אז מה חושבים האמריקאים? נתעלם מקטטות מקומיות, מיותרות, על מי קורא נכון ומי לא קורא נכון נתונים (למתעניינים, ובאמת שאין צורך, פרטים ברשת אקס). ננסה פשוט להסכים – אני מקווה שנסכים – שנתונים רצוי לקרוא במדוייק. ועוד ננסה להסכים – אני מקווה שנסכים – שנתונים צריך לקרוא במדוייק גם כאשר הם נוחים יותר לקורא (כי הם מתאימים לעמדה שאימץ) וגם כאשר הם נוחים פחות לקורא (כי הם פחות מתאימים לקורא).
מה זה אומר נוחים או לא נוחים? יש מי שנדמה שרוצים להוכיח שהציבור האמריקאי תומך במלחמה. ואפילו יותר מזה: שבתחילת המלחמה לא תמך, ואז השתכנע והחל לתמוך. לעומתם, יש גם מי שנדמה שרוצים להוכיח, שטראמפ יצא למלחמה שהציבור האמריקאי אינו תומך בה, ושאפילו במחנה שלו – המחנה הרפובליקני – יש קרע גדול בגלל המלחמה, שרבים מתנגדים לה.
אלה טועים ואלה טועים. כמובן, ייתכן שבעתיד יתברר שצדקו. ייתכן שבעתיד יתברר שהציבור האמריקאי למד לתמוך במלחמה הצודקת נגד איראן. ייתכן שבעתיד הציבור האמריקאי ימאס במלחמה נגד איראן וייצא נגדה. כרגע, זה לא המצב. כרגע המציאות אפרורית, מתעתעת. מה שבאמת קצת פחות מעניין להתווכח עליו, או להתקוטט בעטיו.
נדגים באמצעות שני סקרים מהימים האחרונים, שאחד מהם היה גם העילה לדיון העירני ברשתות: סקר אחד של המגזין המקוון פוליטיקו, סקר שני של אמרסון קולג׳. בחרתי בשני אלה, גם משום שהם בערך מאותו זמן, גם משום ששניהם נחשבים לסקרים יחסית סולידיים, גם משום שהשאלות שהוצגו בהם מאוד שונות בניסוח, גם משום שהתוצאות בשניהם מלמדות על מנעד התוצאות שאנחנו מקבלים בסקרים שונים.
נתחיל בשורה התחתונה: בשני הסקרים אין רוב בעד ואין רוב נגד המבצע. איך זה יכול להיות? פשוט: משום שיש לא מעט אמריקאים שאין להם דעה מגובשת. הם לא בעד ולא נגד, הם לא יודעים, הם לא ״בעלי דעה״ שאפשר לסווג כבעד או נגד. בסקר של אמרסון, ל-13% אין דעה ברורה, מה שמשאיר אותנו עם 87% שיש להם דעה. בסקר פוליטיקו, שהציע יותר אפשרויות תשובה, כמעט רבע מהמשיבים אינם בעלי דעה – 23%. מה שמשאיר רק 77% מהאמריקאים בקופת התומכים והמתנגדים.
מה קורה עם האמריקאים שנותרו בקופה? בסקר אמרסון 40% תומכים במבצע. בסקר פוליטיקו 44% תומכים במבצע. בעצם – תוצאה די דומה. ובכל זאת יש הבדל גדול בין שני הסקרים, כי מול הארבעים וקצת אחוזים שתומכים במבצע, בסקר פוליטיקו יש רק 33% מתנגדים (ושיעור גדול מאוד של אמריקאים ללא דעה), ובסקר אמרסון יש 47% מתנגדים (ושיעור קטן יותר של אמריקאים ללא דעה). התוצאה המצטברת היא שני סקרים שיש להם כותרת הפוכה.
סקר פוליטיקו: רוב בעלי הדעה בארה״ב בעד המבצע באיראן.
סקר אמרסון: רוב בעלי הדעה בארה״ב נגד המבצע באיראן.
האזינו: ניצן הורוביץ, לאיזו מדינה אתה מתגעגע?
איך זה יכול להיות? למה זה קורה? אפשר להציע כמה אפשרויות, אבל נתמקד בשתיים, שהן לטעמי האפשרויות הסבירות יותר, לנוכח העובדה ששיעור התומכים במבצע בעצם די דומה בשני הסקרים (40% ו-44%, ואם תציצו בעוד סקרים תגלו מספרים די דומים).
אפשרות אחת: נוסח השאלה של סקר פוליטיקו העלה מאוד את שיעור ה״לא בעלי דעה״. שימו לב להבדל. בסקר אמרסון יש שאלה קצרה, פשוטה, בהירה: “האם אתה תומך או מתנגד לפעולה הצבאית של ארה״ב נגד איראן״. בסקר פוליטיקו יש שאלה מפורטת וקצת, איך נאמר, טרחנית. נכון – זו שאלה שמתארת בצורה מדוייקת יותר את מה שקורה באיראן. ומצד שני, זו שאלה שיש בה המון פרטים: “לאחרונה ארה״ב וישראל החלו בתקיפות צבאיות משותפות נגד איראן, הרגו את המנהיג העליון עלי חמנאי ופגעו במטרות צבאיות גרעיניות וממשליות ברחבי המדינה. האם אתה תומך או מתנגד לפעולה זאת של ארה״ב״. המשיב צריך להחליט במה בדיוק הוא תומך ולמה בדיוק הוא מתנגד. להרג של חמנאי, לפעולה המשותפת עם ישראל, לפגיעה במטרות גרעיניות – יש הרבה אפשרויות. יכול להיות שהתגובה של חלק מהמשיבים לריבוי האפשרויות היא לומר ״אין לי דעה״. זה מה שהעלה את שיעור המשיבים ללא דעה לרבע, על חשבון השוללים את המלחמה (כי התומכים, פשוט תומכים בכל מה שארה״ב עושה כרגע, ויש להם פחות צורך להתלבט).
אפשרות שנייה: בסקר של פוליטיקו יש גם שאלה יותר מסובכת, וגם יותר אפשרויות לתשובה. בגרף לא רואים את זה, כי קיבצנו את התשובות ביחד, כדי שיהיה קל לזהות את הבעד, הנגד והאין-דעה, אבל בסקר עצמו יש הבדל גדול בין אמרסון לפוליטיקו. אמרסון שואלים בפשטות, ומציעים אפשרויות תשובה פשוטות: בעד, נגד, לא בטוח (unsure). פוליטיקו שואלים בפירוט, ומציעים לא פחות משש אפשרויות לתשובה: מאוד תומך, תומך, לא תומך ולא מתנגד, מתנגד, מאוד מתנגד, לא יודע. בסקר של אמרסון 13% אומרים ״לא בטוח״. בסקר של פוליטיקו 18%אומרים ״לא תומך ולא מתנגד״ ועוד 5% אומרים ״לא יודע״. מה זה מלמד אותנו? זה מלמד שיש כנראה לא מעט אמריקאים שאם מציגים להם רק שתי אפשרויות, בעד או נגד, נוטים להיות נגד. אבל אם מציגים להם יותר אפשרויות, והשאלה קצת מסובכת, כך שלא לגמרי ברור בעד מה ונגד מה, בוחרים לחמוק לאפשרות של לא זה ולא זה.
שורה תחתונה: די ברור שאין רוב של אמריקאים בעד המלחמה. כנראה שגם אין רוב של אמריקאים נגד המלחמה. בטח לא רוב חד משמעי שבטוח בעמדתו. טראמפ לא שכנע את האמריקאים שהמלחמה מוצדקת וראויה לתמיכה. טראמפ גם לא יצא למלחמה שהציבור מאוד נגדה. הוא יצא למלחמה שתומכיו תומכים בה ומתנגדיו מתנגדים לה, וחלק מהאחרים עוד יושבים על הגדר כדי להבין מה קורה בה. אין זינוק דרמטי בתמיכה במלחמה. אין קריסה דרמטית של התמיכה במלחמה. אמרנו – זו מציאות לא לגמרי מסעירה, אבל זו המציאות שהמספרים מגלים. היא לא מצדיקה התרגשות גדולה, ובטח שלא קטטה.
הספר החדש של שמואל רוזנר: בואו להתרשם ולרכוש
