מצבם של הישראלים בקבוצת הקטסטרופה: רק אחד מכל חמישה מהם משוכנע שישראל היא המקום הטוב ביותר לגדל בו את ילדיהם. וזה לפני שהפסידו בבחירות של 2026 – אם יפסידו בהן
כולם ״ליכודניקים״, לפחות לכאורה, לפחות אם אנחנו מקבלים את הטענה שפעם ליכוד תמיד ליכוד. אבל מקרב הנאמנים למפלגה רוב גדול חושבים שהנושא הכי חשוב בבחירות הקרובות הוא הרפורמה המשפטית. לעומתם, מקרב העוזבים את הליכוד – 6% בלבד חושבים כך
העלאת אחוז החסימה לא שינתה לטובה את המצב. אולי אפילו הרעה אותו. אבל מזה לא נגזרת ודאות שמהלך הפוך – הורדה של אחוז החסימה – תעשה את הדבר ההפוך ותשפר את המצב
תומכי הליכוד ותומכי עוצמה יהודית, שדומים בהרבה מאוד מאפיינים ועמדות, חושבים שהם שונים
את קו התפר שבין הגושים אפשר לתאר בשתי דרכים. אפשר לתאר אותו כמקום טקטי. מאגר קולות פוטנציאלי של מי שלא יודעים באיזה גוש הם רוצים, ולכן יעדיפו את העמימות של האמצע. אפשר לתאר אותו גם כמקום ערכי, כפי שעושה גנץ. המקום שבו לא מפרידים אלא מחברים
המידע שמוצג כאן הוא נספח למאמר של שמואל רוזנר ב-N12 על הקירבה והריחוק בין…
למה שארדן לא יבקש להיות ראש הממשלה, עם מפלגה של שישה או שבעה מנדטים. הרי כבר הוכח שזה אפשרי, ובנט הוא האחרון שיוכל להתלונן על תביעה כזאת
הפער המשמעותי באמון – הפער לטובת נתניהו לעומת הקואליציה – הוא דווקא בקרב בוחרי הקואליציה, הקהל שאותו נתניהו רוצה להחזיר אליו
יש נתון מעניין, ששווה לבחון מעת לעת: מה חושב הציבור על מה שיקרה בבחירות. זה דומה, במידה מסוימת, לבחינה של אתרי ההימורים שיש בהם שאלה על הבחירות
ישר זאת המפלגה שבנט מאבד לה הכי הרבה תומכים כרגע. בקובץ הנתונים שבחנו, בנט מאבד לישר פי שלושה יותר ממה שישר מאבדת לבנט
