פוליטיקה, חברה, תרבות וזהות בישראל

הרבה רעש, והצליל העיקש של השוק הנייד

 

 

הנה הצעה. לא בטוח שהיא תשמח את המנהלים החרוצים שעבורם אני מכין את הסקר השבועי של חדשות 13. אצלם, במשדרים, עוקבים בזכוכית מגדלת אחר תזוזות בתחזית המנדטים. זה טבע המקצוע, וטבע השיח, ואולי כך גם נכון שיהיה, עד גבול הטעם הטוב. אבל בכל זאת אציע: כמעט כל מה שאנחנו רואים בסקרים כעת הוא רעש. הליכוד ושאר מפלגות הקואליציה מקבלות ברוב הסקרים, כולן יחדיו, משהו שבין 48 מנדטים ל-52 מנדטים. זה רעש. אם בשבוע שעבר ראיתם סקר עם 48, והשבוע עם 52 – זה רעש. למה רעש? כי אם תעמיקו בנתונים, תגלו, כמעט תמיד, שיש סיבה לא מהותית לשינוי. פעם מפלגה ערבית שמקבלת עוד מנדט, פעם מפלגה שצוללת קצת מתחת לאחוז החסימה. או מפלגה שעוברת את אחוז החסימה, בתסריט כזה, או אחר, או שיש מנדט שיושב על הקצה ומתנדנד בחלוקת המנדטים לפי בדר-עופר. וכן הלאה. רעש. וכל עוד תמונת המערכה לא תתברר – זה יקרה עוד קצת יותר מחודש, כאשר יוגשו הרשימות הסופיות – נמשיך לשמוע רעש. כמובן, הוא יפסיק להיות רעש אם הקואליציה תתחיל לטפס ל-56 או ל-59, או למעלה מזה. או אם תתרסק ל-45 או פחות מזה. אבל כל עוד היא מתנדנדת הלוך ושוב באזור שהגדרתי, או קצת מעל או מתחת, אנחנו בשלב הרעש.

הרעש, אם כורים אוזן, מאפשר לשמוע פה ושם גם צליל.

 

הירשמו לפאנל הסקרים של המדד – ושתפו אותנו בעמדותיכם

ועוד צליל: בסקר שפרסמנו אתמול רע״ם מקבלת יותר מושבים מחד״ש-תע״ל. זה הצליל של ציבור ערבי שאיננו מרוצה מהעובדה שהפוליטיקאים שלו ממשיכים להילחם על כסאות וכיבודים במקום להתאחד כפי שהם אמורים לעשות. שימו לב לפער בין תסריט בלי איחוד – חדש-תעל על 4 – לבין תסריט אחרי איחוד (כולל בל״ד) – 8. זה הבדל בין 9 מנדטים למפלגות הערביות לבין 13. הבדל גדול, שישפיע מאוד על הסיכוי של גוש כלשהו להגיע ל-61 מושבים ללא הערבים.

ועוד צליל: זה הצליל הקבוע שאפשר לראות בגרף. הצליל של ״לא החלטנו״, לא במובן של לא החלטנו אם בסוף נצביע לדמוקרטים או לאיזנקוט, לש״ס או לליכוד. הצליל של לא החלטנו במובן של ״אנחנו בין לבין״. בגרף כינינו את זה ״שוק נייד״. הקולות של מי שיכריעו את הבחירות. אפשר לראות שאלה קולות יציבים למדי בשבעה שבועות של סקרים לחדשות 13. העלייה הקלה השבוע מסמנת שככל שמתחזק השיח על מפלגות אמצע – טרופר-הנדל מעל אחוז החסימה כבר כמעט בכל הסקרים – ארדן נערך על הקווים וכנראה בדרך להכרזה – יותר משיבים נוטים לקבוצה הזאת.

נתאר את הקבוצה, שחילקנו לשתי תת-קבוצות. הראשונה היא מצביעים בין הגושים, השנייה היא מתלבטים בין הגושים. מי הם ה״מצביעים״ בין הגושים? מי שמתכוונים להצביע לטרופר, לגנץ, לארדן, לכל המפלגות שטוענות (אתם יכולים להאמין או לא להאמין) שהן לא שייכות לגוש אלא מהוות גוש חדש, גוש האחדות. שינוי לא במובן של החלפת ממשלה, שינוי במובן של החלפת שיטת שני הגושים ויצירת גוש אמצע שאפשר לקרוא לו ״רחב״ או ״ציוני״ או ״בלי קיצונים״ או ״בלי חרדים וערבים״, כל אחד ודרך ההתבטאות הנוחה לו. בכל מקרה, מי שכבר אומרים שאלה המפלגות שלהם, הם ״מצביעים בין הגושים״.

ליד אלה, יש גם ״מתלבטים בין הגושים״. אלה ישראלים שיש להם אחד משני מאפיינים. או שהם ״לא יודעים״ למי הם יצביעו, לא לאיזו מפלגה וגם לא לאיזה גוש. הכל פתוח. או שהם אומרים שיצביעו למפלגה מגוש אחד או למפלגה מהגוש השני. נניח – מצביעה שאומרת שתצביע לליכוד או לאיזנקוט, או שתצביע לציונות הדתית או לביחד. אנחנו מבקשים ממשיבים לציין בחירה ראשונה ושנייה. מי שהבחירה השנייה שלהם נמצאת בגוש הנגדי לראשונה, גם הם נכנסים לקבוצת ה״מתלבטים בין הגושים״ (בעיקר אם הם אומרים שההחלטה שלהם עוד לא מגובשת).

אנחנו מדברים על בערך 15% מכלל הישראלים. עשיתם חשבון? 15% מתוך 120 מושבים בכנסת זה 18 מושבים, הרבה יותר ממה שנדרש כדי להכריע מערכת בחירות בישראל. כמובן, במציאות אין 18 מושבים מתנדנדים, כי לחלק גדול מהישראלים בשוק הנייד כבר יש העדפה שאפשר לנסות לזהות, וחלק אחר שלהם יצביעו למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה, וחלק יחליטו שמכיוון שקשה להם להחליט יותר קל להם להישאר בבית. גם אחרי כל זה, מדובר על הרבה מנדטים שמסתובבים בשוק הנייד. אולי עשרה, אולי בין עשרה לחמישה עשר. הרבה. והצליל שהם משמיעים הוא הצליל שמזכיר לנו שרוב הצלילים האחרים הם רעש. הליכוד עלה או ירד במנדט או שניים, זה רעש – כאשר ברקע ממתינים עשרה מנדטים להכרעה. הדמוקרטים קיבלו עוד מושב או פחות מושב בזכות הפריימריז, זה רעש – כאשר 15% ומעלה מהמצביעים עוד בשוק הנייד שבין שני הגושים. עוד צפויים לנו ימים לא מעטים של רעש. חפשו את הצליל.

 

סקרנים וסקרניות: בואו לשמוע את הפודקסט השבועי של הקיפוד והשועל

, , , , , , , , , ,