מכאן החידה: מדוע הליכוד, ונתניהו, נלחמים במפלגה שמעבר שלה מבטיח לקואליציה את מספר המנדטים הגדול יותר?
הנה סדרת מספרים: 69, 66, 67, 64, 69, 67, 69, 72, 67, 67, 66, 65, 66, 65. האם אתם מזהים כאן תנודתיות רבה?
רוב גדול של ישראלים נמצאים בשני מחנות שינוי. יש מי שרוצים שינוי שמשמעותו ״אותו כיוון אבל יותר״. יש מי שרוצים שינוי שמשמעותו ״כיוון אחר״. ודווקא מי שלא נמצאים בשני המחנות האלה, הם שעשויים להכריע את גורל הבחירות
פרופ׳ שטיינברג ושמואל רוזנר משיבים לשאלות על סקרים, שאלונים, הטיות, דגימה, שקרים, פערים, אתיקה, סטטיסטיקה, הצבעה, דתיות, דמוגרפיה, אמינות, אחוז החסימה, דיוק – ועל כדורים בצבע כחול וכדורים בצבע אדום
המאמר הזה לא בא לומר ״אל תצביעו למפלגות קטנות״ (כי אין להן סיכוי), או ״הצביעו למפלגות קטנות״ (כי רק אם כל התומכים יתעקשו יהיה להן סיכוי). המאמר הזה בא לומר: דעו היכן נמצא אזור הסיכון, ואז קבלו החלטה מושכלת
הנה הדבר העיקרי שצריך לומר על מעברים. הבחירות האלה מתאפיינות – לפי הסקרים – בהרבה מאוד בוחרים שעברו מגוש הקואליציה לגוש האופוזיציה, ובמעט מאוד בוחרים שעברו מגוש האופוזיציה לגוש הקואליציה
איך יכריע הבוחר בין הנרטיבים? משטר דמוקרטי נשען על החלטה לא בהכרח מושכלת של המון רב
נניח שמציעים לכם לשים אלף שקלים בקופה תחת התנאים הבאים: אם לאחר הבחירות אמיר אביבי ימונה ל״שר חיצוני״, כפי שנתניהו הבטיח לו לאחר ששיבץ אותו לא ריאלי ברשימה, תקבלו אלפיים שקלים. אם לאחר הבחירות אמיר אביבי לא ימונה ל״שר חיצוני״ תאבדו את האלף. הייתם מהמרים?
יציבות בשטח אפשרה יציבות בדעת הקהל. הטלטלות רובן מלאכותיות – תוצאה של ספין שלא מזיז בוחרים – או תנודתיות של הסקרים – או שינויים ארגוניים בהרכבי המפלגות
המתמטיקה יכולה לסייע למחליטים להחליט אם לאחד את ישר וביחד, אבל היא לא יכולה לבטל את הסיכון, גם אם רוב הסקרים מלמדים שמדובר בסיכון לא גדול. החדשות הטובות: בשלישי הבא נוכל להיפטר מהדיון הזה
