הסכסוך מאבד גובה כמגדיר זהות, ו״החזון התרבותי״ מתחרה בו
או שמי שהולכים למילואים הם זן מיוחד. או שהמילואים עצמם שינו את חברי וחברות ״קהילת המילואים״
חשבתם שמתקפת חמאס העמידה הכל בפרופורציות חדשות? גם במחשבה הזאת לא כדאי להגזים
יש שתי בעיות עם החלוקה לשני גושים. הראשונה – היא מחוללת קיטוב. השנייה – היא לא בהכרח מבטאת את המציאות
איפה ההבדל החשוב? בשאלה אם להתפשר או להתעקש
על כוחם של איזונים לייצר רשימה הגיונית
מותר לקוות שהוא צודק, ומותר לטעון שחובת ההוכחה עליו
זה ויכוח שדומה באופיו לוויכוח אחר, מוכר מאוד
למי שרוצים שתהיה כאן פשרה, שהמשבר יירגע, זו בשורה רעה
ובלבד שזאת תהיה המגילה של כולם