תחזיות

תחזית של אירועי עתיד היא דבר מורכב, אבל לבני אדם אין אפשרות לא לנסות לחזות מה יקרה בעתיד

לא יפה ללגלג על מי שלא הצליחו לחזות את ההתפתחויות המסעירות בסוריה. לא יפה – כי גם אנחנו כנראה לא היינו מצליחים לחזות את מה שקורה שם בימים האחרונים

בכמה הסקרים צריכים לטעות כדי שהאריס תנצח או כדי שטראמפ ינצח?

הירידה של הליכוד נמשכת ועיקשת

תשאלו: אז כמה הסקרים באמת שווים? זו שאלה שיש לה תשובות בכמה רמות. את רמת המנדטים ראינו. הדיוק לא היה מרשים. אבל מה עם רמת הגושים? הנה, זו הסיבה שבגללה שווה בכל זאת לעיין בסקרים. כי נכון, היו טעויות, ואי דיוקים, ומנדטים שנדדו ברגע האחרון. אבל בסך הכל, בתמונה הקובעת – שהיא תמונת הגושים – הסקרים, וגם הגולשים, לא טעו בהרבה. מנדט, שניים, לעיתים רחוקות שלושה.

בלי סקרים לא היו תחזיות גולשים. כלומר, הגולשים כמובן מכניסים לשיקולים שלהם דברים כמו ״תחושות בטן״ ו״נסיון עבר״ ו״ידע על המערכת הפוליטית״ ועוד כל מיני אלמנטים. אבל קודם כל הם נשענים על הסקרים. איך אפשר לדעת את זה? עשינו השוואה פשוטה. לקחנו את ממוצע התחזיות לכמה מפלגות, והשווינו אותו למדד הסקרים לאותן מפלגות.

לפי מדד הסקרים ולפי מדד התחזיות. הסקרים כבר מאפשרים לנתניהו קואליציית ימין מלא-מלא. הגולשים עדיין לא. שתי הקואליציות האחרות אפשריות על פי שני התסריטים, אבל לא במספרים זהים. הפילו את כחול לבן בסקרים, והכל משתנה. העבירו את הציונות הדתית אצל הגולשים, והכל שוב משתנה. אם כך ייראה ליל הבחירות, לא נדע תוצאות כל כך מהר. הספירה שתידרש תהיה מדוקדקת, אולי כולל בדיקות חוזרות עד אחרון הקולות

לכל גרף של ממוצעים, הוספנו גרף של ״איך תיראה הכנסת״ אם אלה הממוצעים. הגרף הזה עושה שני דברים: האחד, מסלק מפלגות מתחת לאחוז החסימה (על פי הממוצע) ומחלק את המנדטים שלהן מחדש. השני, מבטל את השברים ונותן רק מנדטים שלמים