות ופליאה. המחויבות של זמיר אליהם צריכה לעורר פליאה דומה

שיעורם של הדתיים שחשים כעס על החרדים כמעט הכפיל את עצמו, מ-22% בשנה שעברה, ל-43% השנה

אולי בגלל ששוועת המילואימניקים הגיעה לאוזניים הנכונות, צה״ל פתאום הפסיק לשחק

האם הספקנות משותפת לכולם, או שיש ספקנים יותר, ספקנים פחות, ספקנים מאוד, ולא ספקנים בכלל?

אוריינות היא לא פינוק. אוריינות היא צורך שיש לו משמעות לבטחון הלאומי

הממשלה לא רוצה להניע מהלך של גיוס. הממשלה רוצה למשוך זמן ולמנוע משבר

חלק ממי שהצביעו לקואליציה לפני שנתיים עזבו אותה, בין השאר, בגלל התעקשות שלה להמשיך את הסדר הפטור לחרדים

כל הבטחה לגיוס עתידי היא הבטחה על הקרח, בעיקר במקרה שבמקביל ל״תהליך״ יבוטלו הסנקציות על המשתמטים. וזה העניין שלשמו הכנסת נערכת

רוב חברי הכנסת יודעים מה המינימום שיש הכרח לעשות. אם יעשו או לא, זו כבר שאלה אחרת