פרסומים

הכרעה בבחירות עשויה, או עלולה, להשכיח מאיתנו דבר חשוב: העם אותו עם, האתגרים אותם אתגרים, הקושי להסתדר אותו קושי, השבטיות אותה שבטיות. החברה הישראלית מתקשה להשתחרר מבעיות יסוד מבניות

מכאן החידה: מדוע הליכוד, ונתניהו, נלחמים במפלגה שמעבר שלה מבטיח לקואליציה את מספר המנדטים הגדול יותר?

קורה כאן דבר, שאפשר לזהות לא פעם בפעילות של אגודות או ארגונים של אנשים שוחרי טוב. קורה לא פעם, שמרוב התלהבות הן כל כך מרחיקות לכת, עד שהן יוצאות נגד המטרה של עצמן

הנה סדרת מספרים: 69, 66, 67, 64, 69, 67, 69, 72, 67, 67, 66, 65, 66, 65. האם אתם מזהים כאן תנודתיות רבה?

רוב גדול של ישראלים נמצאים בשני מחנות שינוי. יש מי שרוצים שינוי שמשמעותו ״אותו כיוון אבל יותר״. יש מי שרוצים שינוי שמשמעותו ״כיוון אחר״. ודווקא מי שלא נמצאים בשני המחנות האלה, הם שעשויים להכריע את גורל הבחירות

לא יהיו – או לפחות רצוי שלא יהיו – מי שיטילו את הפתק לקלפי בלי לחשוב על המורשת שהותירו הרוגי מלכות של הדור הזה

פרופ׳ שטיינברג ושמואל רוזנר משיבים לשאלות על סקרים, שאלונים, הטיות, דגימה, שקרים, פערים, אתיקה, סטטיסטיקה, הצבעה, דתיות, דמוגרפיה, אמינות, אחוז החסימה, דיוק – ועל כדורים בצבע כחול וכדורים בצבע אדום

המאמר הזה לא בא לומר ״אל תצביעו למפלגות קטנות״ (כי אין להן סיכוי), או ״הצביעו למפלגות קטנות״ (כי רק אם כל התומכים יתעקשו יהיה להן סיכוי). המאמר הזה בא לומר: דעו היכן נמצא אזור הסיכון, ואז קבלו החלטה מושכלת

״חרף תשומת הלב שהופנתה להישגי השמאל הפרוגרסיבים… המחנה צפוי לגדול לכל היותר בשני מושבים בסנאט״. הקיצונים ביותר לא יתנו את הטון. מה שבלי ספק נכון, ומה שבלי ספק נופל למלכודת – או למציאות כפוייה – של ציפיות נמוכות

הנה הדבר העיקרי שצריך לומר על מעברים. הבחירות האלה מתאפיינות – לפי הסקרים – בהרבה מאוד בוחרים שעברו מגוש הקואליציה לגוש האופוזיציה, ובמעט מאוד בוחרים שעברו מגוש האופוזיציה לגוש הקואליציה