לכל מפלגה יש פוטנציאל. לכל מפלגה יש אפשרות לממש את כולו, או את חלקו. דוגמה: אם יש בישראל 25% אחוזים שתיאורטית היו שוקלים להצביע לליכוד (זה לא הנתון המדוייק, אבל הוא קרוב לזה בקרב יהודים), זה לא אומר שהליכוד יקבל 25%, אלא שיש לו פוטנציאל למקסימום כזה, שממנו יממש חלק. השאלה איזה חלק משמעותית מאוד, משום שבעוד שמה שמעל התקרה לא חשוב (אין טעם להציע את הליכוד למי שזו מפלגה שלא היה שוקל בכל מקרה), מה שמתחת הוא מה שעליו מתנהלת תחרות. ולמה תחרות? משום שמתוך ה-25% התיאורטיים ששוקלים את הליכוד, רבים שוקלים עוד מפלגות. כלומר – הם שוקלים את הליכוד אבל גם את ישראל ביתנו, או את ש״ס, או את ישר. כל מפלגה רוצה להגיע הכי קרוב לתקרת הפוטנציאל שלה. כל מפלגה נאבקת עם מפלגות מסויימות על פלח הבוחרים ששוקל את שתיהן.
כל זה אולי ברור, אבל כדאי בכל זאת להזכיר ולהבהיר לפני שמראים מספרים, ומנסים להבין את משמעותם. בשבועות האחרונים בחנו האם בוחרים ישקלו להצביע למפלגות שונות, או האם יפסלו מפלגות שונות על הסף. כלומר, האם יש להם פתיחות כלשהי לשקול מפלגה ספציפית (גם אם כרגע הם נוטים למפלגה אחרת), ואיזה מפלגות אין להם שום פתיחות לשקול ולא משנה איזה נימוקים יציעו להם. דוגמה: נניח שאתם אומרים כרגע שתצביעו לביחד – האם תסכימו לשקול גם את הציונות הדתית, אם אומר לכם שיש לי הסבר טוב למה זו מפלגה שמתאימה לכם יותר. יכול להיות שהתשובה כן, וזה אומר שאתם נמצאים במאגר הפוטנציאלי של בוחרי הציונות הדתית (כי אם יציגו טיעון משכנע, אתם פתוחים לשמוע), יכול להיות שהתשובה היא ״אנחנו פוסלים את הציונות הדתית״, ואז אין טעם לפנות אליכם, כי כנראה שביחס למפלגה הזאת כבר גיבשתם דעה נחרצת שמוציאה אתכם ממאגר הבוחרים הפוטנציאלי שלה.
באופן כללי, לרוב המפלגות יש יותר פוסלים משוקלים. שיעור גדול מאוד מהבוחרים בישראל לא מוכנים לשמוע על עוצמה יהודית. ואם תרצו לדייק: 39% מהבוחרים היהודים סימנו פסילה של המפלגה. אם תוסיפו לאלה (לא מדדנו, אבל זה הימור די בטוח) גם רוב גדול של הערבים יתברר שכמחצית מהבוחרים בישראל פוסלים אקטיבית את המפלגה. לא רק שהם לא שוקלים אותה (21% מוכנים לשקול אותה), אלא שהם מודיעים מראש: זו פסולה, חבל על זמנכם.
מהמפלגות העיקריות, שכרגע עוברות בכל הסקרים ואין ספק שייכנסו לכנסת, ישר היא זו שהמאזן שלה הוא החיובי ביותר. יחסית מעט פסילות (24% מהיהודים), יחסית הרבה פוטנציאל (34% מהיהודים). זה אומר שהמפלגה עדיין רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה, שהוא בסביבות 35 מנדטים (איך מגיעים למספר כזה? 15 מנדטים למפלגות ערביות, כלומר, 105 מנדטים לחלק למפלגות יהודיות. 36% מ-105 מנדטים זה בערך 35 מנדטים – הכל כמובן משוער ונתון לשינויים). אבל לא בטוח שהמאזן החיובי הוא הדבר החשוב. יכול להיות שהדבר החשוב הוא הפער בין פוטנציאל לבין מימוש. קחו לדוגמה את הדמוקרטים, המפלגה שמאזנה הכי שלילי מכל אלה שמוצגות כאן. למה הוא שלילי? כי רבים מאוד פוסלים אותה, ושיעור השוקלים אותה לא גדול.
אבל רגע: כמה זה לא גדול? לפי הניתוח הזה, הפוטנציאל של הדמוקרטים – שיעור היהודים בישראל ששוקלים להצביע למפלגה (ולדמוקרטים יש פוטנציאל מסויים גם בקרב מצביעים ערבים), הוא 17%. מעט יחסית לישר, או לליכוד. אבל כמה זה יחסית למימוש? לפי ממוצע הסקרים המשוקלל של המדד, לדמוקרטים 10 מנדטים. אבל 17% זה הרבה יותר מ-10 מנדטים. זה קרוב ל-18 מנדטים מקרב היהודים (ונגיד עוד אחד או שניים מקרב הערבים). כלומר, מי שמדמיינים את הדמוקרטים עם 15 מנדטים בבחירות האלה לא לגמרי הוזים. הם מבחינים בפוטנציאל, שהשאלה אם המפלגה תממש אותו או לא תלויה בהרבה מאוד גורמים, שחלקם בשליטת המפלגה (כמה הקמפיין מוצלח, כמה המועמדים נמנעים מלומר דברים בעייתיים), וחלקם פחות (כמה הקמפיין של מפלגות אחרות מוצלח, איזה שיקולים אסטרטגיים ואחרים מניעים את המצביעים).
כשאנחנו מצליבים את מי שאומרים שהם מתכוונים להצביע לדמוקרטים עם מי שאומרים ששוקלים את הדמוקרטים, מתברר שהמימוש כרגע הוא 61%. כלומר, מכל מאה ישראלים שמוכנים לשקול את הדמוקרטים יש כרגע 61 שאומרים שאם הבחירות היו היום הם היו מצביעים לדמוקרטים. אבל – וזה אבל חשוב: מכל מאה ישראלים שמצביעים לדמוקרטים יש כרגע 75 שאומרים שהם שוקלים גם את ישר. ובמילים אחרות: הדמוקרטים יכולים לעלות הרבה מאוד (מ-61 למאה), ויכולים גם לצלול ולאבד שלושה מכל ארבעה מצביעים שלהם (מה שינחית אותם מתחת לאחוז החסימה). האם סביר שזה יקרה? התשובה היא לא, בגלל שאלה אחרת, שמלמדת אותנו שבוחרי הדמוקרטים די בטוחים בהצבעה שלהם, כך שלא סביר שלפתע כולם ינטשו את המפלגה. ומצד שני, יש מפלגות אחרות שבאות מבחינתם בחשבון, כך שיאיר גולן וחבריו לא יכולים לישון על משמרתם.
הבעיה עם מדידת פוטנציאל היא כמובן בעיה של עודפות. אם ניקח את כל הפוטנציאל של כל המפלגות, נגלה שאנחנו צריכים 200 או 250 מנדטים כדי לממש אותו. בחירות הן משחק סכום אפס, שבו מימוש פוטנציאל של מפלגה אחת בא על חשבון מימוש פוטנציאל של מפלגה אחרת. ובכל זאת, יש טעם למדוד פוטנציאל, כי הוא מאפשר לראשי מפלגות מה בטווח היכולת שלהם ומה מעבר לו, והוא מאפשר להם לזהות את הקהלים שיש טעם להתמקד בהם, והוא מאפשר להם לזהות עם מי הם מתחרים על מי.
מעניין אתכם לדעת מי מתחרה עם מי? ניתן דוגמה: 11% מהבוחרים ששוקלים את הליכוד שוקלים גם את ישר. 40% מהבוחרים ששוקלים את הליכוד שוקלים גם את עוצמה יהודית. לליכוד יש תחרות קשה עם עוצמה יהודית, ואין לו תחרות כל כך קשה עם ישר – אם כי, כפי שכולנו מבינים – אובדן קולות לישר עשוי להתבטא באובדן השלטון, ולעומת זאת אובדן קולות לעוצמה יהודית משאיר את הבוחרים במסגרת ה״גוש״.
שורה תחתונה? במקום שורה תחתונה נבטיח הבטחה: מחר-מחרתיים נציג כאן עוד ניתוח כזה, עם עוד מספרים ועוד הסברים.
