ככל שיהודים בישראל מרגישים יותר אחריות לתפוצות – כך הם פחות מוכנים להתפשר אידיאולוגית כדי לאפשר להם להרגיש כאן בבית
הקהילה החרדית מצליחה להצמיח מנהיגים יחידים בדורם הרבה יותר מפעם בדור
אם הממשלה רצתה לזרוק לציבור כמה רפורמות מהירות, ובכך לשנות את דעתו על מצב המשק והכלכלה, לא הצליחה בזה
לגוש הימין-מרכז-שמאל, מהליכוד וצפונה יש בעיה: החרדים החדשים של רע״מ
בעניין לימודי רבנות לאברכים, ליברמן צודק עניינית. מנדלבליט צודק משפטית
המהלך הגדול הוא הגיור. כהנא עובד על זה. המתכונת תהיה מן הסתם דומה: הפרטה. במקום רבנות ראשית, רבני ערים
מה קרה למספרים? שיעור השונאים הכללי: ירד. שיעור השונאים בקרב חילונים: ירד. האם זה הגיוני לזהות שיפור מהיר כל כך בזמן קצר כל כך? הנה שני הסברים מדוע זה אולי הגיוני
האם השנאה מוצדקת? בוודאי ששנאה לכל מגזר, היא מצב לא טוב, לא רצוי. האם היא מובנת? לפעמים שנאה נובעת מתסכול
אפשר לשאול מה חייבים יהודים לעשות. אפשר גם לשאול, ומה אם אינם עושים. האם יהודיה שאיננה מדליקה נרות חנוכה היא ״פחות יהודיה״
הצעד הזה איננו צעד כלכלי, זהו צעד אידיאולוגי. ליברמן מכריז שסדרי העדיפויות של מדינת ישראל הם עבודה לפני לימוד תורה
