הצבעה למפלגות שמסתובבות באזור של אחוז החסימה, קצת מעל או קצת מתחת, היא ביטוי של לפחות שני דברים: בחירה אידיאולוגית ומצב נפשי
אפשר לגייס את הקהל הזה במסר על הרפורמה. אפשר לגייס אותו במסר על החרדים. אפשר לאבד ארבעים אחוז ממנו במשפט אחד על עתיד השטחים. לכל כיוון
הצליל הקבוע שאפשר לראות בגרף. הצליל של ״לא החלטנו״, לא במובן של לא החלטנו אם בסוף נצביע לדמוקרטים או לאיזנקוט, לש״ס או לליכוד. הצליל של לא החלטנו במובן של ״אנחנו בין לבין״
את קו התפר שבין הגושים אפשר לתאר בשתי דרכים. אפשר לתאר אותו כמקום טקטי. מאגר קולות פוטנציאלי של מי שלא יודעים באיזה גוש הם רוצים, ולכן יעדיפו את העמימות של האמצע. אפשר לתאר אותו גם כמקום ערכי, כפי שעושה גנץ. המקום שבו לא מפרידים אלא מחברים
על כוחם של איזונים לייצר רשימה הגיונית
