זה קצת לא נעים. בעיקר במקרה הזה, כאשר מדובר במפלגה שיש לי היכרות אישית עם שניים מראשיה – עינת וילף ויועז הנדל. אני יודע (כי לחשו לי) שאחד מהם קצת התרגז על הסקר שלנו. יודע – וצר לי על כך. אני כותב את המאמר הזה גם כדי להיות הגון עם מי שעוקבים אחרי הסקרים שלנו, ולהסביר מה ולמה אנחנו עושים מה שעושים, ואולי גם כדי שמי שמרגיש נפגע יתרגז קצת פחות (לשבחם ייאמר, לא צלצלו, לא שאלו, לא לחצו, לא שלחו שליחים). אנחנו – מי שעובדים על סקר המנדטים של המדד / חדשות 13 – לא שחקנים פוליטיים. אנחנו אנשי מקצוע. אם טובים או לא, זו שאלה שאין טעם שאשיב עליה. משתדלים כמיטב יכולתנו. אם הגונים או לא, על זה קל לי להשיב: הגונים.
לקראת סגירת הרשימות של מערכת הבחירות הזו, נוצרה קואליציה מפלגתית קצת משונה של המילואימניקים, בראשות יועז הנדל, המפלגה הכלכלית, בראשות ירון זליכה, שאליה הצטרפה בהמשך גם מי שעמדה בראש מפלגת עוז, עינת וילף. כלומר, זו מפלגה שבהרכבה הנוכחי אנחנו סוקרים רק שבועיים. בשבוע הראשון, היא לא עברה בסקר שלנו, למרות שהייתה קרובה מאוד, מרחק נגיעה ממש. שניים-שלושה משיבים נוספים בסקר, והייתה עוברת. במפלגה עצמה היו מי שחשבו (גם את זה לחשו לי) שבמקרה גבולי כזה ״צריך להעביר״. הרי במצב שמפלגה מגרדת (מלמטה) את אחוז החסימה, לא הגיוני לתת לה אפס מנדטים, מה שלא משקף בכלל את כוחה האמיתי. עדיף לפעול ב”סלחנות” ולכלול אותה מבין אלו שנכנסים לכנסת. זו כמובן טענה שאפשר להגן עליה: אולי דומה לטענה שבמשחק כדורגל השופט צריך להעדיף את ההתקפה על ההגנה כדי שהמשחק יהיה תחרותי יותר. אבל אפשר כמובן להגן גם על הטענה ההפוכה. ״להעביר״ את המפלגה הזאת משמעו ״לקצץ״ ממפלגות אחרות. כלומר, לתת מתנה למפלגה אחת, ולעשות עוול לאחת, שתיים, שלוש, או ארבע מפלגות שיאבדו מנדטים – כי, מה לעשות, יש רק 120 מנדטים לחלק, ומה שאחד מרוויח השני מוכרח להפסיד. ועוד: מפלגה שיהיה חסר לה אפילו קול אחד בבחירות עצמן, לא תעבור. ושום סלחנות לא תועיל.
במקביל אלינו, יש כמובן עוד סקרים. נכון לרביעי בבוקר, בספירה של עשרת הסקרים האחרונים (שכוללת גם את שלנו) מעלה שהמילואימניקים-הכלכלית לא עברה בשבעה ועברה בשלושה. מצד שני, היא עברה בשניים משלושת האחרונים – סקרים של כאן 11 ושל חדשות 12 השבוע. אבל בסקר שלנו, ברביעי בערב המפלגה שוב לא עברה את אחוז החסימה. שוב הייתה דילמה, שוב המפלגה הייתה קרובה מאוד, שוב התלבטנו, פרופ׳ דוד שטיינברג ואני, הלוך ושוב, מה לעשות עם הממצא (שטיינברג תרם מתובנותיו החשובות גם לכתיבת המאמר הזה).
בעבודה על סקרי בחירות יש כמה שלבים. השלב הראשון הוא איסוף תשובות כך שייצגו את האוכלוסייה שאנחנו מעוניינים בה (המצביעים בישראל). יש דגימה מתוך מאגר (עם השותפים שלנו, ד״ר אריאל איילון, יוסף מקלדה, דודי דרור ושאר החברים). יש בדיקה של נתונים ידועים מראש, כמו שיעור ההצבעה לכל מפלגה בבחירות 2022, או החלוקה לרמות שונות של דתיות, או הכנסה, או השכלה, או מוצא עדתי, כל סוקר על פי דרכו. אחר כך צריך לחשב אחוזים של תשובות בעד כל מפלגה ולתרגם אותם למנדטים. זה מחייב עוד חישובים, כמו: מה יהיה שיעור ההצבעה במגזרים שונים, או בקרב תומכים של מפלגות שונות. איך יתגלגל תהליך חלוקת המנדטים לפי הנוסחה של בדר-עופר. בשלב הזה צריך לשים לב לעוד כל מיני דברים. לדוגמה, האם יש בסקר תוצאה חריגה שאין לה הסבר מניח את הדעת. זה יכול לקרות, כמו שכתבנו כאן לפני כמה שבועות. מפלגה מקבלת קבוע שישה אחוז, ואז פתאום קופצת לעשרה אחוז, בלי שקרה שום דבר שיכול להסביר קפיצה כזאת. מה עושים? קיימות מספר דרכי פעולה. לכולן מכנה משותף: לא רצוי לשגע את המתבוננים מהצד בגלל מה שיכול להיות רק רעשים במדידה. שלב נטרול הרעשים הוא שלב שנדרש בו שיקול דעת של הסוקר. שלב נטרול הרעשים מחייב בדיקות מכל מיני סוגים, ומחייב גם יושרה. הוא מחייב להקפיד לא להתאים את התוצאה למה שהיינו רוצים, אלא למה שאנחנו רואים בנתונים לאחר בחינה מעמיקה.
עכשיו נתמקד במקרה של המילואימניקים-הכלכלית. מקרה שבו מתקיים סוג של פיתוי: הרי אם נעביר אותם, אף אחד לא יבוא בטענות. אם לא נעביר – ועוד איך יהיו טענות. בעיקר כאשר יש סקרים אחרים שמעבירים. בעיקר כאשר ברור שהם ממש על הסף. עכשיו נביט בגרף, קצת יותר מורכב ממה שאנחנו בדרך כלל מציגים כאן, וננסה להסביר אותו:
כמה הסקרים של 2022 היו מדויקים, ומי הסוקר שהכי דייק? בואו לראות ולבדוק
מה רואים למטה: התוצאה של הנדל-זליכה בשני הסקרים האחרונים, באחוזים משוקללים – 3.19% ו-3.15% מכלל הקולות. בשורה התחתונה, מתחת לכל ענן, כתובה התוצאה, ומתחתיה תאריך הסקר. בתוך הגרף, הקו האדום הוא אחוז החסימה (3.25%). התוצאות יושבות כמעט עליו, אבל שימו לב לענן שמצויר סביב כל תוצאה: זה טווח הטעות של הסקר. הענן רחב במקום שבו התוצאה סבירה ביותר, וצר בקצוות, אבל הוא משתרע לגובה: בגודל מדגם כמו שאנחנו עושים, מפלגה שמקבלת 3.2% יכולה בפועל להיות בכל מקום בין 2% ל-4.5%. ליד שני הסקרים האחרונים (בכחול) הוספנו שלושה שבועות קודמים (בכתום), אבל איתם צריך להיזהר: אלה למעשה הנתונים המקובצים של תומכי טרופר-הנדל (הניסיון הקודם של הנדל לעבור את אחוז החסימה) עם תומכי זליכה עם תומכי וילף, כולם יחד. וזה כמובן בעייתי, כי ייתכן שחלק ממצביעי טרופר-הנדל עזבו עם טרופר כשהחבילה התפרקה. ויכול להיות שחלק ממצביעי וילף רצו אותה, אבל לא רוצים להצביע לזליכה. ויכול להיות גם ההפך, שיש מי שראו את החיבור הזה, ולמרות שקודם היו תומכים של ארדן או של בנט, החליטו שדווקא החיבור החדש מתאים. אז הצגת הנתונים הקודמים בעייתית, אבל זה מה שיש, ואנחנו מציגים, כדי שתהיה תמונה מלאה יותר.
מה רואים למעלה: את אותם עננים מתורגמים לשאלה אחת: מה הסיכוי שהמפלגה באמת מעל הסף? החלק הכהה של כל ענן הוא מה שנמצא מעל הקו האדום, והמספר שמעליו אומר כמה מהענן זה. ואתם רואים שהחיבור שינה מאוד את המצב, וקירב את הרשימה לאחוז החסימה: בשלושת השבועות הכתומים כמעט כל הענן היה מתחת לקו, ובשני הכחולים כמעט חצי ממנו מעליו. ואתם רואים שגם השבוע, זה לא הספיק כדי להביא את המפלגה לחמישים אחוז (או 51%) סיכוי. כרגע, בשבועיים שסקרנו, ובהתחשב בשגיאות המדגם, הרשימה עומדת על 44%-46%. כמו בהטלת מטבע, עם סיכוי קצת יותר קטן לקבל עץ מפלי (או פלי מעץ). כשפרופ׳ שטיינברג ואני צריכים להחליט מה לעשות בתוצאה הזאת, זה הדבר שאנחנו לוקחים בחשבון. זה – ומה שאמרנו כבר קודם: לתת להם זה לקחת מאחרים. ובמשתמע – להעדיף אותם על אחרים. ואנחנו, גם זה כבר נכתב כאן, לא תמיד יכולים להיות בטוחים שאנחנו הכי מדויקים, אבל כן יכולים להיות בטוחים שאנחנו כל הזמן משתדלים להיות הגונים.
מה בעצם לומדים מכל זה: יסלחו לי חברי הרבים שעוסקים למחייתם בשידורי טלוויזיה – אבל טלוויזיה זה מדיום שאחד מחסרונותיו הוא התביעה להכרעה פסקנית. כללי הטלוויזיה, כפי שהשתרשו בישראל ובמקומות אחרים, מחייבים את הסוקר לומר ״עובר״ או ״לא עובר״, וזה גם במקרה שההפרש בין התוצאה לסף – עשירית האחוז – קטן פי עשרה מטעות הדגימה. אז בטלוויזיה, זה מה שרואים, אבל כאן מותר גם אחרת. כאן תאמר האמת כפי שהיא: שלושה משיבים בסקר של 700 מזיזים את המילואימניקים-הכלכלית מ”עוברים” ל”לא עוברים”. לכן כל כותרת שאומרת “המילואימניקים לא עוברים” או “המילואימניקים עוברים” מתעלמת מהרעש ומתייחסת לתוצאות הסקר כאילו הכל אות.
מה הסקרים כן אומרים? למילואימניקים-זליכה יש תמיכה משמעותית. אנחנו מציגים אותה באחוזים. המפלגה על הגבול שמעבר לו ממתינים ארבעה מנדטים.
