“אמון הציבור הוא נכס חשוב שאותו על הרשות השופטת לשמר ולטפח״. אבל ״נכס חשוב״ זה לא אומר נכס יחיד. לבית המשפט יש עוד נכסים
בעוד שהרצון בפשרה הוא כללי, פרטי הפשרה הם קונקרטיים. אפשר לרצות פשרה בלי לרצות את הפשרה הזאת. אפשר גם לרצות את הפשרה הזאת בלי לרצות פשרה
לומר ״שילכו״ מתוך כעס, או אדישות, או דווקנות, זה מעשה לא פטריוטי
תמצאו לא מעט אירועים שבהם השלטון או ההמון מצאו דרכים דומות להתמודדות עם מצוקות דומות
חשבתם שמתקפת חמאס העמידה הכל בפרופורציות חדשות? גם במחשבה הזאת לא כדאי להגזים
משפחה מתפקדת סוגרת מחלוקות בתוך הבית
שלא לדבר על שאלת השאלות: מהם ״ערכי הציונות״?
זו לא בושה שכמעט כולם אומרים שקיבלת החלטה מצוינת
עזבו את השאלה מי אשם. היא חשובה, אבל לא החשובה ביותר כרגע
דמיינו סיטואציה דומה במקח וממכר בבזאר טורקי
