אחוז החסימה

המאמר הזה לא בא לומר ״אל תצביעו למפלגות קטנות״ (כי אין להן סיכוי), או ״הצביעו למפלגות קטנות״ (כי רק אם כל התומכים יתעקשו יהיה להן סיכוי). המאמר הזה בא לומר: דעו היכן נמצא אזור הסיכון, ואז קבלו החלטה מושכלת

אם נעביר אותם, אף אחד לא יבוא בטענות. אם לא נעביר – ועוד איך יהיו טענות. בעיקר כאשר יש סקרים אחרים שמעבירים. בעיקר כאשר ברור שהם ממש על הסף

המתמטיקה יכולה לסייע למחליטים להחליט אם לאחד את ישר וביחד, אבל היא לא יכולה לבטל את הסיכון, גם אם רוב הסקרים מלמדים שמדובר בסיכון לא גדול. החדשות הטובות: בשלישי הבא נוכל להיפטר מהדיון הזה

  הבחירות בתקופת התארגנות. עוד לא ממש עונת הבחירות. עוד לא ממש ברור מי רץ,…

כל עוד לא יוכח אחרת: כרגע המפלגה של וינטר אינה מפלגה שמרחיבה את גוש נתניהו. היא מפלגה שמסכנת אותו

הצבעה למפלגות שמסתובבות באזור של אחוז החסימה, קצת מעל או קצת מתחת, היא ביטוי של לפחות שני דברים: בחירה אידיאולוגית ומצב נפשי

תאמרו: אהה, הנה ההוכחה שסקרים לא שווים שום דבר. הנה ההוכחה שאם הילה מירושלים קמה הבוקר על צד שמאל, היא תשנה את כל תמונת המנדטים

העלאת אחוז החסימה לא שינתה לטובה את המצב. אולי אפילו הרעה אותו. אבל מזה לא נגזרת ודאות שמהלך הפוך – הורדה של אחוז החסימה – תעשה את הדבר ההפוך ותשפר את המצב

לא רוצים איחוד? אולי כדאי לחשוב מחדש

עוד אני כותב על שיטת הבחירות, ומכון הסקרים פיו פרסם מחקר חדש על ארבע מדינות בעולם. מדינות גדולות וחשובות מישראל (לא לנו כמובן): ארה״ב, גרמניה, בריטניה, צרפת. אולי לא תופתעו לגלות שגם בהן יש אזרחים לא מרוצים שרוצים שהשיטה תשתנה. אולי לא תופתעו לגלות שגם במדינות אחרות יש קשר בין שבביעות רצון כללית מהמצב הפוליטי, לבין הרצון לתקן אותו באמצעות תיקון השיטה.