הרצון לשמור על עקביות הצדיק הצמדות לנוסחה הקיימת. אבל מולו עמד הרצון להחזיק בממוצע רלבנטי, ודי ברור שממוצע שאינו כולל את המפלגה של בנט הוא ממוצע לא רלבנטי
לגנץ אין בעיה עם התומכים של המחנה הממלכתי. יש לו בעיה עם כל השאר
ישראלים חושבים שהמינוי בעייתי. ישראלים מרוצים שהפרשה מאחורינו
לאן נעלמים המצביעים של יש עתיד ולפיד?
נו, רוצים או לא רוצים? טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן
לקואליציה אין מספיק בוחרים כדי לנצח. מה שיש לה בשפע זה זמן
למה הדבר דומה? לשאלה בה נהגנו להשתעשע לעתים כילדים: “מה עדיף להיות? עשיר וחולה או עני ובריא?
אל תכעסו על האמריקאים אם הם בוחרים את המועמדת שאתם פחות מעוניינים בה. אין סיבה לכעוס
בכמה הסקרים צריכים לטעות כדי שהאריס תנצח או כדי שטראמפ ינצח?
יכול להיות, שכל מה שהממשל רוצה זה למתוח את הדיון הזה עוד קצת, עד לאחר הבחירות – האם ישראל יכולה להמתין עם תגובתה כל כך הרבה? ארבעה שבועות? שאלה מעניינת
