1.
תוצאות הבחירות לא יהיו התוצאות שאתם רואים בסקר האחרון. אם תשחקו קצת בדפים של ״דיוק הסקרים״ שנח סלפקוב הכין, לבחירות 2022 ובחירות 2021, תגלו שהטעות הממוצעת במנדטים לכלל המפלגות של הסקר האחרון היא בסביבות 14 מנדטים ב-2022, ובסביבות 20 מנדטים ב-2021. זה אומר שכל תזוזה נספרת. נניח, אם ש״ס מקבלת בסקר 7 ובמציאות 8, זו סטייה של מנדט. אם ביחד מקבלת בסקר 14 ובמציאות 16, זו סטייה של 2, וכן הלאה. כך ביחס למפלגות, וכך גם ביחס לגושים. ב-2022, טעות מצטברת כוללת בסקר האחרון בסביבות 5 מנדטים לקואליציה, 6 לאופוזיציה, 2 למפלגות הערביות (כולם טעו). מי שמצפה מהסקר האחרון לקלוע למספר המנדטים של כל המפלגות יכול מעכשיו להכין את טענת ״שוב טעיתם״. אין צורך לחכות ליום רביעי הבא.
2.
נדבר על מרכיבים ידועים מראש של אי ודאות. ראשון – שתי מפלגות על סף אחוז החסימה. שימו לב שבסקר שלנו השבוע – היו שלושה – עמך עברה ביום שני, אבל לא ברביעי ושישי. הנדל-זליכה עברו בשני ורביעי, אבל לא בשישי. התזזיתיות הזאת היא מה שמתקבל בדגימה חוזרת של שתי מפלגות ששיעור התומכים בהן קטן, וקרוב מאוד למה שצריך כדי כן או לא לעבור את אחוז החסימה. ובמילים אחרות: אלה שמונה מנדטים שצריך לקחת ממפלגות אחרות או לחלק למפלגות אחרות, לפי תוצאות האמת. אלה שמונה מנדטים שתלויים במידה רבה בנחישות של בוחרי שתי המפלגות האלה להישאר איתן עד הסוף, המתוק או המר. אם אחד מכל עשרה בוחרים שלהן יחליט ביום הבחירות לא לקחת את הסיכון, הן לא יעברו. כרגע יש 55% ממצביעי עמך שאומרים שעוד יש סיכוי שיעברו למפלגה אחרת בתוך הגוש (45%) או לגוש השני (10%). כרגע יש 35% ממצביעי הנדל-זליכה שאומרים שעוד יש סיכוי שיעברו למפלגה אחרת, בתוך הגוש או מחוצה לו (במקרה שלהם, לא לגמרי ברור למה הם מתכוונים כאשר הם אומרים בתוך ומחוץ לגוש – כי המפלגה אומרת שאינה מזדהה עם גוש כלשהו).
מה נלמד מהנתונים האלה? שהסקר אומר מה שהוא אומר, וצריך לדווח מה הוא אומר. אבל המציאות של שתי המפלגות האלה מאתגרת. הן באמת צריכות להחזיק בשיניים כל בוחרת ובוחר, והקהל שלהן עוד לא לגמרי נעול בהצבעה שלו. זה אומר שכדאי לעיין ברצינות בתסריט שבו שתי המפלגות לא עוברות את אחוז החסימה. תסריט בהחלט ריאלי. אבל יש גם אפשרות אחרת, שאחת מהן או שתיהן יעברו.
3.
וינטר יכול לעבור. איך? כי בימים הבאים הוא יטען – ויוכיח בעזרת שלל סקרים, כולל שלנו – שאם הוא נופל, גם גוש הימין נופל איתו. לעומת זאת, אם הוא עובר גוש הימין מתחזק. לא מנצח – אבל מתחזק. למעשה, שלושת הימים הקרובים יהיו מירוץ של נתניהו, שרוצה להוריד את וינטר לאפס, כדי שכמעט כל המצביעים שלו יחזקו את הגוש בדרך הזאת – לעומת וינטר, שיאמר שהסיכוי שיירד לאפס אפסי, ושהדרך הנכונה לחזק את הגוש היא לא לנטוש אותו אלא להצטרף אליו. חצי מנדט של מצביעי ציונות דתית, או עוצמה, או ליכוד, שיקנו את הטענה שלו, יעבירו אותו את הסף, ואכן יחזקו את גוש הקואליציה (אם אתם מניחים שוינטר הוא חלק מגוש הקואליציה).
4.
האם גם הנדל-זליכה יכולים להתחזק? אולי. קודם כל, המצביעים שלהם קצת יותר נאמנים מאלה של וינטר, כך שסכנת ההיחלשות קטנה יותר. ועוד: זו באמת המפלגה היחידה שנותרה למי שרוצים ״בין הגושים״. ועוד: זו ברירת מחדל למי שמאוד קשה להם להחליט. ועוד: כמה פרובוקציות של המגזר החרדי יכולות לסייע להם, כי זה דגל שהנדל מניף כבר הרבה זמן. ועוד: זליכה הוא המועמד היחיד שמבליט כמעט אך ורק את הנושא הכלכלי. יש בוחרים שקשה להם להחליט מה הם רוצים בנושאים אחרים, ויצביעו עבורו פשוט כדי לומר ״הכלכלה חשובה לנו לא פחות מכל הדברים האחרים״. אם כל המרכיבים האלה יצטרפו ביום הבחירות, אולי המפלגה דווקא כן תעבור את אחוז החסימה.
5.
במהלכם של שבועות ארוכים, הסקר שלנו בלט בהקצאת יותר מנדטים למפלגות הערביות לעומת סקרים אחרים. לזה אחראי במידה רבה יוסף מקלדה, הסוקר שאיתו אנחנו עובדים במגזר הערבי. הוא אמר כל הזמן שאחוז ההצבעה במגזר יעלה מאוד לעומת הפעם שעברה. אנחנו הקשבנו, הפנמנו, הכנסנו למערכת השיקולים.
השבוע סקרים אחרים התקרבו למספרים שלנו במגזר הערבי, אבל לא הגיעו עד אליהם. אם הסקר שלנו מזהה נכון את אחוז ההצבעה הצפוי, צריך לקחת בחשבון מנדט או שניים שאצלנו מחולקים למפלגות הערביות, ושהאחרים יצטרכו לקצץ ממפלגות אחרות לטובת המפלגות הערביות. 16 מושבים לערבים, או אפילו 17, הם בהחלט אפשרות בבחירות האלה. כמובן, ככל שיהיו יותר, כך יירד הסיכוי של אחד מהגושים להתקרב ל-61 ללא שותפות עם הערבים, שכולם התחייבו לא לבסס עליה את הקואליציה הבאה.
לכל סקרי המדד / חדשות 13 במערכת הבחירות
6.
נדבר על עוד מרכיבים של אי ודאות, מעבר לשתי מפלגות הסף. הבא בתור – קמפיין המפלגה הגדולה. זה מה שמנסים כעת לעשות בשתי המפלגות הגדולות, שלפי הסקר אינן כל כך גדולות. נכון להיום, שתיהן יחד מסתובבות באיזור הארבעים מנדטים. שתיהן יחד רוצות להעלות את הנתון הזה לאיזור החמישים-שישים. זה לא יהיה מהלך קל, אבל כן יהיה מהלך שראינו בפעולה במערכות בחירות קודמות.
למה הוא לא יהיה קל? כי אחרי שישראל ראתה ראש ממשלה עם שישה מנדטים, הטיעון שנוגע לחשיבות המפלגה הגדולה איבד קצת מכוחו. וגם: כי בצד של האופוזיציה, לאיזנקוט אין מעמד של מנהיג בלתי מעורער, ולכן כוח המשיכה שלו יותר קטן – ובצד של הקואליציה, יש בוחרים רבים שרוצים קואליציה אבל מרגישים שהליכוד היא מפלגה שאיבדה את דרכה ואת ערכיה.
ומצד שני – שתי המפלגות יעבדו קשה כדי לשכנע אתכם שהלגיטימציה שיש למפלגה גדולה יותר מול יריבתה, ומול המפלגות האחרות בגוש, תהיה מרכיב מכריע בדרך להקמת הקואליציה הבאה. אם יצליחו, המפלגות הגדולות יגדלו עוד. זה יהיה כמעט בכל המקרים על חשבון מפלגות אחרות בגוש שלהן. לכן, זה בהחלט עשוי להוביל לסטייה משמעותית מהסקרים ברמת המפלגה, אבל הרבה פחות מזה ברמת הגוש.
7.
עוד מרכיב של אי ודאות. הביטו בסקר. 28% מהבוחרים עדיין אומרים שייתכן שיעברו למפלגה אחרת בתוך הגוש שלהם. עוד 3% מדברים על אפשרות מעבר לגוש אחר. עוד 4% מדברים על אפשרות שלא יצביעו. אלה שליש מהבוחרים שאומרים שהצבעתם עוד עשויה להשתנות. אחד מכל שלושה. המון. לעובדה שאת הסקר האחרון אתם רואים ארבעה ימים לפני הבחירות יש משמעות. היא משאירה אתכם בערפל – זו הייתה כוונת המחוקק. אנחנו – הסוקרים – נמשיך לסקור. אנחנו נראה לאן זזים מצביעים בימים הקרובים. גם הפוליטיקאים ימשיכו להזמין סקרים. גם הם יראו לאן זזים מצביעים בימים הקרובים. אבל אתכם משאירים בחושך. בעיני, זו החלטה שגויה של המחוקקים. אבל אנחנו אזרחים שומרי חוק. אז אנחנו נדע – ואתם לא.
8.
לנוכח אי הודאות, מה אנחנו בכל זאת יודעים? התשובה היא: לא מעט.
אנחנו יודעים שבכל תסריט שנובע מרוב הסקרים הנוכחיים, יש יתרון מסוים לאופוזיציה. היא כנראה תזכה ליותר מושבים. אלא אם…
אנחנו יודעים שכמעט בכל תסריט שנובע מרוב הסקרים הנוכחיים, קשה לדמיין תוצאה של 61 לאחד הגושים. אלא אם…
אנחנו יודעים שלליכוד יש קושי להחזיר אליו בוחרים. אנחנו יודעים שהמפלגות החרדיות כנראה לא יתחזקו בהתאמה לצמיחה של המגזר החרדי (אסקריא, השותפים שלנו שמומחים למגזר החרדי, דגמו השבוע כמות גדולה במיוחד של משיבים, דיגיטלי וטלפוני). אנחנו יודעים שהערבים כן יתחזקו, באופן שקצת יקרב אותם לייצוג שהולם את גודלו של המגזר הערבי.
9.
אלא אם… מה יכול להביא בכל זאת לניצחון אמיתי של הקואליציה? אם יתברר שיש תקלה משמעותית מאוד באופן שבו נערכים ומנותחים רוב הסקרים בישראל. אם יתברר, בדיעבד, שהפנלים הפסיקו לספק מידע אמין במידה סבירה. ושגם הסקרים הטלפוניים נכשלים באספקת מידע אמין במידה סבירה. אם יתברר לרוב הסוקרים שיש צורך באתחול של השיטה עצמה. וכמובן, גם אם יתברר שפתאום, בימים האחרונים, אחרי חודשים ארוכים של יציבות גם מול טלטלות קשות (כמו מלחמה), ציבור גדול מאוד שעזב את הקואליציה יחליט לחזור אליה. המספרים כרגע לא מראים שזה מה שקורה. המספרים כרגע לא רומזים שזה מה שעומד לקרות. אבל כל אזרח יכול לשנות את דעתו ברגע האחרון, מאחורי הפרגוד. כאמור, שליש מהם אומרים שהם עוד עשויים לעשות את זה.
10.
אלא אם… מה יכול להביא בכל זאת לניצחון אמיתי של האופוזיציה? התסריט הסביר ביותר שיביא לתוצאה כזאת הוא קריסה באחוז ההצבעה במעוזים של הקואליציה, בעיקר הליכוד, אבל גם בציבור החרדי (בציבור הזה, גם הצבעת מחאה בלתי צפויה למפלגות הקטנות, בשיעור גבוה מכפי שנראה בסקרים, יכולה לחולל שינוי שיש לו משמעות). מה הסיכוי שדבר כזה יקרה? נשקול את הבעד והנגד.
בעד: בוחרי קואליציה מייחסים חשיבות פחותה לבחירות האלה לעומת בוחרי אופוזיציה. שיעור מי שאומרים שאלה בחירות גורליות במיוחד גבוה הרבה יותר בקרב בוחרי האופוזיציה. לכן, ברור שהם יבואו במספרים גדולים. אבל בוחרי קואליציה, שרבים מהם חושבים שאלה בחירות ״כמו כל בחירות״, אולי יבואו פחות. ועוד: שיעור הבוחרים שאומרים, גם בסקר האחרון, שיצביעו ב״ודאות״ גבוה יותר באופוזיציה. אולי גם זה סימן, אם כי הפער לא גדול. ועוד: בוחרים לא אוהבים לקפוץ על עגלה של מפסיד. ארבעה מכל עשרה מצביעי קואליציה לא בטוחים שהמחנה שלהם עומד לנצח. ונכון – באופוזיציה הנתון הזה עוד יותר גבוה. אבל היסטורית, לבוחרי קואליציה יש נטייה לביטחון עצמי ולבוחרי אופוזיציה לא (מסיבות מובנות). כך שבמקרה שלהם, אובדן הביטחון העצמי עשוי להשפיע יותר.
נגד: המספרים לא מראים סיכוי גדול שזה יקרה. מעט מאוד בוחרי קואליציה עוד שוקלים מעבר לאופוזיציה. מעט מאוד בוחרי קואליציה אומרים שלא יבואו להצביע. צריך לקחת בחשבון את האפשרות של הערכת חסר מסוימת של מצביעים שקשה להגיע אליהם, נניח של ש״ס. צריך לקחת בחשבון אפשרות של ״חזרה הביתה״ ברגע האחרון של מצביעי קואליציה שעזבו. צריך לקחת בחשבון שכמחצית מהבוחרים היהודים מעדיפים את נתניהו כראש הממשלה (היתרון הברור של איזנקוט בציבור כולו נובע מההעדפה הגורפת של בוחרים ערבים). הערבים מראים סימני התחזקות, מה שמקשה לקפוץ לתקרת ה-61.
סדרת הבחירות של הקיפוד והשועל: 5 פרקים בעשרה ימים
האזינו: גלדסטון נגד ד׳יזראלי, ולמה המנצח מנצח
האזינו: האם הבחירות משקפות את רצון העם?
האזינו: תתחדשו, יש לכם שיטת בחירה!
