פוליטיקה, חברה, תרבות וזהות בישראל

לכמה מנדטים בנט וסמוטריץ׳ יכולים להגיע (או לצלול…)

 

נפתח בתזכורת: אנחנו מקיימים הבטחה. לפני יומיים, כאשר שאלנו לכמה מנדטים הדמוקרטים יכולים להגיע (או לצלול…), הבטחנו עוד ניתוח עם עוד הסברים על עוד מפלגות. אז עכשיו מקיימים.


נוסיף עליה אזהרה: במאמר הזה יהיו כמה הסברים טכניים, שחלקם נדרשים לנוכח שאלות שקיבלתי על המאמר הקודם.


עכשיו נסביר: אנחנו משתמשים בכמה סקרים ששאלנו בהם שאלות מגוונות על הצבעה (למי היית מצביע), על פוטנציאל הצבעה (למי היית שוקל להצביע), על הסתייגות מהצבעה (את מי היית פוסל), ועוד כמה שאלות שיש להן קשר לנושא שלנו, כמו בטחון בהצבעה (זו שאלה שהצגנו בכמה דרכים שונות). המטרה של איחוד השאלות הללו בניתוח אחד היא לזהות כמה מפלגות שונות קרובות או רחוקות כרגע מהמקסימום שהן יכולות לשאוף אליו, או מהמינימום שהן עלולות להידרדר אליו. לתרגיל הזה יש גם חסרונות. הוא עלול להיות קצת מבלבל – אני יודע, כי זה קרה לכמה קוראים של המאמר הקודם. אל תנסו לחבר תוצאות של שאלות שונות כדי לחפש ״מאה אחוז״. כל שאלה נותנת תשובה נפרדת, ויש לפעמים חפיפות (מישהו שגם מצביע למפלגה וגם שוקל אותה), או חוסרים (מישהי שלא שוקלת ולא פוסלת ולא מצביעה למפלגה), או סתם דברים שלא מתחברים לאחרים (בטחון בהצבעה למפלגה שבחרת), ויש גם את העובדה שחלק מהסקרים ששימשו לניתוח לא כוללים ערבים, או חרדים, או גם וגם (ואחד הסקרים כולל כמעט רק מצביעי קואליציה). אנחנו משתדלים להציג כאן רק את מה שאפשר וברמת אמינות טובה, ולהסביר בפירוט מה כן אפשר ומה אי אפשר ללמוד מהנתונים.


נתקדם ונזכיר למה מתייחס עניין הפוטנציאל והמימוש: מפלגה שרוב גדול של בוחריה (בסקרים כרגע) אומרים כרגע שהם לא בטוחים שיצביעו לה (ביום הבחירות) היא מפלגה בסיכון גבוה. היא יכולה להידרדר מאוד, ואם גם כך אין לה הרבה מנדטים, אולי אפילו להיעלם. כחול לבן של בני גנץ היא מפלגה כזאת. גם ככה היא לא עוברת את אחוז החסימה, וגם מעט התומכים שיש לה אומרים ״בכלל לא בטוח שנתמוך בה ביום הבחירות״. אלה אמנם תומכים נאמנים אם נשארו עם המפלגה עד עכשיו, אבל אלה גם תומכים מפוכחים, שמבינים שהצבעה לכחול לבן, כפי שהיא נראית כעת, היא הצבעת מחאה עקרונית יותר מאשר הצבעה אפקטיבית. לא שיש משהו פסול בבחירה כזאת – אבל ברור שזאת הבחירה.


מה השאלה שמפלגה כמו כחול לבן צריכה לשאול את עצמה? האם יש במרחב הישראלי בוחרים שעוד אפשר לשכנע אותם להצביע לנו. נניח שלגנץ יש עשרה בוחרים, ויש רק עוד אדם אחד בכל מדינת ישראל שאומר שישקול להצביע לגנץ – במקרה כזה כנראה שאין לגנץ סיבה להתאמץ. גם אם יצליח לשכנע את כל מי שאפשר, הוא יעלה מעשרה בוחרים לאחד עשר. זה לא מספיק. לעומת זאת, אם יש מיליון בוחרים שמוכנים לשקול להצביע לגנץ, פוטנציאל הצמיחה שלו הוא מעשרה למיליון ועשרה, ומזה הוא עשוי להסיק שעוד יש טעם להתאמץ. יש חלום (גם אם הסיכוי לממש אותו קטן).


במאמר הקודם התמקדנו בעיקר בדמוקרטים, אם כי הזכרנו גם כמה נתונים שנוגעים למפלגות אחרות. בזה נרחיב עכשיו, ונתמקד בשתיים: הציונות הדתית וביחד.

 

תחזית האירועים של המדד: האם נתניהו יהיה ראש ממשלה בסוף השנה? בואו להשתתף 


הביטו בגרף: ביחד נמצאת בשורה השלישית, ובטור הלפני אחרון אם מסתכלים מימין לשמאל. בשורה של ביחד יש מספר שמוקף במסגרת כתומה: המספר הזה מבטא את שיעור המצביעים לביחד (למי היית מצביע היום) מתוך שיעור השוקלים את ביחד (איזה מפלגות היית שוקל). במילים אחרות. נניח שיש מאה ישראלים ששוקלים את ביחד כאפשרות להצבעה, כיום 62 מהם גם אומרים שיצביעו למפלגה. כלומר – יש עוד 38 בוחרים שנפתלי בנט יכול לנסות לשכנע – כי הם שוקלים את המפלגה שלו – להצטרף למסע הפוליטי שלו. ה-38 בוחרים האלה הם פוטנציאל לא ממומש של ביחד.


כאמור, זה האחוז במסגרת הכתומה, אבל לצידו יש עוד מספרים שנוגעים לביחד. אלה לא מספרים שמבטאים את פוטנציאל העלייה של המפלגה – כמה מצביעים לה בתוספת השוקלים אותה – אלא את פוטנציאל הירידה שלה – כמה מצביעים לה אבל שוקלים גם מפלגות אחרות. הביטו בשורה של ביחד בטור האחרון. שם מופיע המספר 59%. זה אומר שמכל מאה מצביעים נוכחיים של ביחד, 59 שוקלים גם את ישר כאפשרות להצבעה. כלומר – קודם אמרנו שבנט יכול לנסות לשכנע עוד 38 בוחרים להצטרף אליו. אלא שבמקביל, הוא צריך להחזיק 59% מהמצביעים שלו כדי שלא יעברו לישר. ואם תביטו בשורות נוספות תגו שיש לו אתגר גם מול ישראל ביתנו (28% מהבוחרים שלו מכניסים את ליברמן לרשימת ה״נשקול״ שלהם).


כמו שאפשר לראות, ביחד איננה מפלגה שהבוחרים שלה מועדים במיוחד לזליגה לגוש הקואליציה. מעטים מהם שוקלים את הליכוד (5%) ועוד פחות מפלגות אחרות בגוש הליכוד (כאן צריך לדייק ולומר: הניתוח הזה, מכל מיני סיבות טכניות, לא כולל חרדים. זה לא משנה הרבה את מה שרואים בו לעומת המצב שבו היינו כוללים חרדים, אבל קצת כן). ומצד שני, זו מפלגה מועדת מאוד לזליגה למפלגות אחרות באותו גוש. למעשה, מכל המפלגות שרחוקות מאחוז החסימה, זו המפלגה הפריכה ביותר כרגע. רק כחמישית מהבוחרים שלה אומרים שההחלטה שלהם להצביע לה סופית. הממוצע המשוקלל של המדד נותן לה כרגע 13 מנדטים על סמך כל הסקרים. זה אומר שמהם יש רק 3 בטוחים (וברור שאם המפלגה תרד קרוב יותר לאחוז החסימה, גם מי שאומרים שהם בטוחים לא יישארו בטוחים – לא שזה מה שצפוי לקרות, אבל בנט בוודאי מודע לרמת הפריכות של המפלגה שלו).


עכשיו הביטו בציונות הדתית. למנהיגיה יש בעיה: אין לה פוטנציאל גדילה. היא ניצבת על סף אחוז החסימה (4.8 בממוצע הסקרים המשוקלל) בלי אפשרות לגדול הרבה. מכל המפלגות שמוצגות כאן, זו המפלגה שהכי קרובה למימוש מלא של המאגר שלה. 79% מהשוקלים אותה גם מתכוונים להצביע לה. אם בנט יכול להסתכל על 38 מצביעים שעוד יש לו לצרף בכל מאיה של בוחרים פוטנציאלים, סמוטריץ׳ מביט בתקרה נמוכה. יש לו מעט מנדטים, ורק בערך רבע להוסיף עליהם. וכמובן, גם הוא מתמודד עם תחרות. יותר ממחצית בוחריו שוקלים גם את עוצמה יהודית, רבע מהם שוקלים גם את הליכוד. אם ידשדש על סף אחוז החסימה, הם עלולים לנטוש אותו (צפו לקמפיין געוואלד של המפלגה הזאת – או לאיחוד שלה לרשימה אחת עם מפלגה נוספת).


לציונות הדתית אין בעיה קשה של פריכות כרגע. קרוב למחצית מבוחריה אומרים שהחלטתם לגמרי סופית. זה פי שתיים יותר משיעור מצביעי בנט שבטוחים שיצביעו לו. אבל – וזה אבל גדול – לא ברור שיש לציונות הדתית מהיכן לקלוט מצביעים שיחזקו אותה. שימו לב שרק מעט מצביעים של מפלגות אחרות שוקלים אותה. ונוסיף על כך עוד נתון: מקרב המתלבטים רק שיעור זעום ממש – משהו שקרוב יותר לאחוז מאשר לחמישה אחוז – שוקלים להצביע לה.


מדובר בשתי מפלגות שהמצב שלהן כמעט הפוך: אחת עם בסיס בוחרים קטן ונאמן שאין לו הרבה לאן לגדול. אחת עם בסיס בוחרים הרבה יותר גדול, הרבה פחות נאמן, שיש לו הרבה לאן לגדול ועוד יותר לאן לרדת. מפלגה שיש לה תשתית אידיאולוגית עם קבוצת בוחרים קשיחה מול מפלגה שדי ברור שהיא פלטפורמה חד פעמית לצורכי הבחירות של 2026. מפלגה שהקושי העיקרי שלה הוא ״זה מה שיש״ מול מפלגה שהקושי העיקרי שלה הוא ״איך להגיע למה שאפשר״.


עוד שלוש הערות קצרות על הנתונים:


1. 8% מבוחרי הליכוד שוקלים את ישר. רק 2% מבוחרי ישר שוקלים את הליכוד. התנועה הגושית נוטה לכיוון האופוזיציה (6% מבוחרי הליכוד שוקלים את ליברמן, מול 1% מבוחרי ליברמן ששוקלים את הליכוד).
2. גם הבוחרים של עוצמה יהודית עוד מסתכלים על מפלגות באופוזיציה. לא המונים, אבל גם לא מעט. לעומת זאת, כמעט אף בוחר של מפלגות אופוזיציה לא מסתכל על עוצמה יהודית כאופציה.
3
. זה לא נמצא על הגרף, אבל גם בחינה מי שעדיין מתלבטים מגלה נטייה למפלגות אופוזיציה, בעיקר ישר.

 

יובל מלחי, למה אתה כל כך חיובי? האזינו להסכת הקיפוד והשועל

, , , , , , , , , , ,