הכרעה בבחירות עשויה, או עלולה, להשכיח מאיתנו דבר חשוב: העם אותו עם, האתגרים אותם אתגרים, הקושי להסתדר אותו קושי, השבטיות אותה שבטיות. החברה הישראלית מתקשה להשתחרר מבעיות יסוד מבניות
קורה כאן דבר, שאפשר לזהות לא פעם בפעילות של אגודות או ארגונים של אנשים שוחרי טוב. קורה לא פעם, שמרוב התלהבות הן כל כך מרחיקות לכת, עד שהן יוצאות נגד המטרה של עצמן
הנה סדרת מספרים: 69, 66, 67, 64, 69, 67, 69, 72, 67, 67, 66, 65, 66, 65. האם אתם מזהים כאן תנודתיות רבה?
פרופ׳ שטיינברג ושמואל רוזנר משיבים לשאלות על סקרים, שאלונים, הטיות, דגימה, שקרים, פערים, אתיקה, סטטיסטיקה, הצבעה, דתיות, דמוגרפיה, אמינות, אחוז החסימה, דיוק – ועל כדורים בצבע כחול וכדורים בצבע אדום
אם נעביר אותם, אף אחד לא יבוא בטענות. אם לא נעביר – ועוד איך יהיו טענות. בעיקר כאשר יש סקרים אחרים שמעבירים. בעיקר כאשר ברור שהם ממש על הסף
יציבות בשטח אפשרה יציבות בדעת הקהל. הטלטלות רובן מלאכותיות – תוצאה של ספין שלא מזיז בוחרים – או תנודתיות של הסקרים – או שינויים ארגוניים בהרכבי המפלגות
תאמרו: אהה, הנה ההוכחה שסקרים לא שווים שום דבר. הנה ההוכחה שאם הילה מירושלים קמה הבוקר על צד שמאל, היא תשנה את כל תמונת המנדטים
הביטו בגרף: הוא מבטא את רמת הדיוק של סקרים בדרך לבחירות הקודמות, של 2022. מה רואים בו? אפשר לזהות בקלות, שבמועד שאנחנו נמצאים בו, המרחק מהתוצאות גדול מאוד
שורה תחתונה: די ברור שאין רוב של אמריקאים בעד המלחמה. כנראה שגם אין רוב של אמריקאים נגד המלחמה. בטח לא רוב חד משמעי שבטוח בעמדתו
המציאות כרגע היא כך: רוב מצביעי האופוזיציה המובהקים מעדיפים את איזנקוט על פני בנט. רוב המצביעים באיזור ההתלבטות מעדיפים את בנט על איזנקוט