אחוז החסימה

לפי מדד הסקרים ולפי מדד התחזיות. הסקרים כבר מאפשרים לנתניהו קואליציית ימין מלא-מלא. הגולשים עדיין לא. שתי הקואליציות האחרות אפשריות על פי שני התסריטים, אבל לא במספרים זהים. הפילו את כחול לבן בסקרים, והכל משתנה. העבירו את הציונות הדתית אצל הגולשים, והכל שוב משתנה. אם כך ייראה ליל הבחירות, לא נדע תוצאות כל כך מהר. הספירה שתידרש תהיה מדוקדקת, אולי כולל בדיקות חוזרות עד אחרון הקולות

כחול לבן קריטית. אם היא לוקחת שלושה וחצי מנדטים שהיו הולכים לסער, לפיד או ליברמן, אפילו בנט, היא יכולה להיות הפער בין כן ממשלה ולא ממשלה. זה לא אומר שהיא צריכה לפרוש, לא יותר ממפלגות אחרות על סף אחוז החסימה, זה אומר שהיא לוקחת סיכון, ובוחריה לוקחים סיכון. טוב שיש סקרים: הם מלמדים על הסיכון, כך שהציבור והמנהיגים יוכלו לקבל החלטה מושכלת.

יכול להיות שזליכה ייכנס לכנסת. יכול להיות שהוא יעבור את אחוז החסימה. אם זה יקרה, זו תהיה הפתעה, אולי אפילו מרעישה. כבר ראינו הפתעות בעולם. הסקרים הם כלי מדידה טוב, אבל רחוק מלהיות מושלם, וייתכן שיש אי בזה עשרות אלפי בוחרים שמתכוונים להצביע לזליכה ולא מגלים את זה לאף אחד. ובכל זאת: הסבירות שזליכה ייכנס לכנסת נראית כרגע נמוכה. למה נמוכה? כי אין שום אינדיקציה שמצביעה על אפשרות אחרת, חוץ ממשאלות לב של פעילים.

יש מספיק מנדטים כדי להעביר את מרצ את אחוז החסימה. כל מה שצריך לקרות, זה שכמה מצביעי עבודה יזוזו בחזרה למרצ. הבעיה היא איך לתכנן את זה במדויק. ובמילים אחרות: איך להזיז מספיק בוחרים שיורידו את העבודה במנדט ויעברו את מרצ פנימה, ולא להזיז יותר מדי, כך שבסקר של השבוע הבא יתברר שמרצ עוברת אבל לא העבודה.

אם היא עוברת, המשמעות היא עוד מנדטים – לכולם. לא עוד ארבעה כמובן, כי אם רעם עולה מישהו צריך גם לרדת. אבל בגדול, העניין הוא די פשוט: כמו שנפתלי בנט יכול לתת את כל המנדטים שלו גם לקואליציה עם נתניהו וגם לקואליציה בלי נתניהו, ולכן צריך לספור אותו בשתי הקומבינציות, כך גם את מנסור עבאס.

גולשי תחזית המדד, מכל המחנות הפוליטיים, נוטים להעריך שנתניהו יישאר ראש הממשלה. זה הרוב שיש לו. רוב של מאמינים (חלק ניכר מהם בחריקת שיניים). הם נוטים להעריך שהוא יהיה המנצח בפער גדול לעומת שני הבאים בתור, לפיד וסער (בערך באותו שיעור).

קואליציית מרכז-שמאל פשוטה להקמה אין. אבל קואליציית בנט עד מרצ יכול להיות שיש. האם יש היתכנות פוליטית לבנט עד מרצ? שאלה טובה. צריך להזכיר שגם ההיתכנות המספרית תלויה, בין השאר, בכך שמרצ, העבודה וכחול לבן יעברו את אחוז החסימה.

עכשיו ננסה להבין את תחזית הגולשים. זו איננה תחזית אחידה. גולשים שנוטים לימין מעריכים שהישראלים לא תעבור את אחוז החסימה. גולשי שמאל מעבירים אותה בקושי. הגולשים שחוזים טובות למפלגה – טובות יחסית ללא לעבור, לא טובות יחסית לציפייה המוקדמת – הם גולשים הנוטים למרכז שמאל.

כרגע נראה שיש רק שלוש אפשרויות ריאליות: חיבור עם מפלגה אחרת (לא ברור מי ירצה להתחבר), דשדוש (כמה מנדטים שבכל זאת ייכנסו גם לכנסת הבאה, כדי לשמש כספיח לקואליציה של אחרים), פירוק (לפני בחירות, מבחירה, או אחרי בחירות, בלי לעבור את אחוז החסימה). כמובן, ככל שהסקרים יעוררו שאלות על הטעם בהצבעה לכחול לבן, כך ירד הסיכוי שתעבור את אחוז החסימה, וככל שירד הסיכוי, כך הבוחרים יירתעו מהשלכת קולם לפח.

בקטע הקצר הזה תקראו כמה מילים על מפלגה העבודה. למה היא מעניינת? האמת היא שהיא לא מעניינת, לא יותר ממאובן שמצאתם במכתש רמון, או מתמונה ישנה של ידיד נשכח שנשמטה מאלבום מאובק. מפלגת העבודה לא נראית כשחקנית בבחירות הקרובות, ואולי כבר לעולם לא. ודאי שמתם לב שברוב הסקרים המתפרסמים בכלי התקשורת, כל מה שנאמר על העבודה זה שההיא מקבלת ״אפס״. אפס משמעו אפס מנדטים. המפלגה לא עוברת את אחוז החסימה. אבל אחוז החסימה הוא יותר משלושה אחוזים, כך שעדיין אפשר לקבל קולות, ולקבל אפס מנדטים. בקיצור – רצינו לבדוק כמה קולות עדיין הולכים לעבודה. ויש כאלה. הנה הם.