המאמר הזה לא בא לומר ״אל תצביעו למפלגות קטנות״ (כי אין להן סיכוי), או ״הצביעו למפלגות קטנות״ (כי רק אם כל התומכים יתעקשו יהיה להן סיכוי). המאמר הזה בא לומר: דעו היכן נמצא אזור הסיכון, ואז קבלו החלטה מושכלת
הנה הדבר העיקרי שצריך לומר על מעברים. הבחירות האלה מתאפיינות – לפי הסקרים – בהרבה מאוד בוחרים שעברו מגוש הקואליציה לגוש האופוזיציה, ובמעט מאוד בוחרים שעברו מגוש האופוזיציה לגוש הקואליציה
איך יכריע הבוחר בין הנרטיבים? משטר דמוקרטי נשען על החלטה לא בהכרח מושכלת של המון רב
נניח שמציעים לכם לשים אלף שקלים בקופה תחת התנאים הבאים: אם לאחר הבחירות אמיר אביבי ימונה ל״שר חיצוני״, כפי שנתניהו הבטיח לו לאחר ששיבץ אותו לא ריאלי ברשימה, תקבלו אלפיים שקלים. אם לאחר הבחירות אמיר אביבי לא ימונה ל״שר חיצוני״ תאבדו את האלף. הייתם מהמרים?
יציבות בשטח אפשרה יציבות בדעת הקהל. הטלטלות רובן מלאכותיות – תוצאה של ספין שלא מזיז בוחרים – או תנודתיות של הסקרים – או שינויים ארגוניים בהרכבי המפלגות
המתמטיקה יכולה לסייע למחליטים להחליט אם לאחד את ישר וביחד, אבל היא לא יכולה לבטל את הסיכון, גם אם רוב הסקרים מלמדים שמדובר בסיכון לא גדול. החדשות הטובות: בשלישי הבא נוכל להיפטר מהדיון הזה
דווקא במקום שבו יש תוכנית עבודה פחות או יותר סבירה, וינטר מבקש לעצור. לעומת זאת, במקום שבו יש חלום יפה, בלי תוכנית עבודה, וינטר מבקש לשכנע שהוא מחזיק בכיסו את ״הפתרון האחד״
סמל הוא דבר גמיש, וכמו במקרה של ״פרס יחלק את ירושלים״ או של ה״צ׳חצ׳חים״, הקרב הוא לעיתים קרובות על השאלה מי יצליח לטעון את הסמל במשמעות הרלבנטית לרגע פוליטי נתון
הבחירות בתקופת התארגנות. עוד לא ממש עונת הבחירות. עוד לא ממש ברור מי רץ,…
כל עוד לא יוכח אחרת: כרגע המפלגה של וינטר אינה מפלגה שמרחיבה את גוש נתניהו. היא מפלגה שמסכנת אותו
