חרדים

האם התקשורת, הפוליטיקאים התוקפנים, כותבי המאמרים והפוסטים, ממהרים מדי לחרוץ דין. מגזימים בחריצת דין על החרדים? גם על השאלה הזאת יש מי שמשיבים בחיוב. כן – עושים להם עוול. ארבעים אחוזים מהישראלים סבורים כך, מה שאומר, שלא מעט ישראלים גם כועסים על החרדים וגם חושבים שעושים להם עוול. זה לא בהכרח סותר.

שני שלישים שיצביעו למפלגה בלי לדרוש התחייבות להחרים את נתניהו והקואליציה שלו, ובלי לדרוש התחייבות לא לשבת בקואליציה עם החרדים. שיעור הישראלים שידרשו התחייבות כפולה, לא לשבת לא עם זה ולא עם אלה, אינו גדול. בערך אחד מעשרה ישראלים.

שיעור הישראלים שימנעו מהצבעה למפלגה שתשב גם עם ערבים וגם עם חרדים די נמוך. בערך כשיעור בוחריו של אביגדור ליברמן. על מה זה מעיד? נדמה שקודם כל על גישה ריאלית לחיים. הבוחרים מבינים שבלי ערבים ובלי חרדים לא בטוח שנשארים מספיק חברי כנסת לקואליציה

קואליציית מרכז-שמאל פשוטה להקמה אין. אבל קואליציית בנט עד מרצ יכול להיות שיש. האם יש היתכנות פוליטית לבנט עד מרצ? שאלה טובה. צריך להזכיר שגם ההיתכנות המספרית תלויה, בין השאר, בכך שמרצ, העבודה וכחול לבן יעברו את אחוז החסימה.

מכיוון שיש בכנסת בין 10 ל-15 מנדטים של רשימות ערביות, שקשה להכניס לקואליציה. ומכיוון שיש בכנסת עוד כ-15 מנדטים של חרדים בכנסת, שמגינים על האוטונומיה החרדית. מי שירצה להקים קואליציה שמשוחררת מחובת הכניעה לעסקנות החרדים, ומחויבת לטיפול שורש ארוך טווח בבעיות הנובעות מהקיום האוטונומי החרדי, יצטרך למצוא רוב של שישים ח״כים – אבל לא מתוך 120, אלא מתוך בערך תשעים

החילונים כועסים על החרדים, ומדרגים אותם נמוך – בעוד שהחרדים הרבה פחות שליליים כלפי החילונים. רק חמישית מהחרדים סבורים שלחרדים תרומה שלילית למדינה. הערכת החרדים את החילונים גבוהה מהערכת החילונים את החרדים.