
יש מספיק מנדטים כדי להעביר את מרצ את אחוז החסימה. כל מה שצריך לקרות, זה שכמה מצביעי עבודה יזוזו בחזרה למרצ. הבעיה היא איך לתכנן את זה במדויק. ובמילים אחרות: איך להזיז מספיק בוחרים שיורידו את העבודה במנדט ויעברו את מרצ פנימה, ולא להזיז יותר מדי, כך שבסקר של השבוע הבא יתברר שמרצ עוברת אבל לא העבודה.

כרגע נראה שיש רק שלוש אפשרויות ריאליות: חיבור עם מפלגה אחרת (לא ברור מי ירצה להתחבר), דשדוש (כמה מנדטים שבכל זאת ייכנסו גם לכנסת הבאה, כדי לשמש כספיח לקואליציה של אחרים), פירוק (לפני בחירות, מבחירה, או אחרי בחירות, בלי לעבור את אחוז החסימה). כמובן, ככל שהסקרים יעוררו שאלות על הטעם בהצבעה לכחול לבן, כך ירד הסיכוי שתעבור את אחוז החסימה, וככל שירד הסיכוי, כך הבוחרים יירתעו מהשלכת קולם לפח.

בקטע הקצר הזה תקראו כמה מילים על מפלגה העבודה. למה היא מעניינת? האמת היא שהיא לא מעניינת, לא יותר ממאובן שמצאתם במכתש רמון, או מתמונה ישנה של ידיד נשכח שנשמטה מאלבום מאובק. מפלגת העבודה לא נראית כשחקנית בבחירות הקרובות, ואולי כבר לעולם לא. ודאי שמתם לב שברוב הסקרים המתפרסמים בכלי התקשורת, כל מה שנאמר על העבודה זה שההיא מקבלת ״אפס״. אפס משמעו אפס מנדטים. המפלגה לא עוברת את אחוז החסימה. אבל אחוז החסימה הוא יותר משלושה אחוזים, כך שעדיין אפשר לקבל קולות, ולקבל אפס מנדטים. בקיצור – רצינו לבדוק כמה קולות עדיין הולכים לעבודה. ויש כאלה. הנה הם.