ירושלים היא עירם של כל היהודים. ירושלים היא עירם של הירושלמים. הנה שורש של אתגר, או בעיה, שאפשר לנסח גם כשאלה: למי ירושלים שייכת יותר? אם היא עיר הבירה של העם היהודי, צריך לשנות את כיוון ההתפתחות שלה (כי הרוב לא מרוצים). אם היא עירם של התושבים, צריך לתת לה להתפתח בדרכה, בלי לשנות כיוון (כי הרוב מרוצים).
בנט תקוע בסיטואציה מורכבת, שבחירות חדשות עלולות לסבך אותה מאוד. אם ישראל תלך לבחירות, בלי שתהיה קואליציה, בנט יוצג כמי שניסה להיות ראש ממשלה עם שבעה מנדטים, קרי, מגלומן. הוא יוצג כמי שרקד על שתי חתונות, קרי, זגזגן. הוא יוצג כמי שלא באמת ניסה להשאיר את השלטון בידי הימין, קרי, לא נאמן. בנט הוא מי שיש לו אינטרס חזק להקים קואליציה
לא קל להיות שופט שצריך להכריע מה לעשות בראש ממשלה שמתעקש לנקוט בכל תחבולה כדי לשרוד. לא קל להיות שופטת שצריכה לגלגל בראש את כל התסריטים האפשריים שיבואו בעקבות החלטה כזאת או אחרת שתקבל. נאמר – יורו לממשלה למנות שר משפטים. נאמר – הממשלה לא תמנה, כי לא תגיע להסכמה. מה יעשו השופטים, יכלאו את נתניהו?